דיכאון: מיתוסים ואמיתות
מחלת הדיכאון כבר הגיעה לממדים של מגיפה, אולם רבים לא מטופלים כלל או לא מטופלים כראוי. הפסיכיאטר פרופ' משה קוטלר מדבר על חשיבות הטיפול ומנפץ מיתוסים רווחים
דיכאון הוא אחת המחלות הנפוצות ביותר בימינו. הנתונים מצביעים על עלייה עצומה ועקבית בכמות האנשים הסובלים מדיכאון קליני מראשית המאה הקודמת ועד לימינו אנו. לפי הסטטיסטיקה העדכנית, עד שני אנשים מכל עשרה אנשים ילקו בדיכאון במהלך חייהם.
"זאת מגיפת המילניום", אומר הפסיכיאטר פרופ' משה קוטלר, מנהל בית החולים באר יעקב. "ולמרות שזו מחלה כה נפוצה, רק מעטים מודים בקיומה, נבדקים ומקבלים טיפול. חבל מאוד, כי הטיפול בדיכאון בימינו הוא זמין ויעיל במיוחד וחבל לסבול כשאפשר ליהנות מאיכות חיים גבוהה בצל המחלה".
פרופ' קוטלר תולה את העלייה במספרי הלוקים בדיכאון בסגנון החיים המערבי - תוחלת חיים גבוהה יותר, קשירת האושר להצלחה חומרית, ביטוי הערך באמצעות עבודה וקריירה, ריבוי גירויים, שעות עבודה רבות, שעות פנאי מעטות, שינויים ערכיים, חילוניות ועוד.
למרות היקפה הגדול של התופעה, מעטים מאבחנים את הדיכאון שהשתלט על חייהם ומעטים מקבלים טיפול מתאים או טיפול כלשהו. פרופ' קוטלר: "אנחנו יודעים שפחות משליש מהסובלים מדיכאון מטופלים, ובקרב המטופלים פחות משליש מטופלים כמו שצריך.
"בראש ובראשונה טיפול מתאים חשוב למטופל מאחר והוא יסייע לו להחלים ולהרגיש טוב יותר, אך לא רק לו אלא גם ליתר המעגלים המקיפים אותו, ברמת הפרט ואף ברמת המדינה. המשפחה והחברים יזכו בו חזרה. המשפחה לא תתפרק כפי שקורה לרוב משפחות החולים שלא זוכים לטיפול. מובן שיש גם יסוד של שמירה על החיים - דיכאון הוא בין הגורמים המובילים לאובדנות".
נכון או לא נכון
פרופ' קוטלר מאמין כי החשש של אנשים להיבדק ולהיות מאובחנים כסובלים מדיכאון איננו מוצדק. אנשים מפחדים מכל מיני מיתוסים הקשורים לדיכאון ונרתעים מהמחלה ומהטיפול שלא בצדק. אני קורא לאנשים ללמוד ולהכיר את התסמינים של המחלה ובעת הצורך להיבדק ולקבל טיפול.
"המלצתי היא לגשת לרופא בכל מקרה של תסמיני דיכאון הנמשכים יותר משבועיים. מי שחש עצב, נטייה לבכי, תחושת חוסר חיוניות, חוסר ערך של דברים, מצב רוח ירוד, חוסר חשק, רצון להסתגרות, ירידה בערך העצמי, חוסר מוטיבציה, ירידה בתיאבון או כל תסמין נפשי-רגשי אחר שפוגע בתפקוד ומסב מצוקה, חייב לפנות לייעוץ רפואי. קהיליית המטפלים בתחום בריאות הנפש בישראל היא מהטובה בעולם - פסיכולוגים ופסיכיאטרים מומחים ובעלי שם עולמי זמינים להעניק טיפול מיטבי לכל מי שזקוק לו - ולכן אל תהססו לפנות לקבלת טיפול".
ביקשנו מפרופ' קוטלר לדבר על כמה מהמיתוסים הקשורים למחלת הדיכאון, לחדד את העובדות ולהפריך את האמונות השגויות:
דיכאון הוא מחלה גנטית
אכן, מדובר במחלה גנטית, אך עצם קיומם של הגנים לא בהכרח יוביל להתפתחות המחלה ולהפך - מי שאיננו בעל נטייה גנטית לדיכאון איננו מחוסן מהמחלה. דיכאון מתפתח על רקע גורמים גנטיים וסביבתיים וההשפעה היא משולבת והדדית. מודעות לקיום נטייה גנטית יכולה לסייע למועדים לחלות בכך שיוכלו לקבל טיפול ותחזוקה שוטפים אשר יש בהם כדי לסייע במניעת התפרצות המחלה.
דיכאון הוא מחלה כרונית
לא תמיד. לעתים מדובר באפיזודה דיכאונית חולפת. עם זאת, לרוב מדובר במחלה כרונית שתנועתה כתנועת גלים, כלומר יש נסיגה והחמרה לפרקים. מאפיין זה משתנה ממטופל למטופל".
אבחון של דיכאון הוא "כתם"
"אין מה להתבייש במחלה הזו. חייבים להתנער מהסטיגמה ישנם לא מעט מחסומים סטיגמטיים שמונעים ממטופלים לחיות חיים מלאים ונהדרים. הבושה והחשש מחשיפה אינם מוצדקים. אין במה להתבייש, וחבל להפסיד את החיים רק בגלל סטיגמות שחלפו מן העולם. אם פעם תייגו חולי נפש כ'בני השטן', כיום מבינים כי הם חולים לכל דבר, וכפי שאין להתבייש במחלת כלי דם וכדומה כך אין להתבייש במחלת נפש. היום אנחנו חיים בעידן חדש, יש קבלה והעדר שיפוט. כל מי ששבוי בסטיגמות הישנות מפסיד את היתרונות של ימינו. הסבל הרב הכרוך במחלה ובהסתרתה גרוע עשרות מונים מההתמודדות עם הבושה שלא אמורה להיות קיימת בכלל".
"אם אלך לפסיכיאטר כולם יידעו שאני חולה נפש"
"ממש לא. מה שמרתיע מטופלים רבים זה ה'פרסום' של דבר מחלתם שעלול לחבל בקריירה שלהם ולפגוע בתדמיתם. החשש מחשיפה איננו מוצדק ואין כל בסיס לחוסר האמון במערכות. אנשים חייבים לדעת ולהפנים - הסודיות היא מוחלטת. כל הטיפולים בכל המסגרות הם סודיים וחשאיים. סודיות היא לחם חוקם של המטפלים בישראל ואין כל סיכוי שמידע על מטופל מסוים ידלוף החוצה".
לא ניתן להחלים מדיכאון
"אכן, דיכאון נוטה לחזור ולעתים כשמופסק הטיפול בו הוא חוזר, אך יחד עם זאת אין זה אומר שלא ניתן להחלים מהמחלה. ההחלמה תלויה בטיפול ויש בהחלט טיפול שיכול להוביל להחלמה. מי שסובל מגלים חוזרים של דיכאון ייתכן שייחשב לחולה כרוני שאיננו בר החלמה ובדיוק ככל חולה כרוני אחר, דוגמת חולה סוכרת או אפילפסיה, אכן יזדקק לטיפול במשך כל חייו. עם זאת, הטיפול יעיל ומוביל לתוצאות טובות אם הוא ניתן על ידי הגורמים הנכונים, בשילוב ובעיתוי מתאימים וכשהמטופל נמצא תחת מעקב. הטיפול בדיכאון הוא לרוב טיפול משולב הבנוי על שני יסודות - טיפול ביולוגי, הכולל תרופות, טיפולים בשדה מגנטי וטיפולים בעזרת נזעי חשמל; וטיפולים פסיכולוגיים-קוגניטיביים שלהם ערך תמיכתי".
כדורים אנטי דיכאוניים ממכרים
"זה לא נכון. יש הרבה פחד לא מוצדק מתרופות פסיכיאטריות. אנשים חוששים שלא בצדק. כדורים המטפלים בדיכאון אינם ממכרים ואינם גורמים לשעבוד. יש מיתוס המדבר על תופעות קשות של גמילה וייסורים נוראיים בעת הפסקת הטיפול, אך זה כל מה שזה - מיתוס מופרך וחסר כל בסיס שיש לנפצו.
כדורים אנטי דיכאוניים גורמים לתופעות לוואי נוראיות
"גם זו טעות. לתרופות האנטי דיכאוניות הניתנות היום כטיפול יש מעט תופעות לוואי, והן אינן קשות מנשוא ולרוב גם חולפות אחרי תקופת הסתגלות. כמו כן, התופעות הנגרמות עקב מחלת הדיכאון חמורות הרבה יותר מתופעות הלוואי של הטיפול ולכן הכף נוטה בכל מקרה לטובת קבלת טיפול מתאים".
נשים חולות יותר מגברים
"זה נכון. הנתונים מצביעים על כך שלנשים נטייה של פי 1.5-2 לחלות בדיכאון".
חייבים להתאשפז כדי להחלים
"לא בהכרח. מי שסובל מדיכאון שאיננו אקוטי וחריף ומסוגל לתפקד לא חייב להתאשפז לשם קבלת טיפול. יש טיפול בקהילה - פסיכיאטרים ופסיכולוגים זמינים, וכן מרפאות לבריאות הנפש שהן מרפאות חוץ. לפיכך, אין חובת אשפוז לכל החולים, אלא רק במצבים קיצוניים שבהם האשפוז נחוץ לטובת החולה ו/או הסביבה. כל יתר החולים זקוקים למעקב אך את זה ניתן לעשות בקהילה ואין צורך באשפוז".
סובלים מדיכאון? לאבחן את עצמכם לחצו כאן.
בואו לדבר על זה בפורום דיכאון.
