חגים: מועדים לדיכאון

חגי תשרי מתאפיינים בכמה מוטיבים החוזרים על עצמם מדי שנה: המפגשים המשפחתיים, הארוחות הדשנות, התפילות בבית הכנסת, הטיולים, הפקקים בכבישים וגם אצל חלק מהחוגגים - דיכאון. אכן, לא אצל כולם החג הוא שמח: יש המתכנסים בתוך עצמם, חשים עצבות, חרדה ובדידות. התופעה מוכרת בין אנשי המקצוע ומכונה בשם "דיכאון חגים". ד"ר אירנה ספקטור, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית: דיכאון חגים הוא תופעה מוכרת נפוצה למדי. עבור רבים תקופת החג היא תקופה שמחה, זמן לבילויים, עת לפגישות חברתיות ומשפחתיות, אך לא מעטים יחוו בתקופה זו בדידות, ירידה במצב הרוח ובערך העצמי, חרדה וחששות מהעתיד.

לא אצל כולם החג הוא שמח. צילום: שאטרסטוק

קר בחוץ, קר בלב

מדוע תקופת החג גורמת דיכאון? הפסיכיאטר ד"ר דורון תודר תולה את האשמה גם במזג האוויר: החגים הם תקופה מיוחדת מסיבות רבות. נוצר מתח פסיכולוגי בשל הקשר המשפחתי האינטנסיבי, ויש לחצים ומתחים הנובעים דווקא מתחושת הבדידות שאצל חלק מהאנשים מתחזקת בחגים. בנוסף, תקופת החגים היא תקופת חילופי העונות. בעונות המעבר גדל הסיכון כי אנשים עם נטייה להפרעות במצב הרוח יסבלו מדיכאון. הסיבה לכך עדיין אינה ברורה. נערכים מחקרים המנסים לזהות את הגורם במזג האוויר הגורם להתפרצות תחושת הדיכאון דווקא בתקופה זו. אנו עדיין רחוקים מלהסביר את התופעה".

ד"ר ספקטור מציינת מאפיינים נוספים של החג הגורמים לדיכאון: הנטייה לפתח דיכאון בתקופת החגים גדלה מאחר שהחגים מהווים גורם דחק, בשל הציפיות הגבוהות המתנגשות לעיתים עם המציאות הלא נעימה: מריבות עם בני המשפחה, תורים וצפיפות במרכזי הקניות, כבישים עמוסים, הוצאות כספיות רבות וכדומה. על כל זאת נוספת אכילת יתר, שתיית אלכוהול מופרזת וירידה בפעילות הגופנית.

עוד מציינת ספקטור כי הנטייה לדיכאון גדולה יותר אצל נשים וקשישים. קשישים הם בקבוצת הסיכון לפתח דיכאון חגים מאחר שתקופת החגים מעלה אצלם זיכרונות, מזכירה להם את אובדן קרוביהם ומעוררת בהם געגועים לעבר. נשים עלולות לסבול ממצב רוח ירוד, ככל הנראה כתוצאה מעומס העבודה הנוסף המוטל עליהן בתקופת החגים.

להקדים תרופה למכה

ד"ר ספקטור מאמינה כי המודעות של האדם והקרובים אליו לנטייתו לדיכאון יכולה לסייע כדי למנוע את התפרצותו או להפחית את עוצמתו ומשכו. לשיטתה, ניתן להתמודד עם דיכאון החגים בדרך של הכנה מראש, והיא מפרטת מספר דרכים לשם כך: "כדאי לתכנן היטב את הזמן, כשהמטרה היא לא להישאר לבד אך גם להימנע מעומס רב מדי של מפגשים ופעילויות. מומלץ לתכנן מראש פעילות מהנה ומרגיעה, כגון צפייה בסרט והאזנה למוסיקה. רצוי גם להנמיך ציפיות ולהתכונן נפשית לקראת אפשרות של תקלות ואכזבות. פעולות מועילות נוספות הן תכנון התקציב במטרה להימנע מהוצאות מיותרות, פעילות גופנית, הקפדה על תזונה בריאה והימנעות משתיית יתר של אלכוהול".

ד"ר תודר פחות אופטימי: מניעת התפרצות הדיכאון אינה משימה פשוטה. יש להיערך אליה חודשים מראש. אין שיטה המבטיחה הצלחה. על מי שנוטל תרופות להקפיד על נטילתן כבר מחודשי הקיץ. מומלץ לעסוק בפעילות גופנית מסודרת, ולהתמודד עם מצבי לחץ בצורה נכונה ויעילה".

איך מזהים ואיך מטפלים?

אם למרות ההכנות אתם או הקרובים לכם חשים בדכדוך, רצוי שתבחנו האם מדובר בדיכאון. ד"ר ספקטור מפרטת את התסמינים הנפוצים של דיכאון: עייפות, חוסר אנרגיה, קושי ליהנות ולשמוח, הרגשת אי שקט, דאגנות יתר, קשיי שינה, ירידה בתיאבון ופגיעה בחשק המיני. לדבריה, אם תפקודו של האדם יורד באופן משמעותי והוא מתקשה להמשיך באורח חיים הרגיל, יש לחשוד כי מדובר בדיכאון ולפנות לעזרה. העזרה כוללת על פי רוב טיפול רפואי. אולם ספקטור מבהירה כי במקרים רבים, ניתן להתגבר על התסמינים על ידי לקיחת פסק זמן, מנוחה, האזנה למוסיקה רגועה, הליכה, התעמלות ומדיטציה. אם בכל זאת המצב לא משתפר, אין ברירה אלא לפנות לעזרה מקצועית.

גם ד"ר תודר מבחין בין דכאון המצריך טיפול לבין מצב רוח חולף: נכון להיום, הטיפול המקובל הוא תרופתי. לפני הטיפול חשוב מאד להבדיל בין אלה שסובלים מדיכאון לאלה החשים במצוקה. מועקה, עצב ודכדוך אינם דיכאון. אלה הן תגובת אנושיות שניתן להתגבר עליהן בעזרת טיפולים פסיכולוגיים או בשינויים התנהגותיים".

מומלץ לתכנן מראש פעילות מהנה ומרגיעה. צילום: שאטרסטוק

מה קורה אחרי החגים?

האם החזרה לשגרה תסייע להתגבר על דיכאון החגים? ד"ר ספקטור: "גם החזרה לשגרה עלולה לגרום לדיכאון. הסיכוי לכך גדל כשהחזרה היא לעבודה מלחיצה ובלתי מספקת. סיום תקופת החגים מלווה בפרידה מאנשים קרובים, משפחה וחברים. גם עלייה במשקל, שאינה נדירה בתקופת החגים, עלולה להביא לירידה בדימוי העצמי ולתרום לדיכאון".

ד"ר תודר ממליץ לפנות לטיפול רפואי: "חזרה לשגרת החיים והעבודה גורמת לחרדה אצל אחדים ומעוררת שמחה אצל אחרים. דיכאון אינו מצריך הסברים. אם אדם סובל ממחלת הדיכאון, הוא צריך טיפול. אם אדם מרגיש שהוא סובל מעבודתו ומדוכדך משגרת חייו, מומלץ שיחשוב על דרך לחולל שינוי, בכוחות עצמו או בעזרת ייעוץ פסיכולוגי".