תזונה - השגיאות הנפוצות
הרגלי אכילה שגויים הם הסיבה לבעיות עיכול ולמחלות כרוניות רבות. ההמלצה: לאכול פחות, ללעוס יותר, לוותר על הסוכר ובין הארוחות לתת למעיים לנוח
שגיאות עיקריות מבוצעות על ידי רוב האנושות מדי יום ביומו בכל הקשור להרגלי אכילה. התוצאה: שורה ארוכה של מחלות חריפות וכרוניות. על פי שיטת ד"ר מאייר, הרופא הגרמני שחקר את נושאי התזונה וחילוף החומרים, הרגלי אכילה לקויים המשותפים למרבית אוכלוסיית העולם, מביאים בהדרגה להתפתחות של מעיים חולים, וזוהי הסיבה העיקרית לחלק ניכר מהמחלות שמהן סובל המין האנושי.
יש לזכור כי אין אנו חיים מהמזון שאנו אוכלים, אלא מהמזון שאנו מעכלים - והעיכול תלוי בראש ובראשונה במצב המעיים. כאשר המעיים חולים, אף אם נאכל את המזון הבריא והמשובח ביותר, לא נעכל ולא נספוג אותו. בבסיס תורתו של ד"ר מאייר עומדת ההנחה כי האדם הממוצע עושה לפחות חמש שגיאות עיקריות במשך היום.
ב"מהר מדי" הכוונה לכך שבולעים מבלי ללעוס היטב. יש לזכור כי לפה - על שיניו ועל בלוטות הרוק שבו - תפקיד ראשוני וחשוב ברצף תהליך העיכול. לעיסה בלתי מספקת מביאה לכך שהמזון מגיע לקיבה כמעט במצב גולמי ולא מוכן לעיכול. אמנם המעיים מתגברים על מעמסה זו, אך על חשבון שחיקה והרס מתמיד של המערכת. החינוך לאכילה מהירה מדי מתחיל כבר בגיל צעיר ביותר, כאשר האם נותנת לתינוקה את המזון בבקבוק יניקה עם חור גדול. התינוק שותה מהר מאוד את מזונו, מבלי להפעיל את בלוטות הרוק. אך אם חור הבקבוק קטן, בדומה לקוטרה של פטמת השד, אזי במהלך היניקה ייווצר בפי התינוק לחץ שלילי שיאפשר את יניקת המזון ובמקביל יופעלו בלוטות הרוק. במצב זה יאכל התינוק את החלב המעורבב היטב ברוק ולא ישתה אותו.
שגיאה שנייה: אנו אוכלים יותר מדיכבר בילדותנו דאגו הורינו שנאכל לא כמה שאנו רוצים, אלא כמה שהם רוצים... המבוגר מדרבן את הילד או את התינוק לסיים את ארוחתו על כל מנות המזון שניתנו לו, ולעתים אף מאיים עליו בנושאים שונים, אם לא יעשה כן. בהדרגה הולך הילד ומאבד את רפלקס השובע שלו. כאדם מבוגר, בדרך כלל, אינו מפסיק לאכול כשהוא מרגיש שבע. הוא ממשיך ואוכל עד לשלב שבו סיים את כל מנות האוכל שהוגשו לו, ומרגיש "מפוצץ". בישראל, כמו בעולם, האוכלוסייה נוהגת לאכול כאילו שרפה כמות גדולה מאוד של קלוריות כל יום. זאת בשעה שרק בודדים עובדים בעבודה גופנית הצורכת כמות גדולה כל כך של קלוריות.
השגיאה השלישית: אנו אוכלים לעתים קרובות מדיאמנם מערכת העיכול היא "מכונה" משוכללת מאוד, אך גם למכונה זו דרושות הפסקות בין הארוחות. ההפסקה דרושה להשלמת תהליך העיכול אשר מתמשך, בממוצע, בין ארבע עד חמש שעות. חלק גדול מהאוכלוסייה אוכל לעתים קרובות מדי וכך מביא את מערכת העיכול למאמץ מתמיד, ובסופו של דבר לשחיקת המערכת. ההשלכות הסופיות הן מחלות במערכת העיכול ובמערכות גוף אחרות, שלכאורה, נראה כאילו אין קשר בינן לבין הרגלי אכילה נכונים.
השגיאה הרביעית: אנו אוכלים במועדים לא נכונים"בבוקר אכול כמו מלך, בצהרים כמו נסיך, ובערב כמו אביון", זו רק דוגמה אחת מתוך מגוון רחב של פתגמים הממחישים את המועדים המומלצים לארוחות במשך היום. מכולם עולה כי הארוחות העיקריות צריכות להיאכל עד לשעת הצהריים. כיום ברור מעל לכל ספק, שהספק מערכת העיכול בפירוק מרכיבי המזון בשעות הערב קטן בצורה משמעותית מהספק בשעות שעד הצהרים. אדם האוכל את ארוחתו העיקרית בערב, במיוחד אם המזון מורכב גם מפירות וירקות, גורם לכך שהמזון ישהה במערכת העיכול למשך שעות רבות עד עיכולו, מה שגורם לשחרור כמות עצומה של רעלים כימיים הנספגים בגוף. בהמשך, התוצאה היא התפתחות מחלות.
השגיאה החמישית: אנו אוכלים סוכרבסוף שנות ה-20' הגיעה צריכת הסוכר באירופה לכ-2.5 ק"ג לנפש לשנה, ואילו בסוף שנות ה-70' היא הגיעה לכ-60 ק"ג לשנה לנפש. הסוכר, לבן או חום, אינו נספג במערכת העיכול כמות שהוא, אלא עובר עוד תהליך של התפרקות לגלוקוז, ורק האחרון נספג. הסוכר יכול לשהות שעות רבות במערכת העיכול, ובזמן זה לעבור תהליכי תסיסה עם שחרור של חומרים רעילים. אלה מצטברים וגורמים לתופעות לוואי שליליות, שקצרה היריעה מלפרטן.
שתייה חמה - בחורף אנו מרגישים פחות תחושת צימאון. חשוב שלא נטעה - הגוף זקוק לשתייה מרובה גם כשבחוץ קר. אסור לשכוח את נושא השתייה ויש להקפיד על שתייה מרובה ללא סוכר בנפח של מעל 4% מגופנו. ניתן להוסיף לשתייה היומית שתייה חמה הכוללת תה, תה צמחים על סוגיו, נס קפה, עדיף נטול קפאין.
לא לשתות עם האוכל - את עיקר השתייה יש לשתות כ-10-5 דקות לאחר סיום האוכל. זאת מאחר ששתייה במהלך הארוחה מדללת את מיצי העיכול וגורמת לכך שהקיבה תישאר נפוחה זמן ארוך יותר והרעב יורגש יותר.
יש להעדיף משקאות דיאט או מים, ולא להתפתות למגוון המשקאות המשמינים.
בכל מקרה, יש להקפיד על שלוש ארוחות ביום בלבד, ולא לאכול שום דבר בין הארוחות. יש להקפיד על "ארוחת פלטה" שתכלול את כל המרכיבים: פחמימות, חלבונים, ירקות ופרי. רצוי שהפחמימות לא יהוו יותר מ-40%-30% מנפח הארוחה.
יש להשתדל לאכול בישיבה, ללעוס לאט ובסבלנות. אכילה איטית גורמת לאכול פחות מבחינה כמותית, ותורמת להרגשת שובע מהר יותר.
יש להקפיד על פעילות גופנית מסודרת גם בחורף - בהיקף של 60-30 דקות כל יום. הפעילות צריכה להיות מסוג איזומטרי, לדוגמה, הליכה, סטפר, אופניים, טרמפולינה וכד'.
ד"ר יוסף דיין הוא מומחה לרפואה פנימית.
בואו לדבר על זה בפורום רפואה שלמה - רפואה פנימית עם רפואה משלימה וביולוגית.