שומרים על עור הגוף בקיץ

הקיץ בפתח ורובנו מחכים לימים חמים שטופי שמש, לטיולים בטבע ולשהייה בים ובבריכה. בישראל שטופת השמש הקרינה חזקה מאוד, ולפני שיוצאים החוצה חשוב לאמץ מספר כללי זהירות למען העור שלנו. חשיפה ממושכת לקרני השמש מסבה נזק בלתי הפיך בעיקר לשתי השכבות העליונות של העור. הסכנה הגדולה היא היווצרות סרטן העור לסוגיו. לגילוי המוקדם חשיבות רבה בריפוי המחלה, אך מניעה היא הטיפול הטוב ביותר.

קיים קשר ישיר בין חשיפה ממושכת לקרינת השמש לבין ההזדקנות הביולוגית של העור. הזדקנות העור מואצת על ידי קרינת השמש, וזו גורמת לנזקים בעור ובהם שינויים בצבענים, פיגמנטציה של העור (כתמים חומים או כתמים לבנים), הופעת כלי דם מרובים וקמטים באזורים החשופים.

השינויים בעור כתוצאה מקרינת השמש קשורים בין השאר לעוצמת החשיפה לשמש, משך החשיפה ותדחרותה. נזקי הקרינה מושפעים מכמה גורמים, ביניהם: שבירת הקרינה והחזרתה על ידי שכבת הקרן של העור, ספיגת הקרינה על ידי המלנין (הפיגמנט הנמצא בעור), השימוש בתכשירי הגנה מפני השמש.

בהירי העור חשופים לנזקי שמש יותר מכהי העור. כוויות שמש עלולות, כמו כל כוויה אחרת, להביא לסכנת חיים, במיוחד אצל ילדים ואם שטח הכוויה גדול. אנשים בעלי עור בהיר, עיניים בהירות ושיער ג'ינג'י או בהיר, וכן אנשים עם נקודות חן מרובות, נמצאים בקבוצת סיכון לפתח סרטני עור. עצם השיזוף מראה כבר על נזק שמש בעור ולכן מומלץ לא להשתזף.

ניתן לחלק את הנזקים לעור כתוצאה מחשיפה לשמש לנזקים אקוטיים-מיידיים ולנזקים מצטברים- כרוניים, אשר יבואו לידי ביטוי לאחר שנים רבות מתחילת החשיפה לשמש. דוגמאות לנזקי שמש בעור:

כוויות - כוויות גורמות נזק מיידי לעור עקב חשיפה מוגברת לשמש. הכוויה תיראה כהופעת אודם, לעיתים נפיחות, שלפוחיות וקילוף עור. האודם מתחיל להופיע רק לאחר 6-2 שעות והוא בשיאו לאחר 24 שעות. משך החשיפה לשמש הגורם לאודם אצל אדם בהיר עור הוא 20 דקות בחודש יוני בתל אביב וכ-10 דקות בלבד באילת. חשיפה של פי ארבעה מהזמנים הנ"ל תגרום לכוויה כואבת.

נזק למערכת החיסון של העור - קרינת השמש גורמת לשינויים בתאי העור, לרבות שינויים ב-DNA. כמו כן, הקרינה פוגעת בתאי מערכת החיסון הממוקמים בעור, וכתוצאה מכך פוחתת יכולת ההגנה של העור מפני זיהומים, פוחתת היכולת ל"תקן" תאים פגומים, ועקב כך עולה הסיכוי ללקות בסרטן העור.

פיגמנטציה - כתמים על העור כתוצאה מחשיפה לשמש מבטאים נזק מצטבר של חשיפה ממושכת לשמש עם השנים. כמו כן, יכולים להופיע כתמים מייד לאחר חשיפה לשמש המבטאים תגובה פוטו-טוקסית, דהיינו השמש בתוספת גורם חיצוני או פנימי, יוצרים תהליך דלקתי המסתיים בפיגמנטציה. הגורמים החיצוניים יכולים להיות מגע עם מיץ תאנים, סלרי ועוד, או תכשירים קוסמטיים וחשיפת העור לשמש. הגורמים הפנימיים יכולים להיות תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הסולפה או הטטרציקלינים, תרופות נגד יתר לחץ דם, תרופות פסיכיאטריות או גלולות.

פריחות ואלרגיות - חלק מהתפרחות האלרגיות בעור מופיעות דווקא באזורים חשופים לשמש ומבטאות בכך את השינוי במערכת החיסונית כתוצאה מקרינת השמש.

סרטן העור - חשיפה לשמש היא אחד מהגורמים המרכזיים לסרטני עור. לגבי סרטן עור מסוג מלנומה, חלקה של השמש כגורם בהתהוותו עדיין לא ברור דיו. בכל זאת יש לזכור מספר עובדות לגבי המלנומה, סרטן עור ממאיר ביותר, עם אחוז תמותה גבוה:
המלנומה שכיחה פי עשרה יותר בקרב האוכלוסייה הלבנה לעומת אוכלוסיית האפריקאים.
שכיחות המלנומה גבוהה יותר באזורי קו המשווה מאשר באזורים שאינם שטופי שמש.
כוויות שמש כואבות בילדות מעלות את השכיחות של הופעת מלנומה בגיל מבוגר יותר.

הזדקנות העור - הזדקנות העור כוללת בתוכה הזדקנות פנימית-כרונולוגית שהיא תוצאה של הגיל בלבד, והזדקנות חיצונית, שהיא תוצאה של נזק מצטבר מהשמש. הזדקנות מוקדמת זו, הנקראת "דרמטוהליוזיס", כוללת קפלים, קמטים, פיגמנטציה (כתמים), עור גס, נימי דם מורחבים, שינויים אטרופיים וכמובן, אותם שינויים של גידולי עור פרה-סרטניים בפנים, צוואר, זרועות, ידיים וכל אותם אזורים החשופים תדיר לשמש.

תכשיר הגנה מפני השמש צריך להיות כזה שיחסום את הקרניים האולטרא-סגוליות המגיעות לפני האדמה, הן את קרני ה-UVA והן את קרני ה-UVB. מקדם ההגנה של התכשיר, ה-SPF, צריך להיות 35 מעלה. כאשר אדם משתמש בתכשיר שמקדם ההגנה שלו 15, הוא יקבל אחרי 15 שעות שהייה בשמש אותה דרגת כוויה או נזק מצטבר שהיה מקבל לאחר שעה בלא שימוש בתכשיר הגנה זה. יש לזכור כי שהייה ממושכת בשמש אינה מומלצת גם תוך שימוש במסנן קרינה.

למרות שמרבית תכשירי ההגנה כנגד שמש מוגדרים כעמידים במים, רצוי לאחר הרחצה בים או בבריכה למרוח אותם שנית, כיוון שכל כניסה ויציאה מהמים מפחיתות את יעילות ההגנה של התכשיר.

תכשירי הגנה נגד שמש בעלי מקדמי הגנה פחות מ-35, אינם מספיקים. תכשירי הגנה עם מקדם הגנה 30 עד 35 מספיקים בהחלט. תוספת ההגנה הניתנת על ידי תכשירים בעלי מקדמי הגנה מעל 35 שולית, ולעיתים השימוש בתכשירים כאלה גורם לגירוי בריריות העיניים, הפה והאף. ה-FDA, מנהל מזון והתרופות בארה"ב, שוקל לאסור על היצרנים לפרסם תכשירים עם מקדמי הגנה מעל 30 ולחייבם לציין "+30 SPF" על כל התכשירים עם מסנן קרינה מעל 30.

מרבית הנזק מהשמש לעור הפנים, הצוואר והזרועות אינו משיזוף בבריכה או בים, אלא נזק מצטבר בחיי היום-יום, הליכה ברחוב, נהיגה ברכב, עבודה באזור חשוף. לכן תכשירי הגנה נגד שמש בארץ שטופת שמש כמו שלנו יש למרוח לפחות ב-300 מתוך 365 יום בשנה כחלק משגרת הבוקר.

איך בכל זאת ניחשף לשמש מבלי לגרום לנזק רב?

כל שיזוף מבטא שינוי בצבע העור, כתוצאה מקרינת שמש. העור הוא מכשיר מונה קרינה, זאת החל מגיל אפס (תינוק נולד עם גוון עור אחיד בכל חלקי הגוף).

רצוי לא לשהות בשמש בין השעות 9 בבוקר ל-4 אחר הצהריים.

יש לזכור שענן ממוצע מפחית את קרינת השמש רק ב-20% עד 40%, למרות הצל שהוא משרה.

ישיבה תחת שמשיה על חוף הים מפחיתה את קרינת השמש רק ב-50%, כיוון שהחול בשפת הים מחזיר את מרבית קרינת האולטרא-סגול.

שיזוף מלאכותי באמצעות מיטות שיזוף אינו מומלץ. הנזקים המאוחרים של הזדקנות מוקדמת של העור ופגיעה במערכת החיסונית קיימים גם בסוג זה של שיזוף.

מומלץ לבוש נכון, המגן ומכסה את העור מקרינת השמש. מומלץ להרכיב משקפי שמש, ללבוש לבוש הולם, הכולל לפחות חולצה עם שרוול קצר ולשתות הרבה.

מומלץ לחבוש כובע עם שוליים או עם מצחייה, המצל על העורף והפנים.

חשוב להרכיב משקפי שמש שמסננים את הקרינה האולטרא-סגולה. בישראל קרינת השמש חזקה, והיא עלולה להזיק לעיניים, לכן כדאי להגן עליהן.

יש לבדוק שלמשקפיים יש תווית המציינת שהם מסננים את הקרינה האולטרא-סגולה.

מומלץ לשתות הרבה ובכל הזדמנות, במיוחד כשחם. גם כשלא מרגישים את הזיעה, מאבדים נוזלים, ולכן חשוב לשתות, אפילו אם לא מרגישים צימאון.

ד"ר להבית אקרמן היא מומחית לרפואת עור ברשת מרפאות "כללית אסתטיקה".

בואו לדבר על זה בפורום סרטן העור ונקודות חן (שומות).