מיתוסים על סכיזופרניה

עוד בנושא: פסיכולוגיה, דמנציה

נפש האדם תמיד סקרנה את עולם הקולנוע, כשפסיכיאטריה בכלל, וסכיזופרניה בפרט, היוו לאורך השנים נושא אטרקטיבי לסרטים. ההצצה הזאת פנימה אל תוך ראשנו הסעירה ועדיין מסעירה את העוסקים במלאכה כמו גם את הצופים.

הסרט "נפלאות התבונה" שיצא לאקרנים בשנת 2001 סיפק את אותה הצצה מסקרנת ומסעירה באופן מוצלח, שזיכתה אותו בפרס האוסקר, וזיכתה את צופיו בהבנה עמוקה יותר לגבי מחלה שנפוצה באוכלוסיה יותר ממה שאנחנו חושבים.

אחד מתוך מאה אנשים בארץ ובעולם חולה בשסעת, שמה העברי של הסכיזופרניה. סיפור חייו של המתמטיקאי זוכה פרס נובל ג'ון נאש, אשר היה חולה סכיזופרניה ודמותו עמדה במרכז הסרט, הפריך לא מעט הנחות מוטעות ומיתוסים לגבי סכיזופרניה.

מיתוס: פיצול אישיות

רבים טועים לחשוב כי סכיזופרניה הינה פיצול אישיות, אך לא כך. פיצול אישיות היא הפרעת זהות דיסוציאטיבית, ואילו סכיזופרניה שייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות ומאופיינת בהזיות, במחשבות שווא פרנואידיות או מוזרות, בדיבור וחשיבה לא מאורגנים ובקשיים תפקודיים רבים. מי שראה את "נפלאות התבונה" בו גילם ראסל קרואו את ג'ון נאש בצורה מופלאה, יכול לעמוד על ההבדל.

"כמו רבות מההפרעות הפסיכיאטריות, גם לסכיזופרניה יש מרכיב תורשתי ניכר", מסביר ד"ר צבי פישל, פסיכיאטר ומנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה, על המחלה. "באופן כללי, הסיכוי לחלות בה גדל ככל שיש יותר אנשים שחולים במחלה במשפחה, יש במחלה הזאת טווח מאוד רחב של מצבים והתנהגויות".

מיתוס: אלימות ומסוכנות

כשמדובר ב"התנהגויות", מיד מזדקר מיתוס כאילו חולי הסכיזופרניה הינם אלימים ומסוכנים, אך לא כך. התמדה בטיפול יחד עם תמיכת הסביבה הקרובה הכרחיים לשמירה על הפוגה במחלה. האלימות והמסוכנות המיוחסת לחולים בה נובעת מהבלטה של מקרים קיצוניים, אולם הרוב הגדול של הסכיזופרניים מקיים חיים פחות או יותר רגילים.

"למיעוט קטן של אנשים המחלה קשה מאוד והם נזקקים לאשפוז ממושך", אומר ד"ר פישל. "לרוב האנשים המחלה יותר קלה ולפעמים הם מסוגלים לחיות חיים רגילים, להקים משפחות ולעבוד. חלקם נטמעים בצורה מלאה בקהילה ולא יודעים עליהם. המחלה פורצת בטווח באופן כללי בין גיל 15 ל-40 כשטווח האמצע הוא בערך בגיל 20-25. אין קבוצות סיכון מיוחדות מבחינה גנטית או אחרת, והמחלה פוגעת בכל סוגי האוכלוסייה בצורה שווה, גברים ונשים חולים בה באותה מידה".

טיפול תרופתי עם שחרור מושהה

"כיום הטיפול העיקרי הוא תרופתי וברוב המקרים יש לו יעילות טובה", אומר ד"ר פישל. אחת התרופות החדשות לטיפול בסכיזופרניה היא "אינווגה", הנמצאת בשימוש מזה כשנה. מדובר בתרופה אנטי פסיכוטית בעלת שחרור מושהה, תכונה שמאפשרת ליטול אותה רק פעם ביום. "'אינווגה' היא אחת התרופות החדשות שיצאו לשוק, היא בעצם סוג של מטבוליזם, של התרופה 'ריספרדל', תרופה שמסמנת את תחילת הדור החדש של התרופות הפסיכיאטריות", מתייחס ד"ר פישל לתרופה. "התרופה אמורה להיות יעילה לפחות באותו אופן כמו 'ריספרדל', כשהיא יוצרת פחות תופעות לוואי".

התרופות מותאמות לכל מטופל על פי שיקולים רחבים של תופעות לואי ואופן מתן התרופה.ישנם מקרים של עלייה במשקל, הפרעות בשומני הדם, הפרעות קצב, והפרעות תנועה. תופעות הלוואי נשלטות על ידי החלפת תרופה או מתן תרופות נגד תופעות הלוואי. "מצד אחד, ישנו שיפור ניכר בתרופות מהדור החדש הבא לידי ביטוי בהפחתה של תופעות לוואי כגון נוקשות בתנועה ומצד שני תיתכן במקרים מסוימים עלייה במשקל ושינויים מטבוליים נלווים".

דבקות בטיפול - הפוגות ארוכות

הסברה כי טיפול ארוך טווח מתאים רק לחולים קשים אינה נכונה, ולמעשה אין קשר בין חומרת המחלה לבין הצורך בטיפול ארוך טווח. מחקרים מראים כי חולים הדבקים בטיפול נהנים מהפוגות ארוכות במחלה, מאושפזים פחות, ומתפקדים טוב יותר בקהילה. בנוסף, חולים הדבקים בטיפול לאורך זמן מבצעים פחות ניסיונות אובדניים.

ישנם היום מחקרים המראים כי חולים בתחילת המחלה, אשר מטופלים בטיפול ארוך טווח מתרופות מהדור החדש נהנים מהפוגות ארוכות ביותר במחלה, ללא התקפים ואשפוזים. כיום ישנם טיפולים הניתנים באמצעות זריקות ואף טיפול חדש הניתן בזריקה בכתף, דבר המקל על דבקות והתמדה בטיפול, החשובים כדי לשפר את מהלך המחלה.

בואו לדבר על זה בפורום סכיזופרניה. (וגם על סכיזופרניה פרנואידית)