סכיזופרניה: המסתורין מתחיל לפוג

סכיזופרניה הינה מחלה פסיכיאטרית קשה. היא פוגעת בכ-1% מאוכלוסיית העולם וגורמת לנכות נפשית באחוזים רבים. אחרי התפרצות המחלה, חלק משמעותי מהלוקים בה לא מצליחים לחזור לרמה התפקודית האישית, הבין אישית והתעסוקתית שהייתה להם לפני המשבר. עובדה זו גורמת לפגיעה פסיכולוגית קשה לחולה, למשפחתו ולחברה. המחיר הכלכלי של המחלה על כל היבטיה: ימי אשפוז, תרופות, אובדן כושר עבודה, השקעה בשיקום ועוד, הוא עצום. במיוחד משום שהמחלה תוקפת אנשים צעירים שחלקם נהפכים לנתמכים לאורך שנים רבות של חייהם.

הסיבות המוחיות למחלה זו אינן ידועות. במשך השנים הועלו השערות רבות לגבי נסיבות המחלה. ספרים רבים נכתבו על הסיבות הפסיכולוגיות, המשפחתיות והחברתיות של מחלת הסכיזופרניה. אף אחד מהם לא עזר להבנת המחלה או לטיפול בה. בשנים האחרונות, עם ההתפתחויות המשמעותיות בהבנת תפקוד המוח, הכיוון של הבנת הסכיזופרניה נהפך להרבה יותר נוירו-ביולוגי: המדענים הגיעו למסקנה שסכיזופרניה הינה מחלה משנית לפגיעה רחבה בתפקודי המוח וברשתות של תאי המוח. החוקרים מאמינים שסכיזופרניה היא למעשה מחלה נוירו-התפתחותית, כלומר מחלה שמתחילה להתפתח באיטיות כבר בגילאים מאוד מוקדמים, ייתכן שאפילו כבר ברחם, ושההתפרצות של ההתקף הפסיכוטי היא למעשה סוף של תהליך ולא תחילתו כפי שחשבנו עד כה.

כדי להמחיש את המחלה המורכבת הזאת, אתאר בקצרה מקרה טיפוסי. מדובר בבחור צעיר, כיום מעל גיל 30, שכבר מגיל צעיר ביותר גילה קשיי הסתגלות בבית הספר, התחבר לקבוצת צעירים שהשתמשו בסמים, לא הצליח להתמיד בלימודים ושוחרר משירות צבאי. בסביבות גיל 22 הופיעה התדרדרות במצבו והחלו להופיע מחשבות לא מציאותיות שאנשים יכולים לקרוא את מחשבותיו, שהוא סובל ממחלה זיהומית מדבקת ושהוא מעביר אותה לאנשים שאיתם הוא בא במגע יום יומי. כתוצאה ממחשבות אלו החל הצעיר לחשוב שאין לו תקנה ושעליו למות. הוא ביצע ניסיון אובדני משמעותי ואושפז במחלקה פסיכיאטרית למספר חודשים. למרות טיפולים שונים, הוא לא חש בטוב ורק אחרי סדרה של טיפולי חשמל וטיפול עם תרופה בשם לפונקס הוא הצליח להתאושש מספיק כדי להשתחרר. מצבו היום טוב יותר, אבל הוא מבצע עבודות קלות בלבד, ונתמך משמעותית על ידי אביו והביטוח הלאומי. למרות רצון ליצור יחסים קרובים יותר, הצעיר חש שונה ומסתגר מהחברה. הוא מעולם לא היה בקשר זוגי. מצבו מצריך טיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי משולב של מספר תרופות.

בסכיזופרניה נהוג לחלק את הסימפטומים ל-4 קבוצות:

א. סימפטומים חיוביים של: 1. הלוצינציות (שמיעת קולות או ראיית דברים ללא גירוי חיצוני ממשי) 2. הפרעות בחשיבה 3. חשיבה לא מאורגנת ו 4. אי שקט מוטורי או רגשי משמעותי. סימפטומים אלו מאוגדים תחת השם הפסיכיאטרי של משבר פסיכוטי.

ב. סימפטומים שליליים של חסר תפקודי. חולים אלו מסתגרים חברתית, מטפלים בצרכים הפיזיים והאישיים שלהם בצורה לא טובה, מדגימים טווח רגשי מצומצם וגם העושר של שפתם מצטמצם. לחיים ליד חולים אלו נראה כאילו הרמה השכלית של אותם חולים ירדה לעומת מה שהיה לפני המשבר.

ג. סימפטומים קוגניטיביים. בבדיקות הערכה של יכולות שכליות חולים אלו מגלים קשיים רבים בזיכרון הרגיל ובזיכרון העבודה, בהבנה של תהליכים, בכושר ההחלטה ובהתייחסות לאופציות שונות של פתרון בעיות.

ד. שינויים במצב הרוח. כ-40% מהחולים בסכיזופרניה סובלים גם מדיכאון, סימנים של חרדה קלינית, או קשיים בשליטה על תוקפנות.

בשנים האחרונות מתחזקת ההשערה שהתהליך המרכזי במחלה זו הינו הפגיעה הנוירו-קוגניטיבית ושפגיעה זו מתחילה למעשה בגילאים מאוד מוקדמים ועקב זה פוגעת במערכות שונות במוח, דבר שנקרא פגיעה נוירו-התפתחותית. כתוצאה מפגיעה זו חלים שיבושים בהתפתחות של מערכות של תאי עצב שאמורים היו להתחבר בצורה מסוימת ושכתוצאה מהתהליך הפתולוגי לא מתחברים באופן רגיל. חיזוק להשערות אלו נמצא בשנים האחרונות בעבודות של הדמיה מוחית של חולים ובניתוח לאחר המוות של מוחות חולים.

במחקרים אלו נמצא שמערכות שאמורות לתפקד במקביל בזמן גרייה חושית או מחשבתית לא עושות כך, בשונה ממערכות של אנשים בריאים. כמו כן אזורים שלמים של קליפת המוח, שהיא מקור של תאי העצב, מאוכלסים באופן דל יותר מאשר אצל אנשים בריאים.

הכותב הוא מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש ומנהל קליניקה פרטית "מיינד קליניק" בתל אביב

בואו לדבר עם פרופ' לאון גרינהאוס בפורום דיכאון - אבחון וטיפול.