תזונה ועצמאות: די לאמונות מגבילות

כשמדברים על תזונה ובריאות בדרך כלל נוטים לדבר הרבה על אוכל: מה כן לאכול, מה לא לאכול, מה בריא יותר ומה נכון יותר לגוף; אבל האמת היא שכולנו יודעים מה נכון יותר לגוף, מה בריא ומה לא.

כשאנחנו רוצים לשנות את התזונה שלנו, מכל מיני סיבות: למטרת הרזייה או למען הרגשה טובה יותר, אחת הדרכים להתחיל את המסע הזה, אשר כרוך בשינוי הרגלים אמיתי, היא ההבנה כי אין זה באמת משנה, עבור רוב האנשים, אם הם יאכלו תפוח או אגס. כדאי לנו להתמודד עם האמונות המגבילות בחיים שלנו.

מכירים את האנשים אשר מרזים - ועולים חזרה במשקל כל הזמן? אצל רובם, לפחות לדעתי, הבעיה איננה אוכל, אלא האמונה שהם לא יכולים להיות רזים לאורך זמן; היעדר האמונה שזה אפשרי וזמין להם - ואפילו בקלות.

החדשות הטובות הן שאפשר לשנות את זה.

אנחנו בוחרים את האמונות שלנו. צילום: שאטרסטוק

מהי אמונה מגבילה? מה ניתן לעשות בנוגע לאמונה מגבילה, בהקשר של שינוי הרגלי תזונה?

אמונות מגבילות יש לכולנו, בכל תחומי החיים ורובנו כל כך מאמינים באמונות שלנו, כך שהן הופכות למציאות. הנה כמה דוגמאות נפוצות מתחום התזונה, שאני שומעת במקרים רבים: "אני תמיד עולה במשקל בקיץ", "כל הרזות האלה אוכלות מה שהן רוצות ולא משמינות", "אני לא יכולה בלי גלידה", "אוכל בריא זה לא טעים" (האמירה האחרונה נשמעת מלא מעט אנשים הטוענים כי אוכל בריא לא טעים להם).

האם זו המציאות? ברור שלא. זוהי אמונה שעוזרת לנו להסביר לעצמנו למה אנחנו אוכלים לא בריא. האמונה המגבילה ה"אהובה" עלי היא: "פחמימות מנחמות". השבוע אמרה לי את זה מטופלת שלי - ומכיוון שיש לי היכרות רבת שנים עם פחמימות, אני יכולה לומר בוודאות שאף פחמימה מעולם לא אמרה לי: "תקשיבי ורד, את בחורה מדהימה, כל כך יפה, את פשוט משהו מיוחד, אין כמוך... ". זה לא קרה.
ולא רק בגלל שאני לא כל כך יפה, אלא כי פחמימות לא מנחמות. הן לא מלטפות אותך כשאת עצובה ולא זורקות לך מילה טובה ברגע הנכון: בסך הכל מדובר בסוכר שעולה למוח במהירות ויוצר כביכול תחושת "High" אשר נמשכת כמה שניות. הנחמה היחידה במקרה הזה היא שאת יודעת כי השמנת מאכילת עוגות ושוקולד - ולא מהאוויר.

וברצינות: מכיוון שזו אמונה ש"שתלנו" אנחנו, השליטה היא שלנו - ולכן אנחנו יכולים פשוט לשלוף את אותה אמונה מגבילה ולהיפרד ממנה. האמונה הזו היא לא מציאות, זו רק אמונה - ובדיוק כפי שהכנסנו אותה למערכת שלנו, כך גם נשלח אותה לדרכה, מהסיבה הפשוטה שהיא לא משרתת אותנו יותר.

כיצד ניתן להשתחרר מאמונה מגבילה, בפרט בהקשר של ירידה במשקל?

זכרו: אמונות מגבילות משרתות אותנו באיזושהי דרך - ומספקות לנו רווח משני כלשהו. נסו להבין מה הרווח המשני שלכם מהאמונה הזו. עצם ההבנה הזו יכולה לשחרר אתכם. לקוחה שלי, אשר מתקשה מאד לרדת במשקל, אמרה לי: "אני חייבת לאכול משהו מתוק בלילה". עיקר העבודה מול הלקוחה הנמצאת במצב כזה איננו על מה היא תאכל, אלא על האמונה שהיא "חייבת". מה המשמעות שהיא "חייבת"? ולמה משהו מתוק הוא בהכרח סנדוויץ' עם נוטלה?

ההבנה כי אמונה היא רק אמונה - ולא מציאות - וכי אנחנו בוחרים את האמונות שלנו, יכולה להיות מאוד משחררת.
אפשר להיפרד מהאמונה שלא משרתת אותנו יותר - ולעשות לה "תשליך" ולהחליף אותה באמונה אחרת. לאו דווקא באמונה הפוכה, אלא באמונה שתשרת אותנו ואת המטרות שלנו.

לדוגמה: "הכי כיף ללכת לישון כשאני לא מפוצצת - ככה אני קמה רעננה בבוקר", או "לאכול מתוק בלילה, עושה לי כאבי בטן", או "לאכול בריא זה מרענן וטעים".

כאמור: אמונות מגבילות "יושבות" לנו על הרבה מקומות רגישים ובדרך כלל אנחנו מרוויחים מהן איזשהו רווח משני. השבוע אמרה לי מטופלת מקסימה שלי, אישה מלאת שמחת חיים, עליזה וחייכנית: "כל הבנות במחלקה שלי אוכלות מה שבא להן ונשארות רזות. רק אני צריכה לשמור".

"חקירה" קצרה העלתה שהפרטים הללו מאד לא מדויקים, אבל שהתחושה הזו שלה שהיא מסכנה, כאשר היא אוכלת בריא - משרתת אותה. היא מרגישה סוג של "קורבן" ואין כמו "פחמימה מנחמת" לגרום לה להיות כמו הבנות האחרות במחלקה שלה. אז היא כבר לא מסכנה. היא שמחה, היא כמו כולן. המשוואה היא: "מתוק ועוגות = שמחה". ומי לא רוצה להיות שמחה?

עוגה, טעימה ככל שתהיה, לא באמת אמורה לשמש לנו מקור אושר שאליו יש לשאוף תמיד. אינני אומרת כי אי אפשר לאכול עוגה מדי פעם. בהחלט אפשר וצריך ורצוי וגם ממש עדיף שהיא תהיה טעימה. אבל עוגה (או כל מזון אחר) אינה אמורה להוות מקור אושר נכסף.

ספורט גורם אושר - זה הוכח מדעית. צילום: שאטרסטוק

איזה תחליפים בריאים ניתן למצוא לאכילה?

יש לנו גישה למקורות אושר רבים בחיים. אוכל הוא רק אחד מהם. לעשות ספורט גורם אושר - וזה הוכח מדעית. לרקוד גורם להמון אושר, שמחה ומצב רוח טוב וגם זה הוכח. בנוגע לסוכר, מה שהוכח מחקרית הוא שבגוף הסוכר מתנהג כמו סם - וגורם לנו לרצות עוד ועוד. ובסופו של דבר רק מתסכל אותנו, כי אנחנו מאבדים שליטה על מה שאנחנו אוכלים.

אם אנחנו רוצים להיות עצמאיים ופחות חסרי אונים מול אוכל, כדאי ומומלץ לנו להיפרד באהבה מהאמונות המגבילות שנקשרנו אליהן כל כך - ולפנות מקום לאמונות חדשות, מועילות יותר. זה בהחלט מאתגר, אבל לגמרי אפשרי.

אם תגיעו לדיאטנית, נטורופתית, קבוצת הרזייה או לכל התמודדות אחרת בחיים, בתחושת "אני כבר שמעתי הכל, בוא נראה מה יש להם לחדש לי" - זה יהיה מצער. התהליך הוא בראש ובראשונה שלכם. הבחירה והכוח הם שלכם ולא של אף אחד אחר. מדובר בעבודה עצמית שלא באמת מסתיימת - ותמיד יהיה אתגר חדש ומעניין.
מדובר בעצמאות ובחופש אמיתיים.

ורד לוביץ' היא מאמנת לתזונה טבעית ואורח חיים בריא.