גילוי עריות: קרן אור באפלה

גילוי עריות מתייחס ליחסי מין בין קרובי משפחה. לרוב מדובר בהורים, בעיקר אבות אך גם אמהות, ובני משפחה אחרים. היקף התופעה אינו ידוע, שכן מקרי גילוי העריות אינם נחשפים במלואם. עם זאת, כ-40% מהפניות למרכזי סיוע נעשות לפי ההערכות על רקע יחסי מין בתוך המשפחה. בהתאם לכך, כל ילדה שלישית וכל ילד שישי חשופים לפגיעה מינית לפני שיגיעו לגיל 18.

"לרוב מדובר בפגיעה מתמשכת ולא במקרה חד פעמי", אומרת אילנה כהן, מנהלת אגף תמיכה ושילוב, סגנית ראש מנהל, ומנהלת המרכז לנפגעות תקיפה מינית בראשל"צ.
"למרכז מגיעות נשים מגיל 18 ועד 60 ואף מבוגרות יותר, רובן יזדקקו לטיפול של שנים לאחר שנפגעו בילדותן או נעוריהן. לרוב הנשים נזכרות במקרה בגלל שיתוף חברה או יועצת, שסייעה להן להבין את הקשר בינו לתפקודן הלקוי בחיים ומצבן הרגשי, או שמצאו את העוז בלבן להתעמת עם מי שפגע בהן. אין קשר בין הפנייה והגשת התביעה נגד הפוגע. לרוב אין תביעה, משום שהן מלאות רגשי אשמה ובה בעת פוחדות לפגוע במשפחתן. הסיבה לפנייה היא בדרך כלל הרצון העז לשקם את עצמן ולהותיר את טראומת האירוע המלווה אותן כל חייהן מאחור".

הנשים שנפגעו זקוקות לטיפול, אך השאלה היא מתי הצורך הזה מתורגם לכדי מעשה. "במרכז יש לנו קבוצה גדולה של נשים בנות 30-20 שנפגעו מינית ושהגיעו לטיפול עקב קושי במערכות זוגיות, מבלי שהן מבינות שהקשיים שהן חוות קשורות לפגיעה שחוו. במוח שלנו מובנה מנגנון הגנה חזק, דיסוציאציה, המדחיק אירועים קשים בעברנו, אך הוא עלול להיכשל כתוצאה ממקרה חוזר של אירוע דומה", מסבירה כהן. ואכן הסטטיסטיקות מראות שנשים שהיו קורבנות לגילוי עריות יחוו לרוב התעללות נוספת במהלך חייהן. "מקרה אחר הוא של נפגעות המגיעות למרכז כדי לשחזר את הפגיעה במטרה לנסות להשיג שליטה בחיים, אלא שלרוב זה לא קורה והן מוצאות עצמן במצבים של פגיעות חוזרות ונשנות".

המרכז הרב תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית קרוי כך משום שהוא כולל שירותים רבים שמטרתם אחת לסייע לנפגעות במרבית תחומי החיים. "אנחנו מרכז הכולל שירותי מעטפת בכל התחומים הנדרשים לשיקום: החל מפסיכיאטר, דיאטנית, דירות מקלט, תעסוקה ועוד שירותים שנועדו להחזיר לנפגעת לשליטה על חייה", מפרטת כהן. אלא שבטרם נכנס המרכז לפעולה, על הנפגעת להתמודד עם המציאות. "זהו ללא ספק הפחד הגדול ביותר של נפגעות תקיפה מינית", אומרת כהן, "רבות מהן מגיעות לטיפול, אך כל עוד לא מתבצע תהליך עיבוד קוגניטיבי של הטראומה לא ניתן לחולל שינוי של ממש. התהליך הוא ארוך ומכאיב ובמהלכו מאתרים את מנגנוני ההגנה של האישה ולאט לאט, תוך הענקת תחושת ביטחון, מביאים אותה לחשוף את הדברים עד למצב של חיבור מחדש לעצמה ונטרול הצורך בדיסוציאציה כדי להתמודד עם המציאות. אחת התפוקות מהתהליך היא מתן היכולת למטופלות לזהות מחשבות והתנהגויות שתמנענה פגיעה חוזרת בהן ותאפשר להן להמשיך בחייהן הרגילים.

"מדובר בנשים שורדות, שהחיים עוברים לידן, אך בסופו של התהליך הטיפולי הן לומדות להעריך את עצמן מחדש. הדרך רצופה לעתים מכשולים, ונשים רבות מפתחות הפרעות שונות, בעיקר הפרעות אכילה. זה המקום לציין שלא מדובר בהכרח בנשים המשתייכות לשכבות המוחלשות, אלא בנשים מכל שכבות הגיל והאוכלוסייה, חלקן נשות קריירה, שאיבדו את האמון בעצמן. המרכז מסייע להן לחזור ולמצות את כישוריהן".

ישנם לא מעט סימנים שיכולים לסייע לכם לזהות ניצול מיני של בן משפחה. תשומת לב ואמפתיה יכולות להציל ילדים וילדות רבים, כפי שמסבירה כהן: "אם אתם שמים לב לתופעות של ניתוק, חרדות, דריכות מתמדת, חוסר שינה, לעיתים דיכאון, פחד ללכת לבד, בכי בלתי נשלט, צורך לרצות את הסביבה בצורה קיצונית, תוקפנות וזעם או התנהגות מינית לא צפויה, לעתים ביזארית, זה הזמן לפעול.

"אם מדובר בקטינה שטרם מלאו לה 18", ממשיכה כהן, "חלה לפי חוק הנוער חובת דיווח לפקידי סעד. כאשר מדובר באנשים בוגרים, המצב שונה. לא ניתן לכפות על מי שנפגע מינית להתלונן או לקבל טיפול. כאשר אנחנו נתקלים במצב כזה במרכז, אנחנו מייעצים לבני המשפחה לשכנע את הנפגעת לקבל טיפול, אך זה לא תמיד מצליח. אם היא תבחר להגיע לטיפול, באפשרותה לפנות לכל אחד מהמרכזים המיועדים לטיפול בטראומה מינית".

המרכז הרב תחומי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית נמצא ברחוב ירושלים 2, בניין חכ"ר, בראשל"צ. טל:
03-9689804/807

בואו לדבר על זה בפורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה.