חרדה - יתרון הטיפול הקבוצתי

עוד בנושא: בריאות הנפש, התמכרות

הפרעות החרדה שכיחות ביותר ומופיעות בקרב 25% מהאוכלוסייה. לעיתים קרובות החרדה פוגעת בתפקוד ובהנאה. הסימפטומים הבולטים של חרדה הם לחץ בחזה, דפיקות לב, קוצר נשימה, הזעה, רעד, פחד מעלפון, ממוות או מאובדן שליטה.

חרדה מאובחנת על פי רוב כחצי שנה בממוצע אחרי ההתקף הראשון, וזאת בגלל מעגל הקסמים שאליו נכנסים הסובלים מהבעיה: הם פונים לחדר מיון, נבדקים ונשלחים לבתיהם. בביקור השני או השלישי הם מופנים לרופא מקצועי, למשל נוירולוג, ורק אחרי שמיצו סדרת בדיקות נרחבת ומקיפה ונשללו מחלות גופניות, הם נשלחים לפסיכולוג או לפסיכיאטר, שמאבחנים את החרדה ומטפלים בה. בזמן ההתקף וגם לפניו, הסובל עסוק במחשבות כמו "מתי זה יקרה לי שוב?", "איפה זה יתפוס אותי?", "איך אגיב?", מחשבות כאלה "מזמינות" את ההתקף הבא. החולה נכנס למערבולת ובנוסף הוא אומר לעצמו, "אני כישלון, אני אשתגע, אני אמות". מעוצמת המחשבות והפחד מופעלת מערכת האזעקה המוחית, שמשחררת סרוטונין ואדרנלין בכמויות גדולות, ואז מגיע ההתקף.

רונית היא בת 37, נשואה, אם לשלושה ילדים ועובדת כמורה בבית ספר תיכון אזורי. היא אישה בריאה לחלוטין. באחד מהימים הלחוצים בבית הספר, באמצע השיעור, רונית החלה פתאום להרגיש חנק, יובש בפה, חולשה כללית ותחושה שעוד רגע היא עומדת להתעלף. רונית עזבה את הכיתה ורצה לחדר המורים, משם היא פונתה באמבולנס לחדר המיון, שם בוצעו בדיקות רפואיות מקיפות. כל הבדיקות היו תקינות ורונית שוחררה לביתה. אולם, בשובה לביתה רונית חוותה את התחושות הלא נעימות פעמיים באותו ערב, ובמשך השבוע תחושות אלו הופיעו עוד מספר פעמים. תוך זמן קצר רונית הפסיקה ללכת לעבודה ולנסוע למקומות רחוקים מאזור מגוריה. גם למקומות קרובים היא יצאה רק בליווי בן אדם "שאפשר לסמוך עליו". באחת מפניותיה החוזרות ונשנות לחדר המיון, אחד הרופאים אמר לה שהיא סובלת מ"היסטריה ואין לה כלום", ושהיא "זקוקה לטיפול פסיכיאטרי". רונית כעסה על דבריו ופנתה לטיפול אצל רופאת המשפחה, שנתנה לה מרשם לכדורי הרגעה. לאחר מספר חודשים, עקב היעדר שיפור במצבה, היא הופנתה על ידי רופאת המשפחה לטיפול במרפאת חרדה, שם אובחנה כסובלת מהפרעת אימה עם אגורופוביה (פחד ממקומות הומי אדם). עקב כך היא החלה לקבל טיפול תרופתי ופסיכותרפיה התנהגותית-קוגניטיבית (CBT) באופן אישי, ובהמשך הצטרפה לטיפול קבוצתי בחרדה.

בקבוצה רונית פגשה אנשים שונים זה מזה בגילם ובמעמדם החברתי שהתמודדו עם אותה הבעיה והייתה עדה לתהליך שבו השתפר מצבה ומצבם של המשתתפים האחרים.

מחקר ישראלי, שמצטרף למחקרים נוספים בנושא שנעשו ברחבי העולם, מגלה שטיפול קבוצתי בחרדה יעיל כמו טיפול תרופתי ואפילו יותר. פרופ' פנחס דנון סקר 75 אנשים שמאובחנים כסובלים מהפרעת חרדה. קבוצת המחקר כללה אנשים בני 44 בממוצע שאינם נוטלים תרופות נגד חרדה. קבוצת הביקורת כללה אנשים בני 43 בממוצע שנוטלים תרופות כאלה. 40% מהנחקרים בשתי הקבוצות היו גברים והשאר נשים.

ממצאי המחקר מאוד מעודדים: שנה לאחר גמר הטיפול הקבוצתי, רק ארבעה אנשים דיווחו על בעיות, אבל לא על החמרת החרדה. בקבוצת הביקורת תשעה דיווחו על חזרת התקפי החרדה.

בקבוצות הטיפול בחרדה המשתתפים עובדים לפי תוכנית מאוד מובנית. הם לומדים הרגלי חיים יומיומיים חדשים שיעילים בהתמודדות עם חרדות. בהמשך המשתתפים נחשפים באופן הדרגתי לגורם החרדה של כל אחד מהם.

ר', בן 52, קבלן בניין מצליח הוא דוגמה להצלחת הטיפול. במשך חודשים ארוכים ר' היה נוהג מהנגב בחזרה לביתו במרכז הארץ. עד שערב אחד, בזמן שירד גשם, היטשטשה ראייתו והוא נתקף סחרחורת. הוא עצר מיד מבוהל בצד הכביש, התקשר לאשתו והזעיק אותה. מאז החרדה התקבעה אצלו על נהיגה. כשרק נכנס לשבת מול ההגה, הוא התחיל לסבול מסחרחורת ומרעד. בטיפול הקבוצתי למד ר' נשימות נכונות, טכניקת הירגעות ותרגילי הימלטות מחשיבה קטסטרופלית, שמלווה התקף חרדה. ביום הראשון הוא רק נכנס למכונית, למחרת הוא הדליק את הסוויץ', ובהמשך פרופ' דנון נסע לצדו בלילה כשהוא נוהג לבאר שבע. ר' החלים מהתקפי החרדה.

בקבוצה המשתתפים שומעים חברים אחרים מספרים על דאגות וקשיים דומים לאלה שלהם, מה שעוזר להבין שחרדה היא תופעה אנושית ואוניברסלית, שזו לא בעיה פרטית בלבד. חברי הקבוצה מייצגים את העולם הממשי, כך שניתן להתייחס לתגובותיהם כאל משוב ספונטני ואמיתי. הקבוצה מאפשרת לשמוע מחברים אחרים מה הם באמת חושבים על כל אחד מהמשתתפים. בדרך זו קל יותר להבין שלעיתים קרובות תגובותינו למצבים או לאנשים הן מאוד מוגזמות ביחס למציאות. הקבוצה מאפשרת, באמצעות צפייה בחברים, ללמוד כיצד להתמודד עם בעיות שונות. זאת הזדמנות ממשית לראות שאנשים אחרים פותרים בעיות דומות, שאנשים שמסוגלים להתמודד עם חרדות ומצבם משתפר. ההזדמנות לראות שמצבם של אנשים אחרים משתפר מעניקה תקווה, השראה ועידוד.

אירנה נתנאל M.Sc היא פסיכותרפיסטית מוסמכת בתחום CBT. עובדת במרכז לטיפולים מתקדמים "מיינד קליניק" ובמרפאת חרדה בבי"ח אברבנאל.
פרופ' ליאון גרינהאוס הוא פסיכיאטר והעורך הראשי של העיתון הרפואי Psychiatry Updates היוצא לאור בישראל.
פרופ' פנחס דנון הוא פסיכיאטר חוקר, מנהל המרכז הקהילתי לבריאות הנפש ברחובות.

בואו לדבר על זה בפורום דיכאון - אבחון וטיפול.