נזקי עישון: "שאיפה לבריאות"

כ-500,000 איש מתים בארה"ב מידי שנה מנזקי העישון. בישראל המספר עומד על כ-10,000 איש בשנה, מתוכם 1,500 מעשנים פאסיביים. לקראת ה-31 במאי, בו ייערך ברחבי העולם יום ללא עישון ובעקבות הנתונים המדאיגים, מוצגים נתונים מדאיגים למעשנים שביניכם.

כל סיגריה שהאדם מחליט לעשן מקצרת את חייו. בחישוב פשוט - מעשן אשר צורך קופסא אחת בכל יום בתקופה של למעלה מ-20 שנה, מקצר את חייו בממוצע בכ-10 שנים. גם עישון של 3 סיגריות ביום יוצר השפעה מזיקה למעשן ולסביבתו. הדבר נובע מכך שבעשן הסיגריה ישנם כ-4,000 חומרים שונים, מהם כ-400 חומרים שהוכחו כמזיקים וכ-200 חומרים קרציונגנים (חומרים גורמי סרטן). החומרים המזיקים הקיימים בעשן סיגריות גורמים להחלשה כללית של מערכת החיסון בגוף, ובכך חושפים את המעשנים ואת סביבתם למחלות בתדירות גבוהה יותר וברמת חריפות גבוהה יותר.

מקורו של הטבק בארה"ב (אמריקה המרכזית). הוא הובא לאירופה על ידי המלחים של קולומבוס, כלומר רק בסוף המאה ה- 15. מקור השם "טבק" בא מלשון "טובאגו", שהוא החליל הענק שבעזרתו עישנו האינדיאנים את הטבק. במאות ה-16 וה-17 נחשב עניין העישון לבעל יתרונות מסוימים, ביניהם נושא ההשמנה. טענות הרופאים אז היו, כי עישון סיגריות יכול להועיל בהפחתה במשקל. כיום ידוע, כי אין זה נכון בהכרח.

למרות מה שנהוג לחשוב, העישון הפך נפוץ דווקא במלחמת העולם הראשונה והשנייה. בסוף מלחמת העולם השנייה, כמעט 50% מכלל אוכלוסיית העולם הבוגרת הפכה למעשנת. ב-1958 הופיע לראשונה האזהרה על נזקי העישון על ידי משרד הבריאות האמריקאי על כך שעישון עלול להזיק לבריאות. מאז, הוכח באין ספור מחקרים, כי הנזקים שגורם העישון הינם משמעותיים ביותר והחל מסע חובק עולם להחדרת המודעות לנושא העישון. כיום נעמדת האוכלוסייה המעשנת בעולם בכ-25% מכלל בני האדם.

כאמור, בישראל נפטרים במהלך כל שנה כ-10,000 איש מנזקי העישון. לחומרים המזיקים בעשן הסיגריה ישנן השפעות רבות ומגוונות על האפשרות לחלות במחלות שונות, רובן המכריע מחלות קשות וכרוניות.

^^מחלות ריאה חסימתיות כרוניות (COPD)^^

ברונכיט כרונית - מחלה בה קיים קוצר נשימה הולך וגובר, הנגרם כתוצאה מהרס יחידות פונקציונאליות של הריאה. כ-15% מכלל המעשנים מפתחים COPD משמעותי במהלך חייהם, שהולך ומחריף עם ההתבגרות. זוהי מחלה המופיעה לרוב אצל המעשנים בעשור החמישי לחייהם, אשר גורמת לזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה. החולים במחלה מגיעים למצב של אשפוזים חוזרים, בגלל החרפה במצב הנשימה, לצורך בשימוש חיצוני בחמצן ואף לכדי צורך בהשתלות ריאה. מבחינת נתוני הבראה חשוב לציין, כי משעה שחלה האדם ב-COPD, אין דרך להבריא ממנה לחלוטין. עם זאת, הפסקת העישון לחלוטין בולמת את הידרדרות החולה ומייצבת את מצבו.

^^מחלת הסרטן^^

בתחום מחלות הסרטן הנגרמות כתוצאה מעישון מוביל סרטן הריאה. זהו סרטן המופיע באופן כמעט בלעדי אצל מעשנים. מעשן אשר צורך קופסת סיגריות בזמן של למעלה מ-30 שנה, מגדיל את הסיכון לחלות בסרטן הריאה פי 25 מאדם שאינו מעשן. זהו אחד מסוגי הסרטן, שגם גילוי מוקדם שלו אינו מסייע בהכרח לריפויו הסופי. כיום הפך סרטן הריאה להיות הגורם מספר אחת בתמותה אצל מעשנים ברחבי העולם.

סוגים נוספים של סרטן השכיחים מאוד בקרב מעשנים הם סרטן המעי הגס, סרטן הפה והלוע, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הוושט וסרטן הכליה. עם זאת, חשוב להדגיש כי כל סוג סרטן אחר מושפע משמעותית מהיותו של האדם מעשן, וכי סוגי סרטן כגון סרטן האשכים, סרטן הרחם ועוד מושפעים משמעותית מגורם העישון ושכיחים יותר אצל מעשנים.

^^מחלות לב^^

הוכח כי מחלות לב ומחלות כלי דם פריפריאליים שכיחות פי 2 יותר אצל מעשנים מאשר אצל לא מעשנים. בדומה, הסיכוי ללקות בשבץ מוחי (CVA) - שכיח כמעט פי 3 אצל מעשנים מאשר אצל לא מעשנים.

^^פוריות וההיריון^^

מחקרים שונים מורים, כי ישנו קשר ישיר בין עישון במהלך ההיריון לבין הפלות. כמו כן, לנשים המעשנות במהלך ההיריון ישנן עוברים קטנים יותר ונולדים תינוקות במשקל נמוך יותר מהממוצע. בדומה, גברים מעשנים עלולים להיות פוריים פחות ובעלי נטייה גבוהה יותר להידבק באיידס.

^^האצת תהליכי הזדקנות^^

העישון משפיע על המערכת הקרדיו-ווסקולארית המספקת דם וחמצן לגוף. מצב זה "מעודד" ההאצה בתהליכים טרשתיים, יוצר מצב של אספקת דם פחותה לאיברים השונים בגוף וגורם להידרדרות בתפקודם. ישנם מחקרים המוכיחים, כי לאורך השנים קיימת ירידה משמעותית אצל מעשנים בכל הקשור לאינטליגנציה ולזיכרון. בנוסף, קיימת אצל מעשנים תופעה הנקראת "פני מעשן". הכוונה היא להופעת קמטוטים רבים בפני האדם, בעיקר מסביב לפה, המשפיעה על חיצוניותו במידה ניכרת. תופעה נוספת היא עור צהוב יותר באזור הפנים, הידיים והציפורניים.

במחקרים שונים, כמו גם במסעות הפרסום כנגד העישון ונזקיו של השנים האחרונות, הובהר למעשנים מעל לכל ספק, כי הנזק שנעשה בעת העישון הוא כפול - למעשן ולסביבתו. יתרה מזאת, הוכח כי ריכוז החומרים המזיקים ששואף המעשן הפאסיבי לעומת המעשן הפעיל (השואף את הרעלים דרך הפילטר) הוא גבוה במספרים משמעותיים, מכיוון שהמעשן הפאסיבי אינו עושה שימוש בפילטר הקיים באופן רגיל בסיגריה. בחלקם, ריכוזם של החומרים המזיקים שבעשן הסיגריה גבוה לעיתים עד פי 16 ו-30 מאשר ריכוזם בעשן הישיר אותו שואף המעשן הפעיל. קרוב לודאי שכ-1,500 איש מתים מידי שנה מנזקי העישון הפאסיבי במדינת ישראל.

כמות ה-CO (חד תחמוצת הפחמן) הרבה שקיימת בעשן הסיגריות נספגת דרך הריאות. הוא נקשר לדם באותו אופן שבדרך כלל נקשר החמצן. כשזה קורה יתכנו קוצר נשימה ובעיות בקצב הלב. גם לגבי ה-CO - ריכוזו בעשן אותו שואף המעשן הפאסיבי הוא גדול פי 2.5 מהריכוז אותו שואף המעשן עצמו.

בסיגריות "לייט" אין הקטנה של החומרים המזיקים, אלא הקטנה של כמות הניקוטין שהוא החומר הממכר בטבק. בדרך כלל, מעשנים אשר צורכים סיגריות "לייט" יעשנו יותר על מנת לקבל את אותה הכמות של החומר הממכר (הניקוטין). הנזק זהה לנזק של סיגריות רגילות.

חשוב לזכור, כי הפסקת עישון בכל רגע נתון משפרת את המצב הבריאותי של האדם, גם אם הוא מעשן "כבד" ובמשך שנים. למרות שהנזק כבר נעשה, ניתן למנוע הידרדרות נוספת מרגע שמפסיקים לעשן כמו במחלת ה- COPD. לדוגמא: במידה שהאדם הפסיק לעשן, סיכוייו לחלות במחלה קרדיווסקולארית (מחלת לב), הופכים להיות זהים תוך שנתיים מיום הפסקת העישון לאלו של אדם שאינו מעשן כלל.

פרופ' פלטיאל וינר הוא מנהל המחלקה לפנימית א' ומומחה למחלות ריאה במרכז הרפואי הלל יפה.

לפרטים על טיפול חדש - ניסוי קליני לטיפול בסרטן ריאות לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום התנהגות בריאותית ובפורום סרטן ריאה.