סרטן, מה זה בכלל?

יחידת הלגו הקטנה המרכיבה את גוף החי היא התא. התאים, כמו כל דבר בטבע, נמצאים במאזן תמידי בין שגשוג (פרוליפרציה), על ידי הבשלה וחלוקה - מחד גיסא, לבין מוות (אפופטוזיס) מאידך גיסא: שיווי משקל של בנייה והרס. מנגנון בקרה מורכב ומשוכלל אחראי על תקינות התא, על חלוקתו לשני תאים זהים, ועל סילוקו בבוא העת.

סרטן, משמעו: יצירה בלתי מבוקרת של תא לא תקין, ללא הריסתו. כלומר, אובדן שליטה של הגוף על תא מזן אחד, כך שהוא משגשג ללא הפסק והופך לאלמותי.

התא מורכב מגרעין וציטופלזמה. בתוך הגרעין ממוקם המידע הגנטי, האחראי על מי שאנחנו. מידע זה מוצפן בצורת גנים, המורכבים משילובים שונים של ארבע חומצות גרעין. מפעים להיווכח שארבע חומצות הגרעין, שניתן להמשיל אותן לאותיות, מקודדות למגוון כה עצום של גנים, המומשלים למילים. הגנום האנושי, היינו ספר ההדרכה להרכבת הלגו שנקרא אדם, מורכב מכ-40,000 גנים (מילים). הגנים מתורגמים בידי מערכות בתוך התא לחלבונים, היוצרים בסופו של דבר את האדם. גנים שונים, מתוך כל הגנום, מתבטאים בתאים שונים. כלומר, תא עצם לא יבטא את אותם הגנים שבתא עצב. רצף של גנים (משפטים) יוצר את הDNA, הבנוי כשני גדילים מלופפים בצורת ספירלה. גדילי ה-DNA מסודרים בתא בתבנית של 23 זוגות כרומוזומים (פרקים). וכך, מאותיות (חומצות גרעין), מילים (גנים), משפטים (DNA), פרקים (כרומוזומים), נוצר ספר החיים שלנו, הרכב הלגו האישי (הגנום האנושי).

סוללה של בקרים ושיפוצניקים אחראית על תקינות המפעל המורכב שתואר לעיל. כלומר, קיימת התמודדות תמידית עם תקלות שונות. כדי שייווצר סרטן, לא מספיקה בדרך כלל תקלה אחת, אלא שורה של "מחדלים".

בסוגי סרטן שונים זוהו הפרעות שונות ברמה הגנטית, שיכולות לשפוך אור על מנגנון התהוות המחלה. לדוגמה, בלימפומה פוליקולרית (סרטן בלוטות לימפה בדרגת ממאירות נמוכה), חלה החלפה בין גנים שממוקמים על כרומוזומים מספר 14 ומספר 18. לכן נוצר רצף גנים לא תקין, הגורם לביטוי עודף של גן, שתפקידו למנוע אפופטוזיס (הרס תאים). באופן זה, המנגנון, שבמקורו הוא תקין ונכון למניעת הרס תאים, מופעל בעודף ומונע סילוק תאים שהגיעו לפרקם ואמורים לצאת ממחזור החיים. כאמור, אחד ממאפייני הסרטן הוא אלמותיות התאים, ובדוגמה זו מוסבר המנגנון שמונע את מותם וסילוקם. דוגמה נוספת היא ש?חלוף (החלפה בין מקומות) גנים בין כרומוזומים 9 ו-22, המאפיין סרטן דם כרוני (CML). שחלוף זה יוצר רצף גנים הגורם לביטוי יתר של אנזים החיוני לח?יו?ת התא, כלומר, שגשוג עודף של תאים, שהינו, כאמור, אחד ממנגנוני היווצרות הסרטן.

מרבית ההפרעות הגנטיות העומדות בבסיס מחלת הסרטן הן נרכשות, היינו, מתפתחות במהלך החיים, ולא מולדות.

סיבת המוות הראשונה בעולם היא מחלות הלב. סיבת המוות השלישית בעולם היא תאונות דרכים. מחלת הסרטן נמצאת במקום השני והמכובד.

קיימת הערכה האומרת שאחד מתוך ארבעה אנשים יפתח סרטן במהלך חייו. סוגי הסרטן השכיחים ביותר הם: סרטן שד בנשים (יש לציין שקיים סרטן שד גם בגברים), סרטן ערמונית (פרוסטטה) בגברים, וכן סרטן ריאות, מעי גס, ובלוטות לימפה (לימפומה).

אחוזי הריפוי משתנים בהתאם לסוגי הסרטן השונים. לימפומה מסוג הודג'קין, לדוגמה, ניתנת לריפוי בתשעים אחוזים מהמקרים.

קיימים אינספור סוגי סרטן, ואין אחד דומה לשני, כך שלא ניתן להקיש ממקרה אחד על אחר. אנסה לשפוך אור על המשותף והשונה.

1. גיל מבוגר - עם העלייה בגיל נצפית עלייה בשכיחות סוגי סרטן שונים.

2. עישון - קיים קשר מוכח בין עישון לבין סרטן ריאה, לוע, שלפוחית שתן ואחרים.

3. קרינה - בעקבות חשיפת הירושימה ונגסקי לקרינה בעת ההפצצה האטומית, נצפתה עלייה בשכיחות מחלת הסרטן, ובעיקר סרטני דם (לויקמיה). בהמשך, התופעה חזרה על עצמה גם בצ'רנוביל. גם קרינה שניתנת בכוונה טיפולית עלולה לגרום לסרטן. הדוגמה הטובה לכך היא הטיפול בקרינה שניתן בעבר כנגד גזזת (טיפול שניתן בשנות החמישים, בעוד מדינת ישראל בחיתוליה). הקרינה כוונה לראש כדי למגר את נגע הגזזת שפשט בעיקר בקרב העולים מצפון אפריקה. כעבור שנים נצפתה שכיחות יתר של סרטני בלוטת המגן (הידועה גם בשם בלוטת התריס או תירואיד, הממוקמת בצוואר) בקרב אנשים שטופלו באופן זה בעבר.

4. שמש - היום ידוע, שחשיפה לשמש גורמת לסרטני עור. בעבר, היה נהוג "להתבשל" בשמש בעזרת שמני שיזוף ולהיחשף לשמש יוקדת ללא הגנה בעת עבודה בשדה. בעקבות אלה התברר הקשר שבין חשיפה לשמש לסרטן העור.

5. וירוסים - וירוסים הפוגעים בכבד וגורמים לשחמת כבד, כדוגמת Hepatitis C Virus ו-Hepatitis B Virus, עלולים, בשלבים מתקדמים יותר, לגרום גם לסרטן כבד. וירוס ה-Human Papilloma Virus גורם, בספקטרום השפיר שלו, למחלת מין בשם קונדילומה (נגעים כרוביתיים על פני הפות, אזור פי הטבעת וצוואר הרחם בנשים, ועל פני הפין ופי הטבעת בגברים). זנים מסוימים של וירוס זה עלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם. וירוס ה-Human Immunodeficiency Virus, האחראי על מחלת האיידס, גורם לממאירויות לימפטיות (לימפומה) ולסרטן של רקמות חיבור (סרקומה).

6. חיידקים - בשנים האחרונות פרץ לתודעה חיידק שכיח ביותר בשם Helicobacter Pylori, המתמקם באזור הקיבה והתרסריון ואחראי על מרבית מקרי האולקוס. מסתבר, כי הוא מסוגל גם להיות אלים יותר ולגרום לסרטני קיבה, הן מסוג קרצינומה והן מסוג לימפומה. לעתים מספיק טיפול אנטיביוטי כנגד החיידק כדי לרפא את הסרטן.

7. חומרים מסרטנים - אזבסט, למשל, קשור למזותליומה, שהינו סרטן של קרום הריאה. חומרים המכילים בנזן, כגון צבעים מסוימים, ואף כימותרפיה, הניתנת כטיפול לסרטן, אך בעצמה עלולה לגרום לסרטן.

8. נטייה משפחתית - קיים קשר משפחתי ברור בסרטני שד ומעי גס. כלומר, הסיכוי של אישה ללקות בסרטן שד עולה א?ם בנות משפחה נוספות חלו אף הן. הקשר המשפחתי מבוסס על קיום גנים מסוימים בקרב בני המשפחה, שלא קיימים במשפחות אחרות, כדוגמת הגן BRCA המוטנטי/פגום, החושף את הנושאות אותו לאפשרות לפתח סרטן שד. כלומר, השכיחות המוגברת של סרטן השד בקרב מספר פרטים באותה המשפחה קשור להימצאות הגן BRCA במשפחה בכלל, ובחולות בפרט. לא כל נשאית של גן ה-BRCA תפתח סרטן השד, שכן, כאמור, התהוות הסרטן היא תהליך רב שלבי, הכרוך ב"תקלות" נוספות. נשאות הגן הזה מעלה את הסיכוי להתפתחות סרטן, אך לא מחייבת את התפתחותו. לא תמיד מזוהה הגן הפגום המשותף לבני המשפחה.

9. נטייה מולדת - נטייה זו מתרחשת, לדוגמה, במקרי תסמונת בשם Fanconi Anemia, המתאפיינת בשבירות (חוסר יציבות) כרומוזומלית. כמו גם במקרי כשל חיסוני מולד אשר פוגע ביכולת הגוף להילחם בתאים זרים, ובכללם גם תאי סרטן.

טווח הביטוי הקליני הוא רחב, החל מהיעדר סימפטומים וכלה במחלה קשה ורב מערכתית. כיוון שחלק גדול מהסרטנים קשור לאיברים ומערכות ספציפיים, הרי שהסימפטומים יהיו קשורים לאותו איבר או מערכת שנפגעו. שיעול, פליטת ליחה דמית וקוצר נשימה יכולים לרמז על סרטן ריאות. אך הם מחשידים גם בשלל מחלות נוספות, כגון שחפת, דלקת ריאות, תסחיף ריאתי ועוד, כך שלא כל שיעול משמעו סרטן ריאות. שינוי בהרגלי היציאה, צואה שחורה וירידה בתיאבון עשויים לאותת על קיום סרטן המעי הגס. גוש בשד מחייב התייחסות מיידית כדי לשלול סרטן שד, וכך הלאה לגבי איברים נוספים.

ישנם כמה סימפטומים היכולים להופיע בכל סוגי הסרטן, כגון ירידה במשקל, חום, הזעות לילה, עייפות ואובדן חיוניות.

האבחנה הסופית היא על סמך בדיקת רקמה (קבוצת תאים) מהאיבר שנחשד כנפגע, במעבדה הפתולוגית, בעזרת מיקרוסקופ. דגימת רקמה נלקחת באמצעות ביופסיה (הוצאת חתיכה קטנה מהאיבר המעורב) ו/או במהלך ניתוח להסרת הגוש הנמצא באיבר או האיבר כולו.

הדרך מהשלב הראשוני שבו החולה פונה לרופא עקב תלונה כלשהי ועד שלב האבחנה הסופית עוברת בדרך כלל במספר תחנות ביניים.

1. ^^שיחה עם החולה^^, כדי לנסות ולמקד את התלונות ולהבין לאן נושבת הרוח.

2. ^^בדיקה גופנית^^, בחיפוש אחר ממצאים היכולים להסביר את התלונות.

3. ^^בדיקות מעבדה^^ - מרבית הבדיקות אינן ספציפיות, אלא רק מרמזות ומכוונות. למשל, חסר ברזל באדם מבוגר (לא באישה בשנות הפוריות), מחייב בירור של מערכת העיכול בחיפוש אחר מקור דמם, כגון סרטן קיבה או מעי גס (אך גם כיב, דלקות שונות ועוד). קיימות בדיקות מעבדה יותר ספציפיות, כגון סמני סרטן (PSA כסמן לסרטן פרוסטטה) לדוגמה, אך גם לבדיקות אלו צריך להתייחס במשנה זהירות. הן מכוונות ועוזרות במעקב, אך בשום אופן לא מאבחנות סרטן.

4. ^^בדיקות הדמיה^^ - ארסנל שלם של דרכי הדמיה עומד לרשותנו: צילומי רנטגן, CT ,MRI מיפויים כדוגמת PET, אולטרסאונד. כל שיטה והערך המוסף שלה, כל בדיקה והמידע שהיא יכולה להקנות. סוגי הדמיה שונים טובים להדמיית איברים שונים.MRI טוב להדגמת עמוד שדרה, מוח ושרירים. CT טוב יותר להדמיית איברים פנימיים בבטן ובחזה, אם כי מדגים היטב גם את האיברים שצוינו לעיל. בדיקת CT כרוכה בכמות לא מבוטלת של קרינה, וכן בשתיית חומר ניגוד (להדמיית בטן) ובהזרקה של חומר ניגוד שהינו יוד (חשוב לציין בפני הבודק אם ידוע על רגישות ליוד). אולטרה-סאונד נותן מידע טוב לגבי כליות, טחול, כבד, דרכי מרה, בלוטת התריס, בלוטות לימפה, שד, ערמונית. זוהי בדיקה פשוטה ולא מסוכנת. המיפויים השונים כדוגמת גליום, יוד,FDG מתבססים על סימון רדיואקטיבי של חומר מסוים, כדוגמת סוכר, הנכנס לתאים שמעוניינים לבדוק. באופן זה ניתן לקבל מידע לגבי מיקום וגודל הגידול וכן לגבי מידת פעילותו.

5. ^^אנדוסקופיה^^ - הכוונה להחדרת סיב אופטי לאיבר מסוים כדי להביט אל פנים האיבר, ובמידת הצורך לבצע פעולות כגון לקיחת ביופסיה, כריתת פוליפ ועוד. גסטרוסקופיה, הינה אנדוסקופיה לקיבה. קולונוסקופיה היא אנדוסקופיה למעי הגס. ציסטוסקופיה מכוונת לשלפוחית השתן, וכך הלאה.

מתוך: "לחיות עם מחלה", ד"ר שירלי שפירא. מודן הוצאה לאור, 252 עמ'. מחיר מומלץ: 76 ש"ח.

בואו לדבר על זה בפורומים הנוגעים לסרטן באתר דוקטורס.