הגנטיקה של פחד

גילוי הגן בעכברים, שיש לו תפקיד מכריע בתהליך לימוד הפחד, יכול לספק רמזים חשובים להבנת מקורות מחלות נפש קשות.
מדענים במרכז הרפואי ע"ש הווארד יוז מאמינים שמצאו את אחד מהגורמים העיקריים לעיבוד של "פחד נלמד".
זהו המקום בו בעלי חיים, כולל בני אדם, לומדים במשך הזמן שמשהו מהווה איום או סכנה, בניגוד לפחד טבעי שבעלי חיים נולדים איתו.
הצוות האמריקאי גידל שתי קבוצות עכברים, אחת רגילה ואחת ללא הגן הנקרא GRP, שמחקרים קודמים מראים שייתכן שהוא קשור לאזור האמיגדלה במח, וקשור לפחד. GRP כנראה מעכב את פעולת הלמידה שמאפשרת למוח לזהות את הפחד. העברים "למדו" מהו פחד על ידי קישור בין רעש מסוים לשוק חשמלי. ולאחר מכן נמדדו התגובות שלהם לרעש.

קיפאון ממושך
העכברים שלא היה להם את הגן GRP הגיבו בצורה חריפה הרבה יותר לפחד, ו"קפאו" למשך זמן ארוך בהרבה בהשוואה לעכברים הרגילים.
הם לא היו רגישים יותר לכאב, או הראו רגישות יתר לפחד.
פרופסור אריק קנדל, חבר בצוות החוקרים, אומר "הממצאים מראים את הבסיס הביולוגי למה שעד כה יכולנו רק להסיק לגביו ממחקרים פסיכולוגיים, כלומר שפחד אינסטינקטיבי, דאגה כרונית, שונים לחלוטין מפחד נרכש".

לחוצים על תרופות
תיאורטית, הממצאים יכולים להאיר את מקורות ההפרעה הנפשית, ואולי גם להצביע על דרכי טיפול.
היום שמבינים ש- GRP משמש לעמימות של הפחד, ייתכן שעקרונית אפשר יהיה לפתח תרופות שיפעילו את הפפטיד, ויפתחו גישה חדשה לגמרי לטיפול בחרדות.
ייתכן שבמחקרים על חקר הפחד ניתן לראות התחלה מצויינת למודלים של בעלי חיים עם מחלות נפש קשות.
כבר יש די הרבה מידע על המעברים העצביים במוח המעורבים בלמידת הפחד. עכשיו אנחנו יכולים להבין את המנגנונים הגנטיים והביוכימיים העומדים בבסיס מעברים אלה.