תזונה: סינדרום הפסח

עם כניסת חג הפסח אנו משופעים בארוחות משפחתיות הדורות וכבדות, שייחודן הוא המבחר העצום של מאכלי חג בצירופי מזון המכבידים על העיכול. מחקרים אף מאשרים שמראה סעודה יפה ומגוונת משבש את מנגנון הרעב הטבעי של הגוף ומעודד אכילת יתר, על כל השלכותיה.

במה נבדל חג זה מכל החגים? במצה! המצה המצויה, הפריכה ובעלת החזות הקלילה והבלתי מזיקה, היא עתירת קלוריות, נטולת סיבים תזונתיים ויבשה. היא מלווה את ארוחת החג כתוספת למנה הראשונה, לצד המנה העיקרית, כבסיס לכופתאות ולעוגות או כנשנוש בין הארוחות. התוצאה היא "סינדרום הפסח" המוכר: הופעת קשיי עיכול, תחושת מלאות ושיבוש בפעילות המעיים עד לסכנת סתימה, ריבוי גזים, עצירות, תחושת מחנק והשמנת יתר. להלן מספר טיפים להתמודדות עם "סינדרום הפסח" צעד אחר צעד.

מי לימון - מוסיפים המון! כחצי שעה לפני הארוחה מומלץ לשתות כוס מים עם לימון ללא סוכר, פטנט לסיוע בפירוק המזון. ניתן לשלב את מי הלימון בין הארוחות.

כפית סיבי פסיליום - סיבים תזונתיים המסיסים במים שנוטלים לפני הארוחה עם שלוש כוסות מים, פטנט לאכילה מדודה ולבלימת התיאבון. פירוק הסיבים עצמם יכול לגרום לגזים, לכן מומלץ ליטול בנוסף טבליות המכילות פחם שסופג את הגזים וצמחים שמזרזים עיכול.

פחם לבליעה - השימוש בכדורי פחם לבליעה קיים כבר מאות שנים. יתרון הטיפול בטבליות פחם הוא היותן טבעיות, ללא תופעות לוואי, וביכולתו של הפחם לבליעה לספוח גזים המצויים בקיבה ולהקנות הקלה מיידית לתחושת הלחץ והכאב, גיהוקים ותחושת מלאות. השימוש בפחם, כדוגמת טבליות Eucarbon הקיימות כבר מעל 100 שנה, אינו כולל תופעות לוואי. צריכת פחם לבליעה נעשית לפני הארוחה בצירוף שתיה מרובה.

"הכלל הירוק" - לכל ארוחה, ואם ניתן לכל מנה, מוסיפים עלים ירוקים - רוקט, פטרוזיליה, סלרי, עירית, בזיליקום, נענע, שמיר ועוד. הם יחייבו לעיסה איטית ויסודית, יסייעו ליצירת תחושת שובע בשל פירוקם האיטי במערכת העיכול, יסייעו לניקוי דפנות המעיים וימנעו עצירות בשל המצות ועומס המזון. הירוקים ישפיעו לטובה על הכבד בשל הורדת רמת הכולסטרול הרע ושיפור רמת הכולסטרול הטוב. איזון רמות הסוכר בגוף חיוני לחולי סוכרת.

הימנעות משתיית מים במהלך הארוחה - מומלץ להימנע משתייה החל מחצי שעה לפני הארוחה ועד לחצי שעה לאחר הארוחה. שתייה במהלך הארוחה מדללת את מיצי העיכול ועקב כך המזון יכול לתסוס במקום להתפרק.

מומלץ להיזהר מריבוי חלבונים - ארוחת החג עשירה בחלבונים - ביצה, דג, בשר ועוף - ומכבידה על הכליות במהלך פירוקם. הפיתרון: עם סיום הארוחה מקנחים בפירות המכילים אנזימי עיכול טבעיים מהצומח, כפפאיה ואננס טרי, או נוטלים אנזימי עיכול בכמוסות הנמכרות בבתי הטבע. חוסר באנזימים גורם לגזים ולכן הכמוסות יעזרו בהפחתת הגזים.

לגימת יין - כוסית יין עם הארוחה משמשת זרז טבעי לעיכול בזכות האנזימים המצויים במשקה.

זריית כף זרעי פשתן טחונים על גבי האוכל - זורים את הפשתן על הסלט, הלפתן ולעיתים על גבי תוספות צמחיות חמות. התוספת תזרז את פעולת המעיים, תיספח שומנים מהמזון ותסייע בטיהור הגוף מרעלים.

קטניות והגברת חום הגוף - לאוכלי הקטניות, מומלץ להימנע מקטניות כמו שעועית ופול המחממות את הגוף, זאת להבדיל מקטניות מסוג מאש ועדשים, שהן בעלות יכולת לקרר את הגוף, להקל על העיכול ולמנוע ייצור גזים וקשיי עיכול.

תה צמחים מרגיע ימנע עוויתות אצל ילדים ומבוגרים בתום ארוחת החג. ניתן לחלוט אותו משילובים לפי הטעם ויד הדמיון הטובה מצמחים כגון שומר, בבונג, נענע, קימל רוזמרין וערבה.

הרמן וויס הוא רוקח.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית.