חרדים מן החיים

בסקר להערכת תחלואה נפשית בקהילה שנערך בשנים 2003-2004 בחסות ארגון הבריאות העולמי נמצא, כי שיעור השכיחות של תסמיני חרדה או דיכאון במהלך החיים בקרב אוכלוסיית בוגרים בני 21 ומעלה, אשר אינם מאושפזים, הנו 12%.

הפרעות דיכאון נמצאו בשכיחות הגבוהה ביותר, ולאחריהן הפרעות חרדה שונות. עוד נמצא בסקר כי כ-8% מאוכלוסיית הבוגרים דיווחו על שימוש בתרופות מרשם להקלה של תסמינים הקשורים בבעיות רגשיות, בעיות ריכוז, בעיות הקשורות בשינה או בהתמודדות עם מצבי לחץ. שיעורי הפרעות דיכאון וחרדה שכיחות יותר בקרב נשים מאשר בגברים, ונתון מעניין נוסף העולה מסקר זה הינו כי 20% מהעונים הבוגרים פנו לפחות פעם אחת בחייהם לאנשי מקצוע בשל בעיות המזוהות עם רגשות, מתחים או חרדה.

בשנים האחרונות עולה בהתמדה מספר האנשים, אשר סובלים מהופעת תסמיני מתח וחרדה ברמות שונות. ע"פ ההערכות הסטטיסטיות, חמישה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלת מהתקף חרדה כלשהו במהלך החיים. מחקרים מדעיים שנערכו באנגליה ובארה"ב מצאו כי החרדה, כמו דיכאון, מחמירה בעונת החורף יותר מאשר בקיץ, עוצמתה מתוארת כחזקה יותר בשעות הבוקר ופוחתת בשעות אחר הצהריים ומאפיינת נשים יותר מאשר גברים.

הפרעת אימה (Panic Disorder) - מאופיינת בתסמינים גופניים כגון: קוצר נשימה, תחושת מחנק, פעימות לב מואצות או האצה של קצב הלב, סחרחורות, כאבי ראש, הזעה, רעד או צמרמורות, גלי חום וקור, בחילות ושינויים בפעילות המעיים. בנוסף, מתלווה לתחושות הגופניות גם תחושת חוסר אונים, מצוקה, אובדן שליטה, פחד מגורם לא ידוע, שינויים בהתנהגות וביניהם מצבי הימנעות שונים. הופעת ההפרעה אינה קשורה בהכרח לסיבה ידועה לסובל ממנה.

חרדה חברתית (Social Phobia) - מתבטאת בהופעת תסמיני חרדה, מתח ותחושת אי נוחות במצבים חברתיים שונים ולעיתים אף בהימנעות חלקית או מוחלטת ממצבים חברתיים כגון: דיבור, אכילה או כתיבה בנוכחות קהל או אנשים זרים, השתתפות באירועים חברתיים, קניות במרכזים גדולים ועוד.

הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder) - מאופיינת בדאגות ומתח סביב נושאים שונים ומגוונים העוסקים בענייני היום יום. אנשים הסובלים מהפרעה זו מוטרדים ומודאגים גם בשל אירועים שכיחים ורגילים של החיים. קיימות תלונות על עייפות, תחושת כובד ובהלה בשכיחות גבוהה.

הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder) - מתבטאת במחשבות בעלות תוכן מאיים או מפחיד, אשר טורדות שוב ושוב את המטופל עם יכולת מועטה לסלקן מהתודעה. המחשבות מפריעות ומאיימות על המטופל, מעלות את רמת החרדה, ומפריעות בתפקוד ובריכוז. לעיתים אנשים הסובלים מהפרעה טורדנית נאלצים לחזור ולבצע פעולות מסוימות שוב ושוב כדי להירגע, ומוצאים עצמם עסוקים זמן רב בפעילות חוזרת כדוגמת: רחצה, ניקיון, בדיקות וסידור חפצים בסדר מסויים.

מה לא היינו עושים כדי להרגיש טוב יותר? להיפטר מלחצים, מתחים או חרדות, לחייך קצת יותר, להרגיש בטוחים בעצמנו בחברת אנשים? רבים מאיתנו שואלים עצמם מהי הדרך הקצרה אל האושר? תחושות מתח וחרדה לצד התסמינים הפיזיולוגים שתוארו לעיל פוגעים באופן ניכר בתפקוד היום-יומי של הסובלים מהפרעות חרדה, יוצרים מצוקה ולעיתים תחושת דיכאון מתמשכת, פוגעים באיכות החיים של האדם ומצמצמים את עולמו החברתי והאישי כאחד.

רבים סבורים כי הפתרון מצוי בטיפול התרופתי. תרופות נוגדות חרדה הפכו בשנים האחרונות לפופולריות בקרב הציבור הן בזכות יעילותן והן בשל מיעוט תופעות הלוואי שהן גורמות. השכיחות ביותר הן התרופות מקבוצת חוסמי הספיגה מחדש של מתווך עצבי במוח - סרטונין. תרופות אלו מוכרות בשמות שונים ביניהם פרוזאק, סרוקסט, פבוקסיל לוסטראל וציפרלקס משפיעות תוך מספר ימים עד שלושה שבועות ומביאות להורדת סף החרדה ושיפור במצב הרוח. תרופות נוספות בשימוש להרגעת חרדה שייכות לקבוצת הבנזודיאפינים ותפקידן העיקרי מתרכז בהשגת תחושת רגיעה מיידית.

אנשים רבים סבורים כי טיפול תרופתי הינו הפיתרון הקצר והיעיל היחיד. לעומתו, ניצב הטיפול השיחתי (פסיכותרפיה דינאמית) המוכר כטיפול ממושך, מתסכל ויעילותו נמדדת רק בטווח הארוך. אולם קיים טיפול נוסף הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, שהינו טיפול קצר וממוקד, הדורש נקיטת עמדה אקטיבית מצד המטפל והמטופל. הטיפול מסייע בהפחתת הסימפטומים עד העלמותם לאורך זמן ובעל תוצאות מצויינות בשיפור מצב הרוח וההרגשה לטווח הקצר והארוך, גם בהשוואה לטיפולים תרופתיים מקובלים.

הטיפול קוגניטיבי-התנהגותי מבוסס על שני מרכיבים עיקריים:

המרכיב הקוגניטיבי-מחשבתי עוסק בזיהוי ושינוי תבניות חשיבה מקובעות אשר מביאות להופעת תסמיני חרדה, דיכאון או כעס, דרך תפישה והבנה מעוותת של המציאות.

הקוגניציה, או בעברית המחשבה בהפרעות רבות הינה בעלת תוכן שלילי מובהק, ולעיתים קרובות מוקצנת ומוגבלת לשני קצוות (שחור או לבן, רע או טוב וכד'). סוג זה של מחשבות אינו מבוסס על היגיון ואינו מביא בחשבון את ניסיון החיים שרכש אותו אדם. בכך מציג סוג כזה של מחשבות מציאות עגומה, מעוותת ופסימית אשר לדעת האדם החושב אינה ניתנת לשליטה או לשינוי.

לדוגמא: "אני מרגיש שאני כישלון. לא הצלחתי בשום דבר בחיים". המטרה בטיפול הקוגניטיבי הינה לזהות את המחשבה כשלילית, כוללנית, ולייחסה לכישלון בודד ופרטני בלבד, תוך יישום חשיבה יחסית ומתקנת.

המרכיב ההתנהגותי מכוון להתמודד עם קשיים בתפקוד הנובעים מהימנעות חלקית או מלאה, בהתמודדות עם מצבים שונים הנתפסים כמאיימים או לא נעימים. למשל: קשיי התמודדות עם מצבים חברתיים ומפגשים חברתיים אצל אנשים הסובלים מחרדה חברתית. במקרה כזה, הטיפול מסייע בהקניית הרגלים ודרכי התמודדות השונות מאותם הרגלים מושרשים, המחזקים תחושות חרדה, מתח, חוסר ביטחון ומצב רוח ירוד. דרך לימוד ותרגול דרכי פעולה חדשות, טיפול התנהגותי מאפשר להגיב באופן יעיל ומסייע בתהליכי קבלת החלטות בצורה שקולה ומאוזנת יותר.

כל טיפול מתחיל בראיון אבחוני מפורט המיועד למקד את מכלול הסימפטומים, להבין את היקף הבעיה, לבדוק כיווני חשיבה נוספים או תחלואה נלווית ולנסח את מוקד הטיפול ומטרותיו. בהמשך מתרחשים תהליכי למידה במהלכם המטופל לומד לזנוח תבניות חשיבה שגויות ולסגל לעצמו תבניות חשיבה חדשות, המבוססות על הגיון, נתונים מציאותיים המבוססים על מבחן הסבירות או על ניסיון חיים, ואסטרטגיות חשיבה חדשות המאפשרות התמודדות בעזרת נתונים סטטיסטיים.

כמו כן, מעודד המטפל את המטופל להעיז ולבדוק דרכי פעולה שונות, ולהתאימן לצרכיו האישיים תוך השגת שליטה על אורח חייו באופן אקטיבי. מאידך, המטופל מתבקש לקחת חלק פעיל מאוד במהלך הטיפול. תחילה המטופל נדרש להכין רשימת מחשבות, רגשות, והתנהגויות המאפיינות אותו לצד פעולות אותן הוא נמנע מלבצע. בהמשך, הוא נדרש לחשוף את עצמו בהדרגה לאותן פעולות מהן נמנע ולהתמודד עם מטלות אשר נראו לו כבלתי אפשריות. בכך מתרחש תהליך למידה חיובי, המחליף מערכת התניות שליליות אשר מנעו מהמטופל להרגיש ולהתנהג באופן רגיל ונורמלי. המטופל לומד בעזרת המטפל להכיר ולזהות קשיים, ומתכנן אסטרטגיות פעולה בקצב אישי המותאם לצרכיו.

מכאן, שהצורך בשינוי חשיבה ואורחות חיים הנו הכרחי בכל טיפול, ותפקידו המרכזי של המטפל מתבטא בחיזוק המוטיבציה, ליצירת השינוי אצל המטופל ובמתן משקל רב להגיון כבסיס לקבלת החלטות על פני הרגש.

יעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הוכחה בעשרות מחקרים לאורך השנים. לעומת הקושי האמיתי לברר יעילות שיטות פסיכותרפיה אחרות, נהנית השיטה הקוגניטיבית-התנהגותית משימוש תדיר בכלי מדידה מקובלים ומתוקפים ולפיכך גם זוכה להיבדק מול טיפול תרופתי לאותן הפרעות בהן היא מיושמת. מחקריהם של ד"ר אנטונוצ'יו וחבריו על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בדיכאון, ומחקריהם של היימברג וחבריו על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קבוצתי לסובלים מחרדה חברתית, הראו כי הטיפול יעיל לטווח הקצר ולטווח הארוך, גם ללא טיפול תרופתי. היעילות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אשר נמדדת בהשגת הטבה או העלמות סימפטומים של דיכאון או חרדה, אף שווה לזו המתקבלת מטיפולים תרופתיים.

לאור החשיבות הרבה והיעילות המוכחת של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, קיימת מגמה עולמית של הקמת מרפאות, העוסקות בתחום בריאות הנפש, המשלבות טיפול זה כחלק אינטגרלי מהטיפול הניתן בהן לאוכלוסייה, הסובלת מהפרעות דיכאון או חרדה ואף מרפאות רבות מעודדות את מטופליהן לעבור טיפול כזה בכדי להפסיק טיפולים תרופתיים. בארץ ניתן לקבל טיפול זה במספר מרכזים רפואיים בערים הגדולות, ביניהם המרפאה לטיפול בהפרעות חרדה של המרכז הרפואי ת"א (ביה"ח איכילוב), המציעה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי במסגרת אישית או קבוצתית.

1. לא ניתן להתעלף מהתקפי חרדה.

2. חרדה היא מצב לא נעים, אך כלל לא מסוכן.

3. חרדה הינה תגובה של "אזעקת שווא" למצבים שאינם מסוכנים.

4. פעילות גופנית איננה מסוכנת ואפילו רצויה לאנשים הסובלים מהתקפי חרדה.

5. קפה ומשקאות המכילים קפאין עלולים לעורר תחושת חרדה או להגביר אותה.

6. חרדה ממושכת ללא טיפול עלולה להביא להסתגרות ולהימנעות מפעילויות שגרתיות.

7. לעיתים מצבי חרדה משולבים גם בהפרעה במצב הרוח (דיכאון).

8. התקפי חרדה מביאים למצב של עמידה על המשמר המכונה גם חרדת צפייה.

9. התקפי חרדה יכולים לעבור הכללה למקרים רבים בהם מתפתחת תגובה המנעותית.

10. הטיפול היעיל בהתקפי חרדה משלב תרופות עם טיפול פסיכולוגי בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית.

ד"ר טל ויצמן: מנהל המרפאה לטיפול בהפרעות חרדה, המערך הפסיכיאטרי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

המאמר פורסם במקור באתר להיות בריא.

בואו לדבר על זה בפורום התמודדות עם מצבי מתח ולחץ ובפורום פסיכיאטריה.