אישיות סכיזוטיפלית: קושי חברתי

הפרעת אישיות הינה דפוס קבוע ונוקשה של התנהגות ותגובות רגשיות, השונה באופן ברור מהתגובות המצופות בחברה ומהמקובל בתרבות המקומית. כ-20% מהאוכלוסייה וכמחצית מהמטופלים בבריאות הנפש, סובלים מהפרעת אישיות כזו או אחרת.

כ-3% מהאוכלוסייה - בשכיחות מעט גבוהה יותר בגברים - סובלים מהפרעת אישיות סכיזוטיפלית Schizotypal Personality Disorder (SPD). הפרעת אישיות זו מתבטאת בדרך כלל בחשיבה, התנהגויות ואמונות יוצאות דופן. כך, לדוגמא: אמונות תפלות חזקות ומוזרות, אמונה בטלפתיה, גלגול נשמות, פנטזיות מוזרות ואמונה ב"חוש שישי". לעיתים אנשים אלה מספרים על חוויות חושיות חריגות (למשל: תעתועי חושים); ואצל חלק מהם השפה מטאפורית מאד.

לכן, אנשים הלוקים בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית, יכולים להיראות לסובבים אותם "מוזרים". רוב הסיכויים כי אם תפגשו אדם בעל הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, תצליחו להבחין במוזרות בהתנהגותו - מבלי להיות אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

בנוסף לאמונות ולהתנהגויות יוצאות דופן, יש סיכוי גבוה לכך שאדם הסובל מהפרעת אישיות סכיזוטיפלית, חווה קושי ביחסים בינאישיים קרובים, נוטה לחשדנות כלפי הסביבה; ובמקרים רבים, מרגיש אי נוחות בסביבת אנשים זרים.

מהו הרקע להתפתחות הפרעת אישיות סכיזוטיפלית?

בדומה לכל יתר הפרעות האישיות, גם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית מתפתחת בילדות המוקדמת - ובאה לידי ביטוי ביתר שאת בגיל ההתבגרות. באופן כללי, ניתן להגדיר הפרעה זו כהפרעה כרונית - והיא מלווה את האדם לכל אורך חייו.

הגורמים שמובילים להתפתחות הפרעת אישיות זו אינם ידועים, אך ככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסוציאליים.

האם קיים קשר בין הפרעת אישיות סכיזוטיפלית למחלת הסכיזופרניה?

למרות השם הדומה, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית שונה באופן מהותי ממחלת הסכיזופרניה. סכיזופרניה היא מחלת נפש המתפרצת במהלך החיים - ומתבטאת בין השאר בסימנים פסיכוטיים, הכוללים גם מחשבות שווא (דלוזיות), כגון מחשבות רדיפה.

לדוגמא: אדם חולה אשר משוכנע שמישהו רוצה לפגוע בו, עוקב אחריו, מצלם אותו - וכי אנשים מדברים עליו מאחורי גבו. לעיתים יש חולים הסובלים מהזיות (הלוצינציות), כגון הזיות שמיעה - של קולות דמיוניים וחזיונות. בנוסף לכך, אצל החולים בסכיזופרניה, חל בהדרגה ליקוי תפקודי - לאורך השנים.

לעומת זאת, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית איננה נחשבת למחלת נפש, אלא לדפוס אישיות. לכן, גם אם לאדם יש אמונות יוצאות דופן הנראות לסביבה כאמונות "מוזרות", הן לא בעוצמת שכנוע של מחשבת שווא, כמו אצל האדם החולה בסכיזופרניה. לכן, לדוגמא, אין סיכון שהוא יאמין כי יש קול קורא המצווה עליו לבצע פעולה מסוימת - שיכולה להזיק לעצמו או לסביבתו.

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית יכולה להוות גורם סיכון לחלות במחלת הסכיזופרניה, במהלך החיים. יחד עם זאת, מרבית האנשים בעלי הפרעת אישיות זו - לא יחלו בסכיזופרניה.

האם קיים קשר בין הפרעת אישיות סכיזוטיפלית - לבין נטייה לדיכאון ולניסיונות אובדניים?

העובדה שרבים מהאנשים בעלי אישיות סכיזוטיפלית סובלים מקשיים חברתיים ותפקודיים, מובילה לכך שהם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות מצב רוח, כגון דיכאון - וכתוצאה מהדיכאון גם נטייה לאובדנות. ההערכות הן כי כ-10% מהאנשים בעלי הפרעת אישיות סכיזוטיפלית יסיימו את חייהם בהתאבדות.

האם ניתן לטפל בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית?

הטיפול התרופתי יעיל באופן חלקי בלבד. בחלק מהמקרים, תרופות אנטי-פסיכוטיות יכולות להפחית מעט את עוצמת האמונות המוזרות. בקרב המטופלים שמפתחים גם תסמינים של דיכאון, יש לטפל בתרופות נוגדות דכאון - שיעילותן טובה. עם זאת, כאמור, הפרעה זו הינה הפרעה כרונית - ומלווה את המטופל לאורך חייו. אין טיפול תרופתי שיגרום להפרעה לחלוף.

על מנת להקל על הסובלים מאישיות סכיזוטיפלית, בקשיים הרבים שהם חווים בחייהם, בעיקר בתחום החברתי והזוגי - טיפול פסיכותרפי, בעיקר טיפול מסוג דינמי, עשוי לסייע. חשוב לציין כי רוב האנשים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזוטיפלית אינם חווים את עצמם ככאלה הזקוקים לטיפול - ורואים את החברה כמי שאיננה מקבלת אותם. על כן, אלה שכן מגיעים לטיפול - חשוב לטפל בהם במשנה זהירות. כמו בכל קשר טיפולי - וביתר שאת במקרים אלה - על המטפל לא להיות שיפוטי כלפי האמונות של המטופל, על מנת שלא לחבל בקשר הטיפולי ובהצלחת הטיפול.

לסיכום: אנשים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזוטיפלית, יכולים להיראות שונים בהתנהגותם ולבטא מחשבות "מוזרות". יחד עם זאת, לא מדובר במחלת נפש. הקושי הגדול בחייהם הוא חברתי - וכתוצאה מהבדידות, הם עלולים לפתח דיכאון - העלול להגיע עד רמה של דיכאון קשה, עם נטייה אובדנית. הטיפול התרופתי מוגבל בהשפעתו, אך פסיכותרפיה עשויה להקל על המטופלים.

ד"ר אריאל זילברשטיין הוא מומחה בפסיכיאטריה ופסיכותרפיסט. מנהל היחידה לטיפול יום פסיכיאטרי, במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.