קוגניטיבית את שמנה

עודף המשקל והשמנת יתר מהווים כיום בעיה בסדר גודל עולמי ונמצאים בעליה מתמדת בעולם המערבי. יותר ויותר מחקרים נעשים בנושא וההבנה המתגבשת כיום היא כי טיפול המשלב תזונה מאוזנת ופעילות גופנית אינו מספיק, ורק טיפול רב מערכתי המשלב תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי ולעיתים מתן תרופות המאושרות לטיפול בהשמנת יתר, הינו הפיתרון היעיל ביותר.

בספרות העולמית פורסמו יותר מ-100 מחקרים מבוקרים, שהראו את יעילות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בשילוב עם דיאטה ופעילות גופנית בהשגה ושמירה על ירידה במשקל.

יעילות טיפולים אלו הודגמה גם לאחר תקופה של חמש עד עשר שנים. השמנת היתר הינה הסימפטום, התוצר הסופי ולא מקור הבעיה, לכן טיפול בסימפטום בלבד נותן פיתרון זמני בלבד.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (או כפי שהוא מכונה באנגלית Cognitive Behavior Therapy) מהווה את הזרוע הטיפולית המשלימה שמתעסקת במקור הבעיה של השמנת היתר באוכלוסייה.

הטיפול מושתת על ההבנה שחיי הרגש שלנו מווסתים ומושפעים מתהליכי החשיבה, ולכן איתור דפוסי חשיבה מעוותים ושינויים, מוביל לשיפור החוויתי והרגשי של האדם.שיטת טיפול זו, שנוסדה על ידי הפסיכולוג אהרון בק, תפסה במהלך השנים האחרונות הכרה ותאוצה ומיושמת במגוון הפרעות החרדה, דיכאון, הפרעות טורדניות והפרעות אכילה.

איך משתמשים בשיטה זו באוכלוסיה הבריאה? מדובר במערך שיחות קצר, מועד ומכוון מטרה, במהלכן מזהה המטפל את רמת המוטיבציה לתהליך, מברר איך נחוו ותויקו בזיכרונו של המטופל הדיאטות הקודמות (האם באופן חיובי או שלילי), מה מייצג האוכל עבורו ובעיקר בודק את המערך החשיבתי (קוגניטיבי) המוטעה וההקשרים הלוגים המעוותים שנוצרו ביחס לאוכל וסגולותיו, קרי השימוש באוכל ככלי לפיתרון בעיות ולהתמודדות עם מצבים בהם אינו יכול להוות האמצעי לכך.

הקשרים לוגים מוטעים אלו מוטמעים בנו, וכתוצאה מכך אנו פועלים על פי הנחות יסוד והבנות שגויות שקבענו לעצמנו, ולפיכך ללא זיהויים ותיקונם לא ניתן בעצם לפתור באופן אמיתי את בעיית עודף המשקל ואכילת היתר.

רוב האנשים המגיעים למסגרת טיפולית מדווחים למעשה כי הבעיה אינה אכילה מתוך תחושת רעב, אלא אכילה במצבים שונים כשלא רעבים.

מספר דוגמאות להמחשה: דפוס חשיבה מאוד שכיח הינו יצירת קשר לוגי מוטעה בו אנו מצפים כי האוכל ישפר את מצב רוחנו, יפצה על תחושת העצבות, ימלא את הריקנות, יפחית את המתח והחרדה, תפקידים אותם אינו יכול למלא, כיוון שתפקידו של האוכל הינו הפגת תחושת הרעב ולא מווסת רגשי.

שינוי ההבנה ויצירת הפנמה שנחים כשעייפים, שותים כשצמאים ולפיכך אוכלים רק כשרעבים, מאפשר לנו להשיל את כל הקילוגרמים שהוספנו לגופנו בכל המצבים שאינם קשורים לרעב לעד.

דפוס שכיח נוסף הינו דיאטת הכאסח. סוג זה של ירידה במשקל מפתה מאוד לאור הקצב המהיר בו אנו משילים את הקילוגרמים, אך טומן בחובו סכנות רבות.

הוא מוביל לחוויה של ויתור על אחת מהנאות החיים, לא מאפשר לשמור על התוצאה לאורך זמן וכך מוביל להשתרשות הרגשת הכישלון. בנוסף, הוא נחווה כתהליך קשה ומייסר, יוצר תחושת יאוש וכישלון בדיאטות מתונות ומזעזע באופן פיזיולוגי את הגוף וגורם לנזקים גופניים.

תיקון חשיבה וגישה זו מוביל בהדרגה להבנה כי מדובר בתהליך ולא באפיזודה חולפת, וכי היא מצריכה תזונה נכונה כאורח חיים, וחיזוק התחושה שלאכול נכון אין פרושו לוותר על הנאות החיים.

ההתערבות ההתנהגותית הינה החלק השני של הטיפול. בחלק זה לומד האדם לזהות את תחושת הרעב והשובע ולהיות קשוב לעצמו. הוא שואל מהן הסיבות בגללן ניגש לאכול והאם הן קשורות לרעב או מקורן אחר. האדם מתרגל ומתרגל שעם השגת תחושת השובע, מפסיקים לאכול גם אם נותר אוכל בצלחת.

בואו לדבר על זה בפורום השמנת יתר.

לעיון בשיטת ד"ר לוי - לחצו כאן.