מבחן אישי: חרדת בחינות
ד"ר אילן טל ממשיך ללוות אותנו במסעו האישי והחוויתי אל מחוזות החרדה. על גילויי חרדה לפני ובזמן מבחנים - בטור שלפניכם על חדרת בחינות
שנות התשעים, שוב אנו מתכנסים בסלון הדירה השכורה ברחוב וינגייט בבאר שבע. איתן, ינון ואני. שלשתינו היום רופאים מומחים, כל אחד בתחומו. אבל אז - היינו סטודנטים. שוב ושוב מתחרים מי יקבל ציון גבוה, קוראים בלי סוף את הסיכומים (שלי, כתבתי כל מילה בשיעור), וחוזרים על המשפט הרגיל שלנו יום לפני הבחינה: "הייתי מוכן להתפשר על 65 (ציון עובר) ולא ללכת לבחינה, אני לא עומד בלחץ". זה לא ממש היה נכון, רצינו (והשגנו) ציונים טובים, אבל חוסר הוודאות והמתח לפני כל בחינה מחדש, הפריעו לנו.
בעולם של היום אנחנו חייבים להיבחן שוב ושוב, ובמשך שבע שנות לימודי רפואה יש המון מבחנים. מלחיצים יותר ומלחיצים פחות, אבל כמותית יש המון. חלקם בעל פה, חלק בכתב, חלק צפויים וחלק "מתקרצצים" ממש, אבל בחינות יש לא רק בבית הספר או באוניברסיטה. אנחנו נבחנים ונבדקים גם לקראת משרה חדשה (אז קוראים לזה "ראיונות עבודה", אבל זה מבחן בעל פה לכל דבר), "טסט" נהיגה ועוד. חרדת בחינות, היא תופעה נפוצה מאוד, שממנה סובלים עד כ-15% מהתלמידים ומהסטודנטים. החרדה מסוג זה היא חרדה סביב ביצועים. במקרה של בחינה בעל פה זה אפילו חמור יותר, מכיוון שאנשים מדווחים שהם מעדיפים לא לדעת את החומר מול הנייר במקרה של מבחן כתוב, רק לא לשבת מול בוחן ולא לדעת מה לענות. כמובן שטרם המבחן מופיע לחץ גדול, שהוא עצמו מוריד מאוד את היכולת להיבחן. במצבים מסוימים, יכולה להתפתח מצוקה נפשית קשה.
הבה נחזור, כפי שעוד נחזור פעמים רבות, לסימני החרדה. סימפטומים גופניים - ככל החרדות, גם כאן, מי שסובל מחרדה בזמן בחינות יכול לחוש דפיקות לב מואצות וקוצר נשימה, הזעת יתר, יובש בפה, ולעתים עד כדי תעוקה בחזה. כל מה שיכול להופיע בהתקף חרדה, יכול להופיע לפני הבחינה, או אפילו אם רק חושבים עליה. התגובה הרגשית מתאפיינת בוודאי ברגשות של דאגה, לחץ ופחד. חשובה מאוד התגובה המחשבתית - מחשבות שליליות שאינן מרפות, שעומדים להיכשל, לא לדעת, לשכוח, ועוד מחשבות רבות שאם אינן מטופלות ומנוטרלות מובילות לבלבול, אפילו בעיות בזיכרון, חוסר ריכוז, עד כדי איבוד היעילות ויכולת הריכוז, כל זה יכול להופיע כבר בשלב הלימודים לבחינה או בזמן הבחינה עצמה.
חשוב לזכור, שלחץ לפני בחינה, כל עוד הוא אינו פוגע בתפקוד הוא דבר תקין ואפילו טוב. רוב האנשים נלחצים לפני בחינות, וחוקרים מייחסים ללחץ הנורמטיבי לקראת בחינות אלמנט מקדם ומדרבן.
יש אנשים, שעלולים לסבול מחרדת מבחנים. לרוב, מדובר באנשים שחשוב להם מאוד להצליח. פעמים רבות הם מתוארים כפרפקציוניסטים, אפילו אובססיביים בתחומים שונים. הם יגלו קושי להתמודד עם תסכולים אחרים וחשוב להם גם, לעתים, לרצות אחרים. ברור כי אם הבחינה היא חשובה במיוחד, כגון בחינת לשכה של עורכי דין, בחינת סיום בית הספר לרפואה הדבר רק מסייע ללחץ ולמתח להתפתח.
בקליניקה היום-יומית, בולטות חרדות בחינות אצל אנשים בעלי קשיי למידה או הפרעות קשב וריכוז. אנשים אלו, פיתחו עם השנים תחושת חוסר בטחון לגבי יכולתם לבצע בחינה. אגב, בקרב אנשים עם הפרעת קשב אשר לא אובחנו בזמן וכאשר הם היו תלמידים לא קיבלו כלים ללמידה נכונה - שכיח לראות חרדה חזקה במיוחד. מה שחשוב לזכור: אין קשר בין חרדה מבחינות לבין רמת האינטיליגנציה. לאנשים אלו, יכולה להיות אינטילגנציה רגילה ואף גבוהה מאוד.
טוב אז מה עושים... אם תסתכלו בטור של שבוע שעבר, בוודאי ותבינו. ואם לא, נלמד זאת יחדיו בפעם הבאה.
ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית.
בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.