מי יטפל בהפרעות אכילה?

"רוב הסובלים מהפרעות אכילה אינם מקבלים טיפול הולם, בשל המחסור הקשה במרכזי טיפול ייעודיים", כך התבטאה היום ח"כ ציפי חוטבלי, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, לקראת דיון בנושא מסגרות לטיפול בהפרעות אכילה.

0.5%-1% מכלל הנשים ו-0.2% מכלל הגברים סובלים מאנורקסיה נרבוזה (הרעבה קיצונית), כ-3%-4% מהנשים וכ-0.5% מהגברים סובלים מבולמיה נרבוזה (התקפי זלילה מלווים בהקאה). 5% נוספים סובלים מהפרעות אכילה בלתי מסווגות. כך, לפי הערכות משרד הבריאות ואנשי מקצוע בארץ ובעולם.

בעבר, הפרעות אכילה היו שכיחות בישראל בקרב נשים יהודיות צעירות וחילוניות, ואילו כיום מספר הלוקים בהן גדל גם בקרב גברים, ערבים, חרדים ונשים מבוגרות שלקו במחלה בצעירותן.

החולים נופלים בין הכיסאות

בישראל, הטיפולים בהפרעות אכילה ניתנים במסגרת תחום בריאות הנפש, אשר מצוי באחריות משרד הבריאות ולא באחריות קופות החולים. לכן, יש עמימות מסוימת בעניין גורמי הטיפול בהפרעות אכילה. שהרי להפרעות אלה יש, נוסף על ההיבט הנפשי, גם היבט גופני. במשרד הבריאות יש הסבורים כי האחריות לטיפול בבעיות גופניות שונות שנגרמו מהפרעות אכילה היא של קופות החולים.

חשוב לציין כי הרפורמה לבריאות הנפש, אשר התקבלה לפני 15 שנים, עדיין לא אושרה, ולכן משרד הבריאות אינו מקדם החלטות בתחום זה. הרפורמה המתוכננת אמורה להעביר את שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לאחריות קופות החולים. כך ייכללו השירותים בסל שירותי הבריאות שקופות החולים מחויבות לספק למבוטחיהן.

התפיסה המקובלת כיום בקרב המומחים בתחום הפרעות האכילה היא שיש לערוך את הטיפול במסגרת רב-תחומית, שבה ניתן טיפול כולל בתחום הרפואי, הפסיכולוגי והדיאטני. אולם, כיום, במוסדות הכלליים לבריאות הנפש, הפיתרון שניתן הוא חלקי בלבד: העלאת משקל הגוף ושחרור החולה מבית החולים, כאשר אין עוד סכנה מיידית לחייו.

פיתרון חלקי זה אף הוא לוקה בחסר, בשל העובדה שיש היום מרכז ייעודי אחד לטיפול בהפרעות אכילה - בבית החולים שיבא. גם שם יש מחסור במיטות אשפוז, בעיקר למבוגרים, ומשום כך רשימת ההמתנה עלולה להימשך מספר חודשים. גם במחלקה לטיפול בקטינים יש 20 מיטות בלבד, ורשימת ההמתנה ארוכה. מטופלים ובני משפחותיהם נאלצים להשקיע מאמצים רבים כדי להגיע לשם לטיפול או לליווי, מכל אזורי הארץ.

מרכז ייעודי נוסף אמור להיפתח בספטמבר 2011 בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע לקטינים בלבד.

נוסף על כך, יש קושי לגייס פסיכיאטרים ומומחים אחרים בתחום הטיפול בהפרעות אכילה לעבודה בפריפריה.

יש לציין כי בנוסף למסגרות ייעודיות לטיפול בהפרעות אכילה, כ-9% מכלל המיטות במחלקות פסיכיאטריות בבתי החולים הכלליים ברחבי הארץ מיועדות לטיפול בהפרעות אכילה, אולם אף הן מלאות.

זאת ועוד, כיום פועלים בישראל שני הוסטלים שיקומיים (בתים שיקומיים) בקהילה לטיפול בהפרעות אכילה: בהוד השרון וברמת ישי. ההוסטלים מיועדים לתת מענה שיקומי לצעירים (בני 18-35) הלוקים בהפרעות אכילה.

במסגרת השירותים של קופות החולים, הלוקים בהפרעות אכילה יכולים לקבל טיפול של פסיכיאטרים, פסיכולוגים ודיאטנים שעובדים בהסדר עם הקופות. אולם, לדברי קופות החולים, השירותים הניתנים במסגרת הקופה אינם מספקים והמטופלים נופלים בין הכיסאות ונאלצים לפנות באופן פרטי לנותני שירותים - לעתים אנשים שאינם מקצועיים - ועל כן נגרמים להם נזקים שונים.

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית.