הפרעת מצב רוח: יום רע או בעיה נפשית?

חייהם של כל בני האדם רצופים חוויות הגוררות תגובות רגשיות, תחושות משתנות ומצבי רוח מגוונים. חוויות אישיות, שינויים הורמונליים, תזונה, איכות השינה, מצב בריאותי - כל אלה (ואחרים!) מהווים גורמים המשפיעים על מצב הרוח שלנו, במשך היום.

במהלך פרק זמן נתון, יכול אדם לחוות קשת שלמה של רגשות, שעשויים להתחלף בתגובה להתרחשויות מגוונות. מצב זה טבעי, הגיוני ומתבקש. עם זאת, ישנם מקרים בהם מצב רוח קיצוני - טוב (מאניה) או רע (דיכאון) - ו/או חילוף מהיר של מצב הרוח, שמשתנה באופן קיצוני ובתכיפות, עשויים להעיד על הפרעה נפשית כלשהי המצריכה טיפול.

מתי יש לחשוש כי מצב רוח מסוים מהווה ביטוי להפרעה נפשית, המצריכה בירור מקצועי?

קיימים מספר תסמינים, שעשויים להדליק נורה אדומה - ומצדיקים פנייה לגורם טיפולי מומחה לבריאות הנפש, כדי לשלול קיום של הפרעות נפשיות, הגוררות את מצב הרוח הקיצוני, או את החילוף בין המצבים הרגשיים של האדם.

מהן "הנורות האדומות" המצדיקות פנייה לייעוץ פסיכיאטרי?

סבל של האדם: במקרה שהאדם מרגיש סבל פנימי ו/או קשיים בתפקוד, על רקע מצבי הרוח הקיצוניים או המתחלפים, יש מקום לבירור פסיכיאטרי.

סבל של הסובבים את האדם: במקרה שקרוביו של האדם סובלים - בעקבות מצבי הרוח שלו - ונפגעים מהתנהגותו, תגובותיו ו/או התנהלותו, יש מקום לברר את המצב.

מצבי רוח קיצוניים: במקרה שמצב הרוח והחוויה הרגשית מאוד קיצוניים בעוצמתם (בין אם מדובר בשמחה רבה, או בעצב גדול) - במצב כזה רצוי לברר האם מדובר בתופעה חריגה או נורמטיבית.

תכיפות החילוף במצב הרוח: אם מצב הרוח מתחלף לעתים תכופות מאוד - ויש תנודתיות רבה, בין רגשות קיצוניים, ניתן לראות בכך נורה אדומה מהבהבת.

פגיעה בתפקוד יום יומי

מאפיינים אלה עושים אפוא את ההבדל בין "סתם מצב רוח" - לבין מצבי רוח העשויים להוות תסמינים של הפרעה נפשית כלשהי.

איזה הפרעות נפשיות משפיעות על מצב הרוח?

קיימת קבוצה של הפרעות המכונות "הפרעת מצב רוח" ("הפרעה אפקטיבית"), שמאופיינות בשינויים במצב הרוח - ומשפיעות על החוויה, תחושות, מחשבות של האדם. הפרעות מצב רוח מכונות גם הפרעות אפקטיביות; והן כוללות סוגים שונים של הפרעות דיכאון ושל הפרעות דו קוטביות.

כיצד מאובחנות הפרעות מצב רוח?

הפרעות מצב רוח מאובחנות על ידי רופא מומחה בתחום בריאות הנפש, שמתרשם באיזו הפרעה מדובר - ומהי דרגת חומרתה.

ישנם מקרים בהם לא תאובחן כל הפרעה נפשית (למרות קיום מצבי רוח מתחלפים, באופן תכוף) והמסקנה תהיה כי מדובר במצבי רוח מינוריים, בלתי מוסברים, נעדרי רקע פסיכיאטרי - נפשי.

כמו כן, לתנודות במצבי רוח יכולים להיות גם הסברים אחרים. לפיכך, במהלך האבחון חשוב לבצע אבחנה מבדלת - ולוודא כי מצבי הרוח אמנם נובעים ממקור נפשי ואינם מופיעים על רקע אחר (פיסי, למשל).

איזה גורמים פיסיים עלולים להשפיע על מצב הרוח?

רקע פיסי יכול להוות גורם למצב רוח ירוד ו/או מרומם וכן לתנודתיות במצב הרוח.

כך, למשל: בקרב נשים, ייתכנו שינויים הורמונליים הגורמים לשינויים במצבי הרוח. דוגמא קלאסית לכך היא הירידה במצב הרוח, בימים שטרם הווסת או בזמן הווסת. זוהי תופעה רווחת, בקרב נשים רבות.

כמו כן, תנודתיות במצבי רוח ומצב רוח ירוד או מרומם יכולים להיות על רקע הפרעות שינה (מחסור בשינה עשוי לגרום ל"היפומאניה" - מצב רוח מרומם באופן קיצוני, החולף לאחר זמן מה).

בנוסף, חסרים תזונתיים משפיעים אף הם על מצב הרוח. דיכאון עלול להופיע על רקע תזונה בלתי מאוזנת (מחסור בוויטמינים עשוי לגרום לתסמינים הדומים לתסמיני דכאון). ביטויי מצב הרוח יכולים להופיע גם על רקע מחלה כלשהי (למשל: גידול במוח עשוי להשפיע על מצב הרוח); ובנוסף, על רקע שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים ואלכוהול), הגוררים שינוי במצב התודעה.

במקרה שלאחר הבדיקה אכן מאובחן קיום הפרעה נפשית, ייקבעו סוג ההפרעה ודרגת החומרה שלה. לקביעה זו יש חשיבות רבה.

מדוע?

לקביעה זו חשיבות רבה, מאחר שההפרעות הנכללות תחת ההגדרה "הפרעות מצב רוח" הן רבות ומגוונות. ראשית: ישנה חלוקה גסה, בין הפרעות דכאון להפרעות דו קוטביות. שנית: ישנם תתי חלוקה לסוגי הפרעות מסוימים. קיים ציר של הפרעות מצב רוח, שבשני קצותיו מצויים מאניה (מצד אחד) ודיכאון (מצד שני).

על הרצף בין שני מצבי קיצון אלה, יש מגוון רחב של מצבי ביניים. הגדרת ההפרעה, סוגה וחומרתה - מאוד קריטיים לקביעת טיפול מיטבי בהפרעה. כמובן שמאפיין זה איננו המאפיין היחיד, המשפיע על קביעת טיפול שיותאם למטופל.

איזה גורמים נוספים משפיעים על קביעת הטיפול?

לצד סוג ההפרעה ומידת חומרתה, משפיעים על הטיפול גם הגורמים הבאים.

הרקע להתפתחות ההפרעה: מקרים בהם מדובר באפיזודה דיכאונית חולפת על רקע משבר (טריגר מסוים, למשל: פיטורים, גירושים, פטירת אדם קרוב וכו') - שונים ממקרים בהם מדובר בהפרעה על רקע גנטי.

היקף ההפרעה: יש לבחון האם מדובר בהפרעה ממושכת, האם אופי ההפרעה התקפי - והאם מדובר בנטייה כרונית. כך, למשל: דכאון קל וחולף - שאיננו על רקע גנטי - קל יותר לטיפול מדיכאון מז'ורי, המאופיין בהתקפי דכאון חוזרים ונשנים, על רקע נטייה גנטית. בכל אחד מהמקרים, יותאם טיפול שונה.

מאפייני המטופל: כמו כן, בעת התאמת הטיפול, יש לקחת בחשבון את מבנה האישיות, אורח החיים והרקע האישי של המטופל, שגם הם משפיעים על הביטויים של ההפרעה הנפשית.

מידת הפגיעה בתפקוד: עוד יש להתייחס אל מידת הסבל, הפגיעה באיכות החיים - וההפרעה התפקודית שנובעת מקיומה של ההפרעה.

לסיכום: הטיפול בהפרעות מצב רוח יותאם למטופל, למאפייניו ולמאפייני מחלתו. יחד עם זאת, ניתן להגדיר את המשותף בין כל סוגי הטיפולים, בכל סוגי הפרעות מצב הרוח. ברוב המכריע של המקרים, הטיפול יהיה טיפול כוללני ורב תחומי - ויכלול התייחסות לכל ההיבטים המשפיעים על ההפרעה וביטוייה (ויש בהם כדי להשפיע על תפקודו והחלמתו של האדם). על פי רוב, טיפול בהפרעת מצב רוח יכלול שילוב של טיפול תרופתי מותאם, עם טיפול פסיכולוגי דינמי ו/או התנהגותי.

ד"ר סבטלנה גרישין היא מומחית לפסיכיאטריה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.