בריאות הנפש: קיים מחסום בושה

(0)
לדרג

לפי נתוני עמותת אנוש, רבים מהמתמודדים עם הפרעה נפשית לא מטופלים, לא ממשים זכותם לקצבאות, ולא זוכים לשיקום. ההמתנה לטיפול ארוכה, וחסרות מיטות אשפוז

מאת: מערכת zap doctors

חולים, ולא מטופלים. בישראל כ-250 אלף איש המתמודדים עם מחלה נפשית, אך רק מתוכם רק 130 אלף מוכרים על ידי הרפואה הציבורית, ומהם רק כ-70 אלף מממשים את זכותם לקבלת קצבה מהביטוח הלאומי. מתוך כל אלה מגיעים למערכות השיקום בבריאות הנפש בישראל רק כ-18 אלף בני אדם. תמונה עגומה זו עולה מנתוני שירות בריאות הנפש במשרד הבריאות.

עוד עולה מהנתונים כי כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל עלולה במהלך השנה להתמודד עם הפרעות דיכאון וחרדה. ישראל מדורגת במקום טוב יחסית למדינות העולם: במקום ה-12 בין ספרד וגרמניה, כשבראש הטבלה ארה"ב.

בנוסף, בעוד שכ-45% ומעלה מהסובלים ממחלות גופניות שונות פונים לקבלת ייעוץ רפואי, הרי שמקרב הסובלים ממחלות נפשיות, אחוזי הפניה לטיפול - נמוכים בהרבה. פחות מ-35% מהסובלים מהפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה) פונים לטיפול, ורק כ-30% מהסובלים מפניקה ופחות מ-20% הסובלים מדיכאון פונים לטיפול.

כל יום חשוב עבור בני נוער במצוקה

לפי נתונים שנאספו ב-2010, כ-66% מקרב בני נוער המאובחנים בהפרעה נפשית כלשהי לא פנו לקבלת עזרה. כמו כן כ-60% מקרב האמהות המאובחנות בהפרעה נפשית כלשהי לא פנו גם הן. השערה לגבי הסבר לתופעה יכולה להיות הסטיגמה הקשה שעדיין קיימת כלפי האוכלוסייה הלוקה בהפרעה נפשית, המונעת מאנשים הלוקים בהן להגיע לקבל טיפול.

מספר חודשי ההמתנה לטיפול נמצא במגמת עלייה - בקרב מבוגרים מסתמנת עלייה של כחודש וחצי בממוצע (נכון ל-2007), בעוד שבשנת 2010 עלה זמן המתנה מעל לחודשיים. במקביל, זמן ההמתנה בקרב בני נוער עלה במשך שלוש השנים האחרונות באופן משמעותי ביותר - והגיע ל-7 חודשים. בהתחשב בעובדה שבגיל הנעורים ישנה דחיפות רבה ביותר לקבלת טיפול הן לגבי בני נוער המאיימים בהתאבדות או נתונים בדיכאון קשה והן בשל העובדה כי הטיפול במחלות נפשיות יעיל יותר ככל שמתגלה מוקדם יותר הרי שזהו נתון מטריד במיוחד. נכון ל-2009, גם מצב מיטות האשפוז בבריאות הנפש בכי רע, מתחת ל-0.5%. בין השנים 2000 ל-2006 צומצמו מיטות האשפוז ב-45%.

לדברי ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, מגמה זו נובעת "ממדיניות של הסתת אוכלוסיית האנשים המתמודדת עם מחלות נפשיות מאשפוזים - לטיפול משקם המכוון להשתלבות בקהילה". עם זאת הוא מציין, כי "לכאורה הכסף שהתפנה מאשפוז היה אמור להיות מופנה לשיקום, רק חלק ממנו אכן הגיע לשיקום".

ד"ר הלה הדס, מנכ"לית עמותת אנוש: "עמותת אנוש פועלת להגברת המודעות והפחתת הסטיגמה כלפי פגועי נפש, שני פרמטרים מרכזיים שמונעים מאותה אוכלוסייה לפנות לקבלת טיפול ושיקום. על אף מגמת השינוי החיובית שאנו עדים לה בשנים האחרונות, לצערנו זה לא מספיק. הנתונים מראים כי מחסום הבושה עדיין קיים, אנשים עדיין חוששים לחשוף את מחלתם ומונעים מעצמם את האפשרות לחיות חיים שגרתיים ומלאים לצד המחלה, וחבל. אני מקווה שהרפורמה בבריאות הנפש שיצאה לדרך, תקל באופן משמעותי על אוכלוסיית המתמודדים ובני המשפחות ותסייע לקידום השיקום".

בואו לדבר על זה בפורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום