קיץ בא ושוב זה חם

Hyperhidrosis מוגדרת כהזעת יתר בכפות הידיים, בבית השחי, בפנים או בכפות הרגלים, מעל לכמות הדרושה לצינון הגוף. זהו מצב מדכא ומנטרל מאוד פעילות רגילה של הגוף. הדיכאון נובע מהעובדה שגם חברים ובני משפחה אינם מכירים את התופעה, ועל כן הסובל מוכן לנקוט בכל פעולה כדי להיפטר ממנה. ההזעה מופיעה אצל 5% מהאוכלוסייה בעשור השני או השלישי לחיים. ההגדרה המדויקת לאיפיון התופעה היא סובייקטיבית. ככלל, ידוע שהסובלים מאבדים שיעור גבוה של נוזלים מעבר לרמה הנורמלית. התופעה גורמת לבעיות חברתיות, והסובל יימנע ממצבים בהם ייאלץ ללחוץ ידיים, כדי שלא להסביר את מצבו. התופעה עלולה ליצור גם בעיות מקצועיות הואיל וידיים מזיעות מפריעות בעיסוקים רבים.
הזעת יתר נגרמת מפעילות יתר, שסיבותיה אינן ידועות, של בלוטות ההזעה בכפות הידיים, בבית השחי, בפנים ובכפות הרגלים. המקרים השכיחים ביותר של הזעת יתר ממוקדת נובעים ממקור בלתי ידוע. בכ- 60% מהמקרים נפגעים כפות הידים והרגלים (Palmoplantar ) וב- 30% עד 40% בית השחי ( Naver and aquilonius ) המזיעים מאבדים עד 3 ליטר בשעה הראשונה בעוד שאדם נורמלי מאבד 0.5 ליטר. הגדרת הכמות של הזעת יתר נחשבת איבוד של 50 מ"ג לדקה. הזעת יתר גורמת להתייבשות וריכוך של העור שתוצאותיו דלקות משנה ו- Acrocyanosis and Keratoderma.
הזיעה נגרמת כתוצאה מעליה בחום הגוף או חרדה. החרדה היא סיבה שכיחה אצל הסובלים מהזעת יתר. קיים הבדל תפקודי בין הזעה מבלוטות ה- eccerine באזורים שונים בגוף. לדוגמא - הזעה כתגובה לעליה קלה בחום היא מוגבלת לעור שעיר וכוללת רק כפות ידיים כאשר הדחף לויסות חום הגוף הוא חזק . התרגשות רוחנית גורמת להזעה בעור glabrous כגון בית השחי ושאר הגוף.

חום מקומי

פעילות גופנית

חום מדלקת

פחד, חרדה

הסיבה להזעת יתר ראשונית נקודתית אינה ידועה.
להזעת יתר כללית יש סיבות רבות והיא מישנית למצבים שונים כולל מחלות מטבוליות שגון סוכרת או hyperthyroidism' malignancy ומצבים נוירולוגיים מסוימים. לכן חשוב לקבוע אם ההזעה היא ראשונית, לפני שמתחילים טיפול כלשהו. הזעה נקודתית עלולה להופיע גם לאחר פציעה בעמוד השדרה. הזעה גוסטטורית או סינדרום של פריי מתבטאת בהזעה של חצי פרצוף בתגובה למזון חריף.

טיפולים מקומיים:

נוגדי הזעה
בשורה הראשונה נמצאים המשחות והתרסיסים כגון Aluminium chloride שהוא הנפוץ ביותר. יש למרוח כל 48 שעות והשפעתו ל- 48 שעות והוא אפקטיבי יותר לבית השחי מאשר לכפות הידיים.
מרבית המטופלים בתכשירים אלו מתלוננים על גירוי עורי ניכר באיזור הטיפול ויעילותו הולכת ופוחתת עם הזמן.

Iontophres
זהו הליך בו משרים את הידים במים או בתמיסה ומעבירים בו זרם חשמלי למשך 30 דקות, והוא יעיל ל3 - 4 ימים. ניתן לבצעו בבי"ח, במרפאה או בבית. גם הליך זה מאבד מיעילותו עם הזמן.

Systemic therapies
Anticholinergic medication
אלה תרופות די יעילות אולם יש להן תופעות לוואי בלתי נעימות כגון יובש בפה או טשטוש ראיה, ועל כן רבים מהמטופלים פוסלים אותן מראש.

תרופות הרגעה
תרופות מרגיעות יכולות להיות אפקטיביות כאשר החרדה היא זרז להזעה כללית או ממוקדת, אולם בהתחשב בתופעות הלוואי שלהן חסרונותיהן עולות על יתרונותיה.

Botulinum Toxin type A טיפול בהזרקה למקום ההזעה.
בוטוליניום טוקסין A הוא רעלן בעל עצמה המופק מחיידק ה- clostridium botulinum והוא חוסם שיחרור אצטילכולין.
התפתחות Botulinum Toxin type A כטיפול נגד הזעת יתר.
הדיווח הראשון על שימוש בבוטוליניום טוקסין כטיפול נגד הזעת יתר פורסם בלנסט ב- 1977. אשה בת 26 שסובלת מהבעיה 10 שנים בלי הפרעות המערכת האוטונומית, טופלה בעבר ב- iontophoresis and topical aluminium chloride שנמצאו יעילים. הוזרק לה בוטוקס (100 יח' 3.0 מ"ל מדולל ב- 0.9 סלין) בכף היד השמאלית ב- 10 נקודות שונות (3 יח' לנקודה) מרוחקות כ- 2.5 ס"מ זו מזו. טיפול דומה בוצע ביד ימין. ההזעה נמדדה עם minor's iodine starch לפני ואחרי הטיפול. לאחר 24 שעות הידים החל שיפור ולאחר שבוע הידיים היו יבשות. ההזעה לא חזרה במשך 14 שבועות של מעקב. אובחנה חולשה קלה של היד כשבועיים לאחר הטיפול. התלונה העיקרית היתה הכאב בהזרקה עצמה.
לאחר הדיווח הנ"ל החלו מחקרים נוספים.

בוטולינום טוקסין A - תוצאות ההזרקה
ניתן להעריך את תוצאות ההזרקה במבחן יוד-עמילן, המראה ירידה משמעותית או חיסול מוחלט של הזעת היתר באזור המוזרק, לאחר 3 - 7 ימים. לפעמים האזורים בין נקודות ההזרקה עדין רטובים, ואז אפשר לבצע הזרקה נוספת לשם (לא בתוך 3 חודשים) האפקטיביות היא לפחות 4 - 6 חודשים. ניתן לחזור על הטיפול ללא הגבלה.
הוראות נגד
הבוטוקס לא נוסה בצורה מספקת כדי להמליץ על השימוש בו לנשים הרות או מניקות , או לפציינטים עם בעיות neuromuscular, או הפרעות כלי דם. כמו כן אין להשתמש בבוטוקס ביחד עם תכשירים Aminoglycoside .

בטיחות
הסיכון הגדול ביותר בשימוש בבוטוקס הוא התפשטות סיסטמית של הרעלן שעלול לגרום לשיתוק נרחב. המינון להזעת יתר הוא זעיר דיו כדי שלא להתחשב בסיכון זה.

תופעות לוואי
תופעות לוואי קורות לעיתים רחוקות. הזריקות לכפות הידים והרגלים עלולות להיות מכאיבות מאוד ללא הרדמה. עלולים להופיע שטפי דם מקומיים קטנים בנקודות ההזרקה, שאינם מצריכים טיפול. עלולה להופיע חולשה בשרירי כפות הידים, שהיא הפיכה. זאת בגלל הזרקה עמוקה יותר, או הזרקת כמות גדולה יותר בנקודה אחת, וכתוצאה מכך מתפזר החומר מתחת לעור (-Dermis ).

זוהי שיטה חדשה ישנה בה מטפלים בהזעת יתר בבתי שחי בטכניקה הדומה לשאיבת שומן.
ד"ר אלון פניני , מומחה לכירורגיה פלסטית, בעל קליניקה גדולה בלוס אנג'לס המתמחית בטיפול בהזעת יתר, מיישם בהצלחה שיטה זו בשלוש השנים האחרונות .

ד"ר עופר לנדאו, מומחה לכירורגיה , מנהל מרפאה המתמחה בטיפול בהזעת יתר בצפון תל אביב, למד את השיטה בארה"ב ומטפל בה לאחרונה במסגרת מרפאתו, כמו גם ביתר השיטות המקובלות לטיפול בהזעת יתר( טיפול בבוטוליניום טוקסין וחיתוך העצב הסימפטטי).
ד"ר עופר לנדאו מסביר כי הפעילות מבוצעת על ידי גירוד תת-עורי ושאיבת הריקמה מתחת לעור. 2 חתכים באורך 5 מ"מ נעשים באיזור בית השחי ודרכם מחדירים נוזל מיוחד ומבצעים גירוד מתחת לעור, ושאיבה של בלוטות השומן .

השאיבה נעשית בשיטה מוצלבת (criss-cross) ובהשאלה - שתי וערב, וזאת על מנת להשיג תוצאה מירבית ואחידה.

מה היתרונות?:
שיעור הצלחה של 95 אחוז.

אין תופעה של הזעה מפצה: כלומר, הזעה בחלק אחר של הגוף, המוכרת כתופעת לוואי של טיפולים אחרים .

השפעה תמידית עם שיעור חזרה נמוך ביותר. זאת, לעומת טיפולים אחרים שהשפעתם נמשכת חודשים אחדים עד למעלה משנה , ומצריכים טיפול חוזר והוצאה כספית נוספת קבועה לצורך שימור התוצאה.

שעות אחדות לאחר הטיפול, משוחרר הפציינט לביתו.כבור 24=48 שעות ניתן להסיר את החבישה במרפאה. אין מיגבלות מיוחדות בתיפקוד היומיומי , אולם רצוי להימנע מפעילות גופנית במשך כ- 3 שבועות מיום הטיפול.


הניתוח המסורתי הרגיל לטיפול בהזעת יתר בכפות הידיים הוא חיתוך העצב הסימפטטי הממוקם בתוך בית החזה . ניתוח זה יעיל מאוד לייבוש כפות הידיים. אולם, בכ- 25 אחוז מהמנותחים מופיעה בין היתר הזעה מפצה . כלומר, הזעה מוגברת באיזורים אחרים בגוף: כפות הרגליים והמפשעה. ברוב המקרים אותם מטופלים שפיתחו הזעת יתר מפצה עדיין מביעים שביעות רצון בשל יבוש הידיים. אולם, חלק קטן מהם סובל מאוד מתופעת הלוואי של הזעה מפצה.

עד לאחרונה לא היה פיתרון לבעיה כאשר היא הופיעה בשיא חומרתה. לאחרונה , פותחה שיטה שונה, אותה החל לבצע ד"ר רפי רייספלד במרפאה המתמחה בטיפול בהזעת יתר בארה"ב. בשיטה זו , במקום לחתוך את העצב הסימפטטי בניתוח - מהדקים עליו סיכות מתכתיות. הידוק הסיכות יעיל במידה שווה לייבוש כפות הידיים. במידה ומתפתחת הזעה מפצה בהמשך, היתרון של שיטה זו הוא שניתן באמצעות ניתוח לשחרר את הסיכות. ברוב המקרים מצב ההזעה חוזר לקדמותו כפי שהיה לפני הניתוח.



בואו לדבר על זה בפורום נוירוכירורגיה