מגמות חדשות בטיפול בהפרעה דו-קוטבית

הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה) הינה מחלה כרונית, הפוגעת בכ- 2% מהאוכלוסיה.

היא מתאפיינת במחזורים של שינויים קיצוניים במצבי הרוח, ממצב של מאניה (המתבטא במצב רוח מרומם באופן קיצוני, חשיבה לא מאורגנת, תחושת גדלות, פעלתנות יתר ופגיעה בכושר השיפוט) למצב של דיכאון, (המתבטא בעצבות חריגה, חוסר עניין והנאה, חרדה, הפרעות בשינה ובתאבון ומחשבות אובדניות.)
קיימות תנודות ממצב רוח מאני, בו החולה עלול להרגיש עצמו בעל כוחות על טיבעיים, עליונות על הסביבה, תחושת משיחיות, למצב רוח דיכאוני, חוסר עניין וחרדה.
ההפרעה הדו-קוטבית עלולה גם להופיע בצורתה המשולבת - מאניה ודיכאון המופיעים יחד.

ללא טיפול הולם, הלוקים בהפרעה עלולים להימצא במצבים מסוכנים, כמו בזבזנות בלתי מרוסנת והתמכרות. כמו כן ההפרעה הדו-קוטבית מתאפיינת בתחושת הרס עצמי ובנטיות אובדניות.
על מנת לאבחן חולה כדו קוטבי, מספיקה פאזה אחת של מאניה, סוערת או מינורית.

לערוץ "בריאות הנפש" בדוקטורס

לדברי ד"ר אילן רבינוביץ', פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז פסיכיאטרי-פסיכולוגי יואב בת"א.

"הטיפול שהיה מקובל עד היום להפרעה דו-קוטבית הינו שילוב של תרופות מייצבות מצב רוח כגון: ליתיום, דפלפט וטגרטול, עם תוספת תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור הישן (בעיקר במצב המאני). החיסרון המרכזי בטיפול כזה הוא תופעות הלוואי המלוות את התרופות הנ"ל והישנות המחלה במקרים רבים.
בשנים האחרונות, עם כניסתם לשימוש של תרופות חדשות, חל שינוי באופן הטיפול במחלה. לצד מייצבי מצב רוח חדישים כגון למיקטל, נוירונטין וטומפקס, הצטרפו תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור החדש: זיפרקסה, סרוקוול ורספרידל. יעילותם הגבוהה הוכחה בטיפול בשלב החריף של המחלה ,וזיפרקסה, הוכחה כיעילה גם במניעת הישנות הסימפטומים כטיפול אחזקתי בהפרעה דו קוטבית". כתוצאה מכך, מחד מטופלים רבים אינם נזקקים לאשפוז בפאזה החריפה וניתן להסתפק בטיפול אמבולטורי ומאידך פרוגנוזת המחלה השתפרה מאוד. המטופלים זוכים לאיכות חיים טובה ומרבית, מקימים משפחות, יולדים ילדים, עובדים, מתפקדים וחלקם אף מגיעים להישגים מרשימים בתחומי עיסוקם".

תרופת הדור החדש זיפרקסה זמינה במספר צורות מתן: כדורים, טבליות מסיסות בפה וזריקות לטיפול אקוטי.
מאז השקתה ב-1996, טופלו בה מעל 18 מיליון איש ברחבי העולם. בישראל זיפרקסה, אושרה לשימוש ל- 2 התוויות : לטיפול בסכיזופרניה ולהפרעה הדו-קוטבית ,הן לשלב החריף והן כטיפול אחזקתי למניעת התדרדרות. בסל הבריאות, בשלב זה, זיפרקסה מאושרת לטיפול בסכיזופרניה בלבד.

ד"ר רבינוביץ' מציין כי "זיפרקסה הינה תרופה בעלת השפעה מרגיעה מהירה, ולכן מתאימה במיוחד לטיפול בחולים במאניה , היות ובמצב כזה קיימת סכנה ממשית שהחולה ייפגע בעצמו ובסביבתו. היתרון של תרופה מסיסה מתחת ללשון הוא כפול הן רגיעה מהירה (תוך 20 דקות), והן שתוף פעולה טוב יותר עם המטופל. התכשיר נראה כ"סוכריה".
היתרון הבולט של התרופות נוגדות הפסיכוזה מהדור החדש הוא מיעוט תופעות הלוואי שלהן. בנוסף ניתן לתת אותם בשלוב עם מייצבי מצב רוח כטיפול ממושך, ובכך לייעל עוד יותר את הטיפול, להפחית את מספר ההתפרצויות של המאניה והדיכאון. ככל שנפחית את מספר האירועים נעלה את סיכויי ההחלמה של החולים הדו קוטביים.

לדברי ד"ר אילן רבינוביץ' "הבעיה המרכזית היא שתרופות נוגדות פסיכוזה מהדור החדש כגון זיפרקסה אושר זה מכבר על ידי משרד הבריאות, אך עדיין לא נכללו לטיפול בהפרעה דו קוטבית בסל הבריאות. זאת למרות המלצות טובי המומחים לפסיכיאטריה בישראל ובעולם. עקב כך הטיפול בזיפרקסה אינו זמין לחולים רבים בישראל, שידם אינה משגת לממן את הטיפול שמחירו החודשי עומד היום על כ 900 שקל לחודש"

הגישה הטיפולית החדשה נתמכת במחקרים רבים. ממצאי המחקרים מצביעים כי השימוש בטיפול בתרופות נוגדות פסיכוזה מהדור החדש הינו יעיל, מונע את חזרת התסמינים של ההפרעה הדו-קוטבית, מסייע בהשגת הפוגה למשך זמן רב יותר ובכך מאפשר איכות חיים טובה יותר.
כך למשל, במחקר שהתפרסם לאחרונה ב - American Journal of Psychiatry , עלה כי הטיפול בהפרעה דו-קוטבית באמצעות התרופה זיפרקסה, יעיל יותר בהשוואה לטיפול בליתיום, שהינו הטיפול הסטנדרטי מזה למעלה מ- 30 שנה.
במחקר השתתפו 431 חולים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית, בשלב ההפוגה מסימפטומים. באופן אקראי שתי קבוצות שטופלו : בליתיום או בזיפרקסה למשך 52 שבועות .
המימצאים הראו כי בקרב המטופלים בזיפרקסה, נצפה שיעור נמוך באופן משמעותי של אשפוזים בהשוואה לאלה שטופלו בליתיום ( 14.3% לעומת 22.9%).
כמו כן, בקרב המטופלים בזיפרקסה, נרשם שיעור נמוך יותר של הישנות הסימפטומים המאניים או הדיכאוניים בהשוואה למטופלים בליתיום (30% לעומת ל- 38.8%).
ועוד, מטופלים בליתיום נשרו באופן משמעותי מהר יותר מהטיפול.

ד"ר רבינוביץ' מסכם באומרו כי "קיים קונצנזוס בקרב הפסיכיאטרים בארץ להכליל את התרופות נוגדות הפסיכוזה כגון: זיפרקסה, סרוקוול ורספירדל לטיפול במאניה דיפרסיה בסל הבריאות בשל יעילותן הגבוהה לשלב החריף והן כטיפול כרוני למניעת הישנות התסמינים. המלצה זו של הפסיכיאטרים נתמכת על ידי מחקרים רב-לאומיים רבים "

לקראת שבוע המודעות לנפגעי נפש שייערך בין התאריכים 6.11.05-10.11.05 ומצעד "בראש מורם" שיתקיים בתל אביב ב- 8.11.05:

1. הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה) הינה מחלה כרונית המתאפיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח (מהתרוממות לדיכאון קיצוני), ופוגעת בכ- 1-3% מהאוכלוסייה.

2. התפלגות ההפרעה הדו-קוטבית בין המינים - זהה.

3. התפרצות ההפרעה הדו קוטבית מתחילה בטווח הגילאים 15-25.

4. ליותר מ 2/3 מהחולים בהפרעה דו-קוטבית יש לפחות קרוב משפחה אחד שאף הוא לוקה במחלה.

5. עוברות בממוצע, כ 12.5 שנים מהופעת הסימפטומים ועד לאבחון נכון של חולה עם הפרעה דו- קוטבית.

6. כ- 25% מהחולים מנסים להתאבד, אצל 11-19% הניסיון האובדני מצליח.

7. בעולם נחשבת ההפרעה הדו-קוטבית לגורם השישי המביא לנכות ולירידה בתפוקה (המוערכת כ 29.8 $ מיליארד דולר לשנה)

8. מספר ותכיפות ההתקפים יכול להשפיע על התגובה לטיפול ועל הפרוגנוזה של החולה.

9. מפורסמים כמו: ויוויאן לי, פרנסיס פורד-קפולה, המוסיקאי ריי דיוויס, הסופרת וירג'יניה וולף ועוד רבים אחרים לקו בהפרעה דו קוטבית.

10. התרופה היחידה בעולם, שמאושרת להפרעה דו קוטבית הן כטיפול במצב מאני והן למניעת הישנות הסימפטומים היא זיפרקסה, אך היא אינה כלולה בסל הבריאות בהתוויה זו.

בואו לדבר על כך בפורום פסיכיאטריה