טיפול בנפש עצובה

עוד בנושא: אנורקסיה, בולימיה

רבים מהסובלים מדיכאון לא תמיד מודעים לכך שמדובר במחלה נפשית שיש לטפל בה. לא פעם ההתייחסות של הסובל מדיכאון ושל הסובבים אותו כאל תופעה חולפת, ולא בעיה נפשית שכדי לצאת ממנה דרוש טיפול פסיכולוגי או תרופתי. גם לבני המשפחה של הסובל מדיכאון לא תמיד ישנם הכלים הנכונים כדי לסייע ולתת את התמיכה הנפשית. בקרב 72% מהחולים בדיכאון הופיעו בתחילה רק תסמינים גופניים פיזיים כמו: עייפות, בעיות שינה, כאבי גב וכאבי ראש. מחקרים מצאו שאלו שסבלו מדיכאון מז'ורי (קליני), לא היו כלל מודעים לכך שתסמינים פיזיים שהתבטאו בכאבים לא מוסברים, הינם סימפטומים ידועים הנובעים מדיכאון.

מומחים מאוניברסיטת מישיגן פיתחו רשימת ביקורת, המפרטת רבים מהתסמינים הנפוצים לדיכאון. בחנו את עצמכם - אם אחד מהסימפטומים הפיזיים או הרגשיים המצוינים להלן נוכח בחייכם ומפריע לכם, במשך יותר משבועיים, עליכם להתייעץ בנוגע אליהם עם רופא.

^^תסמינים נפוצים^^

לעיתים קרובות אני חסר מנוחה ורגזן.
השינה שלי לא סדירה.
אני ישן יותר מידי.
אני ישן פחות מידי.
אני לא נהנה מתחביבים/פעילות פנאי.
אני מתקשה להסתדר עם המחלות האחרות שלי.
אני סובל מכל מיני כאבים ואין הקלה למרות כל הניסיונות.
לעיתים קרובות אני סובל מתופעות כגון: בעיות עיכול/כאבי ראש וגב/כאבים בלתי מוגדרים/כאבים בחזה.
משקלי השתנה באופן משמעותי.
אני מרגיש שעבודתי, משפחתי וחברי סובלים בעקבות בעיות עלו.
יש דיכאון במשפחתי.
יש לי מחשבות אובדניות.

הסיבה לדיכאון עדיין אינה מובנת, ולמעשה לפעמים עשויה שלא להיות סיבה ברורה. מומחים סבורים, כי חלק מהאנשים נולדים עם הנטייה ללקות בקלות בדיכאון. כמו כן, הם סבורים כי אירועים מלחיצים, מחלה, תרופות וגורמים אחרים, יכולים להוביל לחוסר איזון של חומרים כימיים מסוימים במוח ולגרום לדיכאון.

אנשים מסוימים לוקים בדיכאון לאחר שחוו שינוי משמעותי בחיים - מותו של אדם יקר, גירושים, אובדן מקום העבודה או שינוי מקום המגורים. אפילו אירועים משמחים, כגון: הפיכה להורה, נישואין, או שינויים קלים יותר בחיים, יכולים לעתים לגרום לדיכאון. שינויים בחיים, בין אם הם משמעותיים יותר או פחות, עלולים להיות מלחיצים ולהשפיע רבות על רגשותיו של אדם.

^^חלק מגורמי הסיכון לדיכאון הינם:^^

היסטוריה של דיכאון במשפחה.
מוות או מחלה של אדם אהוב.
מתח נפשי/פיזי מתמיד בעבודה.
התעללות פיזית, מינית או רגשית.
התמכרות לאלכוהול או סמים.
מחלות כרוניות כגון: סכרת, סרטן, דלקת פרקים, מחלות לב, איידס או כאב כרוני.
אירועי חיים משמעותיים.
בעיות כספיות.

דיכאון יכול להיגרם גם על ידי מצבים רפואיים אחרים; מחלות כגון: שבץ, התקף לב, סרטן, מחלות עצבים (כגון - אלצהיימר ופרקינסון) ושינויים הורמונליים (כגון - הפסקת הווסת) יכולים לגרום למחלה. אנשים הלוקים במחלות אלה צריכים להיות מודעים לאפשרות של התפרצות הדיכאון ועליהם לשוחח עם הרופא המטפל אם הם חווים אחד מהסימפטומים הנ"ל.

חשוב לדעת כמה שיותר על דיכאון ולפנות לרופא לשם קבלת עזרה מקצועית בשלב מוקדם ככל האפשר. אם אתם חשים שהדיכאון לא עוזב אתכם, כדאי להיכנס לפורומים באינטרנט ולאתרים בתחום. ללא טיפול, עלול דיכאון לגרום לבעיות ביחסים הבינאישיים, לרבות בעיות בחיי הנישואין ובמשפחה, לקשיים במקום העבודה ולעלייה משמעותית בסיכון להתאבדות.

^^טיפול בדיבור^^

חלק מהאנשים הסובלים מדיכאון עשויים להרוויח מטיפול זוגי/משפחתי או מטיפול קבוצתי עם אנשים המתמודדים עם בעיות דומות. קיימים סוגים רבים של טיפול בדיבור; על מנת למצוא התאמה - ניסוי וטעייה מקובלים ונפוצים. הדבר החשוב הוא למצוא את הטיפול המועיל ביותר.

^^קבוצות תמיכה^^

אין צורך להרגיש לבד; בקבוצות תמיכה גם האדם המתמודד וגם קרוביו יכולים לחלוק בחוויות ולדון בדרכי ההתמודדות. אולם חשוב לזכור שקבוצות תמיכה אינן תחליף לטיפול מקצועי.

^^אורח חיים בריא^^

התעמלות ותזונה נכונה עוזרות לשיפור ההרגשה הכללית. במקרים מסוימים חיפוש בתחום רוחני מועיל אף הוא.

^^קבלת תמיכה משותף או חבר לחיים^^

שותף תמיכה הוא אדם המחויב לתהליך ההחלמה. אדם זה מספק את העידוד הנחוץ, על מנת לעזור לחולה להאמין שאפשר להתגבר על הדיכאון. ניתן לקבל תמיכה מאנשים שונים בדרכים שונות, בהתאם לצרכים האישיים. בתחילת הדרך לעיתים קשה לקבל עזרה בגלל הבושה, חוסר הבנה, תחושה של חוסר ערך עצמי ופחד לאבד עצמאות.

^^טיפול תרופתי אנטי דיכאוני^^

במידה ואתם מגיעים לשלב פנייה לרופא משפחה, דברו איתו בעניין האפשרויות הניתנות לכם, כגון: מפגש עם פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי או מטפל מקצועי. רופאי משפחה רבים מרגישים נוח לטפל באנשים המתמודדים עם דיכאון. פסיכיאטר הוא רופא המתמחה במחלות נפש, כגון דיכאון ויכול לתת מרשם לטיפול תרופתי. פסיכולוג אינו רופא ולכן אינו יכול לתת מרשמים לטיפול תרופתי; הפסיכולוג מתמחה בטיפול תמיכתי.

מציאת הטיפול הרפואי המתאים חיונית ומגבירה את הסיכויים להחלמה. גורמים רבים משפיעים על בחירת התרופה המתאימה; הבחירה מתבססת על גורמים כגון: בטיחות, סיבולת, עלות, קלות ביצוע, בעיות רפואיות אחרות והאינטראקציה בין טיפולים שונים. בדרך כלל מתחילים להרגיש את השפעת התרופות אחרי 2-4 שבועות. אם לא חל שיפור אחרי שמונה שבועות, הרופא יכול לשנות את המינון או את התרופה.


בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה
ובפורום התמודדות עם מצבי מתח, לחץ וחרדה.