אשפוז פסיכיאטרי במחלקה סגורה

אשפוז במסגרת בית חולים פסיכיאטרי במחלקה סגורה, לטיפול אקוטי (חריף), נועד לטפל במהירות במצבים נפשיים הדורשים התערבות רפואית מידית, במסגרת מוגנת - על מנת למנוע השלכות של התנהגות מסוכנת, כתוצאה מהחמרה של המצב הנפשי (שנובעת ממצב נפשי מעורער ולא מאוזן).

מטרת האשפוז היא לאזן במהירות את הסימפטומים, כדי שהחולה יוכל להשתחרר מהר ככל שניתן לטיפול במחלקה פתוחה, או לשוב לביתו ולהמשיך טיפול ושיקום במסגרת מחלקות יום, או אצל פסיכיאטר ו/או פסיכולוג בקהילה.

המטופלים במחלקה סגורה נתונים לפיקוח בכל שעות היום והלילה. צילום: שאטרסטוק

כמה זמן נמשך בדרך כלל אשפוז במחלקה סגורה? מהם מאפייניו?

האשפוז במחלקה סגורה לטיפול אקוטי, נמשך מספר ימים, עד מקסימום חודש ימים - ומתמקד בעיקר בטיפול רפואי, לאיזון מצבו הנפשי החמור של החולה. יחד עם זאת, מתקיימות שיחות גם עם צוות פארא-רפואי, הכולל פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. אם המטופל מסוגל, הוא משתתף גם בטיפול קבוצתי. הגורמים המטפלים במחלקה הסגורה מקיימים מעקב תמידי וקשר עם בני המשפחה ועם גורמים מטפלים בקהילה, לגבי כל מטופל - עד להעברתו למחלקה פתוחה, או עד שחרורו. זאת, על מנת שיתקיים רצף טיפולי.

המטופלים במחלקה סגורה אינם רשאים להסתובב ללא השגחה מחוץ לכותלי המחלקה או בחצר בית החולים. הם נתונים לפיקוח בכל שעות היום והלילה, של אנשי צוות וטלוויזיה במעגל סגור.

בניגוד לסטיגמות, רק במקרים קיצוניים מדובר באשפוז כפוי - וברוב המקרים, האשפוז במחלקה סגורה נעשה בתיאום עם בני משפחתו או מלווים של המטופל, המצליחים לשכנע אותו לשתף פעולה עם הטיפול, על מנת לסיים במהירות את ההתפרצות החריפה בתסמיני המחלה.

מהם התנאים לאשפוז כפוי?

אשפוז כפוי יכול להיות מבוצע בהוראת פסיכיאטר מחוזי, במקרה שמתקיימים 3 התנאים הבאים:

1. החולה נמצא במצב פסיכוטי, הכולל הזיות ומחשבות שווא, המשפיעות על התנהגותו; וכתוצאה מכך שיפוטו ובוחן המציאות שלו לקויים.

2. התנהגותו מהווה סכנה מידית לעצמו או לסובבים. לדוגמא: חולה אשר מעיד על כך שהוא שומע קולות הקוראים לו להתאבד או לרצוח מישהו.

3. החולה מסרב לשתף פעולה בקבלת טיפול רפואי.

חשוב מאד להדגיש כי רק אם מתקיימים 3 התנאים הללו, יינתן אישור לאשפוז כפוי, לפי הוראה של פסיכיאטר מחוזי; דהיינו: גם אם מתקיימים תנאים 1 ו-2, אך החולה משתף פעולה ומשפחתו מתגייסת לשמירה עליו, לא יבוצע אשפוז כפוי.

אשפוז כפוי בצו בית משפט מתקיים במקרים בהם גורמים משפטיים מחליטים לשלוח נאשם שהיה מעורב בעבירה חמורה להערכה פסיכיאטרית, על מנת לוודא את מידת כשירותו לעמוד לדין.

יש להבחין בין אשפוז במחלקה סגורה לטיפול אקוטי, כפי שהוסבר לעיל, לבין אשפוז במחלקה סגורה לחולים כרוניים, המיועד למקרים של מחלה קשה עם התנהגות פסיכוטית מתמדת, הכוללת פגיעה משמעותית בשיפוט ו/או מסוכנות. מדובר בעיקר בחולים עם מחלות קשות, כגון סכיזופרניה (מחלות נפש עם מהלך ממאיר ללא הפוגות), או מחלות המאופיינות בירידה קוגניטיבית משמעותית.

מדוע קושרים מטופלים?

חשוב לציין כי קשירת חולה או בידודו מתקיימת במטרה להגן על החולה, במקרים כגון:

התפרעות כתוצאה מאי שקט פסיכומוטורי קיצוני ורצון לפגוע בעצמו ובסביבה. במצבים מסוג זה, לא ניתן לתת לחולה זריקה להרגעה - ולכן קושרים אותו; ואז נותנים זריקת הרגעה.

המטרה היא להרגיעו מהר ולשחררו. קיים נוהל קשירה ברור, על מנת שלא לפגוע באוטונומיה של החולה - ותמיד מעדיפים לנקוט קודם באמצעי של בידוד, בחדר מתאים וייעודי; רק במקרים קיצוניים, תבוצע קשירה של החולה.

מה בנוגע למחלקה פתוחה? מהם מאפייני ההימצאות בה?

במחלקה פסיכיאטרית פתוחה, נמצאים מטופלים אשר משתפים פעולה עם הטיפול והתנהגותם איננה מסוכנת או איננה כרוכה בשיפוט ובוחן מציאות לקויים. המטופלים נמצאים במסגרת טיפולית פרטנית וקבוצתית, ברוב שעות היום; ובשעות בהן לא מתקיימת פעילות, הם רשאים לצאת לחצר בית החולים ולהסתובב באופן חופשי במחלקה. בחלק מהמקרים, המטופלים יוצאים בסופי שבוע לביתם.

הטיפול במחלקה הפתוחה הינו רב-תחומי - וכולל: טיפול באמצעות תרופות, פסיכותרפיה, ריפוי בעיסוק וסדנאות תעסוקה עם היבטים שיקומיים. כל זאת, על מנת להכין את המטופל לחזור לחיי השגרה ולתפקד בקהילה ובמשפחה.

במחלקה פתוחה, החולים יכולים להסתובב במחלקה ובחצר באופן עצמאי, בשעות שבהן אין פעילות או טיפול. כמו כן, חולים במחלקה פתוחה יכולים לצאת הביתה לסופי שבוע.

ההשתתפות בטיפול במסגרת אשפוז יום חשובה לשיקום החולה. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתבצע אשפוז יום? מה היחס בינה לבין מחלקה פתוחה?

קיימת עדיפות לאשפוז יום, מאחר שהחולה לא מתנתק מהמשפחה ומהקהילה - ויכול לחזור לבצע פעילויות שהחול היה רגיל אליהן לפני המחלה עד כמה שהוא יכול, בשעות אחר הצהריים. הבחירה בין אשפוז במחלקה פתוחה לבין אשפוז יום, תלויה גם ביכולות של החולה ובמוטיבציה שלו להגיע מדי יום - ולחזור הביתה בכוחות עצמו; וכן תלויה בנכונות וביכולת של בני המשפחה, לתת מסגרת תומכת.

המטופל מגיע בין 3-5 ימים בשבוע - ושוהה במחלקה עד לשעות הצהריים, במהלכן הוא מקבל טיפול אינטנסיבי, הכולל פסיכותרפיה קבוצתית, טיפול פסיכולוגי פרטני , ריפוי בעיסוק והשתתפות בסדנאות יצירה ועבודה (שונות). זאת, לצד איזון רפואי. ההשתתפות בטיפול במסגרת אשפוז יום, הינה צעד חשוב בשיקום החולה - לקראת חזרתו לחיי קהילה מלאים והשתלבותו בחיים החברתיים ובמעגל העבודה.

לסיכום: מטרת הטיפול בחולים במצבים נפשיים אקוטיים היא לאזן את החולה, מהר ככל שניתן. גם אם נדרש אשפוז במחלקה סגורה, חשוב שיהיה קצר, על מנת שלא לנתק את החולה מהסביבה הטבעית ומחיי השגרה; וכדי שיוכל לחזור לחיים פעילים ולטיפול ומעקב במסגרות פתוחות.

ד"ר סבטלנה גרישין היא מומחית בפסיכיאטריה, רופאה פסיכיאטרית בקופת חולים "לאומית" ובמסגרת מרפאה פרטית. מומחית בטיפול בהפרעות במצבי רוח, דיכאון, תגובות פוסט טראומטיות, התמכרויות, הפרעות קשב וריכוז במבוגרים ועוד.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.