התפרצות מחלות בעקבות לחץ

השפעתם של דחק מתמשך (לחץ או stress באנגלית) וחרדה מתמשכת על הבריאות, מהווה נושא שמעסיק כל אחד מאתנו. מי בימינו לא נחשף באופן עקבי למצבי דחק, ובמיוחד במדינה כמו מדינת ישראל? ההמנעות ממצבים כאלה הינה בלתי אפשרית, לכן כל אחד מאתנו עלול לשלם מחיר יקר על חשיפה זו באמצעות פגיעה בבריאותו הנפשית או הפיזית.

בשנים האחרונות מתרבים המחקרים הרפואיים המוכיחים את הקשר בין דחק וחרדה לבין הסיכוי לחלות באחת המחלות שעצם התרחשותן מוסבר, לפחות חלקית, על-ידי חשיפה לדחק או חרדה מתמשכים, המחלישים בין היתר את המערכת החיסונית. בולטות ביניהן המחלות הקשורות באופן ישיר למערכת כלי הדם, כמו התקפי לב, שבץ מוחי, לחץ דם גבוה וכו'. הקשר בין דחק (לחץ) וחרדה נחקר רבות אף הוא, ולמעשה ניתן להתייחס אל שתי התופעות כקשורות זו בזו ומהוות מיקשה אחת. לשני המצבים קיימים ביטויים גופניים דומים. בדרך-כלל מקובלת ההנחה כי מצב דחק קודם לחרדה, גורם לה או מגביר אותה.

ניתן למצוא כמעט לכל מחלה את ההקשרים שלה לאורח חייו ואישיותו של החולה. תחום מחקר זה זכה לעידוד משמעותי בינואר 2008, כשהתפרסם מחקר שלפיו חרדה מנבאת בקרב גברים התקפי לב באופן בלתי תלוי במשתנים אחרים. משמעות המחקר היא כי בקרב גברים חרדתיים קיים סיכון גבוה יותר ב-30-40 אחוז לאירוע של התקף לב, בהשוואה לגברים חרדתיים פחות. מימצא זה מתקיים ללא קשר לגיל (החל מגיל מסוים), רמת השכלה, מצב כלכלי, מצב משפחתי, מסת גוף, הרגלי שתייה ונתונים נוספים.

מחקר אחר שפורסם ב-2004 בוצע על 17 אלף נבדקים, ולפיו אנשים שעברו חוויות "מזיקות" בילדות וכתוצאה מכך מדווחים על דחק, סיכוייהם גדלים פי 3.1 לאירוע לבבי, בהשוואה לאנשים שלא נתונים בדחק בגלל אירועים כאלה. קיימת רשימה ארוכה של מחקרים עדכניים המוכיחים קשר בין דחק וחרדה לבין התקפי לב, כשבחודש יולי 2008 התפרסם בכתב העת המקצועי "דחק ובריאות" מאמר מדעי הפוסק, כי אין יותר מקום לספקות בכל הקשור להשפעת מצבי דחק על מחלות לב וכלי דם. המאמר מסתמך על הרבה מחקרים בנדון.

כאבים שונים מהווים תחום נוסף שבו מתקיים קשר משמעותי בין דחק וחרדה לבין עוצמת הכאב. תחום זה נחקר רבות, וכיום כבר קיימת הסכמה על כך שקיים מרכיב משמעותי סובייקטיבי בעוצמת הכאב, מרכיב המושפע מדחק וחרדה. המחקרים הקשורים לכאב מתייחסים לכאבי ראש, כאבי גב, כאבי גפיים, כאבים בזמן קיום יחסי מין וכאבים הקשורים למחלות שונות, כולל סרטן. בכל אלה דחק וחרדה נמצאו כמגבירים את עוצמת הכאב. דוגמא טובה לכאב המושפע מדחק וחרדה הינה הכאב בזמן לידה הידוע כניתן לויסות, וההכנות השונות ללידה שמטרתן גם להפחית את רמת החרדה של היולדות, משפיעות גם על הפחתת הכאבים.

כיצד ניתן להתגונן מפני הנזקים הבריאותיים שתוארו לעיל? האם נגזר על כולנו לחלות באחת מהמחלות הנגרמות מדחק שאנו חשופים לו בחיי היום יום? התשובה על כך אינה חד משמעית. חשוב לציין שכולנו נושאים בתוכנו מטען גנטי מסוים, ומאז הלידה כולנו כבר חיים עם "תשתית" - נטייה לחלות במחלות מסוימות. למרות שהתשתית למחלה קיימת כמטען גנטי, האם התפרצות המחלה במהלך חיינו מושפעת מדחק וחרדה? האם הדחק והחרדה רק מזרזים את התפרצותה? אלה שאלות שעדיין אין עליהן תשובה מדעית חד משמעית התקפה לגבי כל המקרים.

כיום ידוע שבנוסף לסיבות הגנטיות יש סיבות נוספות הכוללות גם את מרכיב הדחק והחרדה: אורח חיים ונתונים אישיותיים מסוימים שגם להם השפעה על התפרצות מחלות מסוימות. כך למשל התפרסמו מחקרים בשנות ה-70, לפיהם אנשים שיש להם מאפייני אישיות הנקראים בשפת המקצוע טיפוס A (שאיפה מוגזמת להישגיות, לוחמנות, התמסרות מוגזמת לעבודה, חוסר סבלנות וכו'), מועדים יותר להתקפי לב ולמחלות נוספות מאשר אנשים עם מאפייני אישיות אחרים. כיום החוקרים נוטים לקבוע כי מסקנות המחקרים הללו היו לעיתים כוללניות מדי, והמחקרים העדכניים מתרכזים בתכונות מסוימות ולא במבנה האישיות, כשבעיקר מדובר על חרדה ודיכאון כתורמים להתפרצות המחלות הקשורות לכלי דם.

לאור האמור לעיל, האם בכל זאת יש בידינו אמצעים למנוע, גם אם באופן חלקי, התפרצות נזקים בריאותיים מסוימים? התשובה הוודאית היא "כן", וכאמור המחקר הרפואי מקדיש לכך משאבים עצומים. כולנו מכירים אנשים המשתמשים באופן עקבי בתרופה מסוימת שעשויה למנוע הופעת מחלה מסוימת, לדוגמא האספירין שלפי מחקרים מונע התקפי לב. בדומה, נשים שידוע להן כי הן נושאות מטען תורשתי למחלת סרטן נוקטות באמצעים כירורגיים (כריתת שחלות או שד), כדי למנוע את התפרצות המחלה. הפעילות המונעת המוכרת ביותר הינה פעילות גופנית, המפחיתה דחק וחרדה ומהווה אמצעי בדוק נגד דיכאון.

קיים אמצעי נוסף, פחות מוכר בציבור, הנמצא גם במחקרים וגם בפועל יעיל להפחתת הדחק והחרדה - הביופידבק או בעברית המשוב הביולוגי. מדובר בשיטת טיפול שראשיתה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, ונועדה בראש וראשונה לעזור למטופלים לרכוש שליטה על דחק וחרדה. השיטה עושה שימוש במיכשור מתקדם, כדי לשקף לאדם המחובר למחשב תהליכים גופניים כמו נשימה, מוליכות חשמלית של העור, לחץ דם, פעילות גלי מוח, מתח שרירים, טמפרטורה ועוד. ההתחברות למחשב מתבצעת באמצעות חיישנים המוצמדים אל קצות האצבעות .מדובר בשיטת טיפול המשלבת בתוכה טכנולוגיית מחשבים, רפואה ופסיכולוגיה, כשהמטרה להקנות למטופלים כלים שבעזרתם ירכשו שליטה על המערכות הגופניות המעורבות בבעיה הרפואית. הטיפול כולל בין היתר מעין תהליך של "חריתה בזיכרון" של התנהגויות הנלמדות במהלך הטיפול, התנהגויות שונות ממה שהמטופל היה מורגל אליהן ושבעצם גרמו או תרמו להופעת הבעיה הרפואית.

שיטת הטיפול בביופידבק מבוססת על ההנחה עתיקת-היומין כי הגוף והנפש פועלים יחד ומשפיעים הן על הבריאות והן על החולי. תהליך הטיפול הינו פרטני וחייב להתבצע על-ידי אנשי מקצוע מוסמכים (רצוי רופאים או פסיכולוגים). בדרך-כלל מדובר בתהליך טיפולי קצר מועד (כ-10 טיפולים), ולפעמים גם מספר פגישות בודדות מוכיחות את עצמן כיעילות בהפחתת הדחק והחרדה. מאידך, חשוב להדגיש כי משך הטיפול הינו אינדיבידואלי, תלוי בבעיה ובמכלול הנתונים המעורבים.

בשנת 2001 הודגמו לראשונה באמצעות הדמיה משוכללת התהליכים המתרחשים במוח במהלך הטיפול באמצעות ביופידבק. מאז עלתה כמות המחקרים, ובמיוחד נחקרת התרומה של טיפולי ביופידבק בתחום המחלות המתעוררות בהקשר לדחק וחרדה. כיום כבר קיימת הסכמה כי אין מדובר בשיטת טיפול אלטרנטיבית, כפי שהיה בטעות מקובל לחשוב. המחקרים הרבים המתבצעים בתחום הביופידבק מגיעים למסקנה שהשיטה כבר הוכיחה עצמה ברמת ודאות גבוהה, ומומלצת לטיפול בכאבי ראש שונים, בעיקר כאבי ראש הנגרמים ממתח.

מחקר שהתפרסם ב- 2008 בדק על סמך הרבה מאד מחקרים את יעילות הטיפול בביופידבק בתחום זה ומצא סיכויי הצלחה גבוהים מאד (95%). גם אם חוקרים מסוימים עלולים להטיל ספק באחוזי הצלחה כל כך גבוהים, קיימת הסכמה שטיפולי ביופידבק הינם יעילים בתחום זה לפחות כמו טיפולים תרופתיים, ולעיתים אף יותר. המחקר הנדון מציין כי יעילות הטיפולים נשמרה לפרק זמן של שנה וחצי לפחות. מחקרים אחרים מצביעים על כך שיעילות הטיפולים נשמרת לתמיד, מכיוון שרכישת המיומנויות באמצעות ביופידבק דומה לרכישת המיומנות לרכב על אופניים, מיומנות הנשמרת לנצח.

לתשומת לב מיוחדת ראויים המחקרים בתחום הטיפול בהפרעות קרדיולוגיות (לב). רוב המחקרים בתחום הקרדיולוגיה והביופידבק עוסקים במדד של השתנות קצב הלב (HRV), כשהוכח באופן חד משמעי כי הטיפול בביופידבק משפיע על מדד זה, הן כאמצעי מניעתי להתרחשות אירועים לבביים והן כאמצעי טיפולי במהלך השיקום לאחר התקף לב. תחומים נוספים הקשורים לדחק וחרדה שהטיפול בביופידבק הוכיח את עצמו כיעיל בהם הם לחץ דם, מעי רגיז או עצבני (עצירות, שלשולים וכו'), טנטון (רעש באוזניים), הפרעות קשב וריכוז, בעיות בתפקוד מיני, סוכרת, קשיים בשינה, בעיות עור וכו'.

ד"ר צבי לייכנר הוא פסיכולוג, מנהל המכון לביופידבק והמרפאה המשולבת לשיקום מיני וביופידבק, במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום התמודדות עם מצבי מתח, לחץ וחרדה.