סרטן השד: שאלות ותשובות

גלולות וסרטן השד

שאלה: האם יש קשר בין נטילת גלולות למניעת הריון לבין סיכון לסרטן השד?

תשובה: יש נתונים שמצביעים על כך שהשימוש בגלולות נגד הריון מעלה את הסיכון לסרטן השד. יחד עם זאת, העלייה אינה גדולה, ומטבע הדברים הגילאים שבהם השימוש בגלולות נפוץ הם גילאים שבהם סרטן השד קיים בשכיחות נמוכה מאוד. אי לכך אין המלצה גורפת לא להמליץ על גלולות נגד הריון. למעשה אין המלצה אונקולוגית אחידה של הארגונים האונקולוגים העולמיים לגבי גלולות נגד הריון. יש להניח שעדיף להגביל את משך השימוש, אך לא ברור אם קיים קו גבול ברור של משך שימוש שמעבר לו הסיכון עולה משמעותית.

אבחון מוקדם - מהי שגרת הבדיקות?

שאלה: אני בת 43 ומעולם לא ערכתי בדיקת שד לגילוי סרטן. מתי צריך לעבור בדיקה כזאת והאם יש עוד בדיקות שאישה בגילי אמורה לעבור?

תשובה: בדיקה עצמית - ההמלצות המקובלות בעולם המערבי הן לכל אישה מגיל 20 ומעלה לבצע בדיקה עצמית חודשית או להכיר את גופה כדי לדעת לאתר שינויים.

בדיקה קלינית אצל כירורג מומחה לשד - אחת לשנתיים עד גיל 30 ולאחר מכן אחת לשנה. אם ידוע לאישה שהיא משתייכת לקבוצת סיכון (בשל היסטוריה משפחתית או סיבה אחרת), עליה להיות במעקב סדיר אצל כירורג.

ממוגרפיה - על פי האגודה האמריקאית לסרטן, מומלצת בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה, החל מגיל 40. בישראל הבדיקה מכוסה בסל הבריאות בישראל לנשים מגיל 50 עד 74, אחת לשנתיים. אצל נשים צעירות מגיל 40 רקמת השד בדרך כלל צפופה וסמיכה יותר ולכן קשה לאבחן בממוגרפיה. בקבוצת גיל זו נעשית בדיקת אולטרה-סאונד כהשלמה או במקום ממוגרפיה.

ממוגרפיה ואולטרה-סאונד

שאלה: מתי כירורג מחליט להפנות לאולטרה-סאונד ומתי לממוגרפיה כשיש גושים בשדיים? מה מראה כל בדיקה?

תשובה: נכון להיום בדיקת הממוגרפיה היא הערכית ביותר לאבחון נגעי שד. בדיקת האולטרה-סאונד משמשת כבדיקה משלימה (לאחרונה שוכללה היכולת האבחונית שלה ויתכן כי בעתיד תשמש כבדיקת בחירה). כאשר הבודק מתרשם מגוש חשוד, ראוי להיעזר בממוגרפיה ובהמשך לפי העניין גם בבדיקת אולטרה-סאונד. גיל הנבדקת חשוב אף הוא - אצל נשים צעירות הבודק ייעזר בבדיקת אולטרה-סאונד. לדוגמה, אשרור אבחנה קלינית של ציסטה או פיברואדנומה (גוש שפיר, השכיח בקרב נשים צעירות).

ממוגרפיה מאפשרת זיהוי גוש או הסתיידויות בשד, חשודים לגידול סרטני ושאינם משישים בבדיקה ידנית. באולטרה-סאונד ניתן להגדיר ציסטה ומאפיינים של גוש "מוצק" (שאינו ציסטי).

כאשר הבדיקה הידנית תקינה, מומלצת בדיקת ממוגרפיה סקירה לכל אישה מעל גיל 40 שנה. המדיניות הממלכתית היא לשלוח נשים מגיל 50 שנה עד גיל 74 שנה לבדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. נשים בקבוצת סיכון נשלחות לממוגרפיה במרווחי זמן קצרים יותר כחלק מהמעקב הקליני.

ביופסיה

שאלה: אני אמורה לעבור ביופסיה, ומרוב פחד לא שאלתי: האם זה כואב? האם זה כרוך באשפוז? כמה ימים? האם נשארת אחר כך צלקת?

תשובה: זה תלוי מאוד בסוג הביופסיה. ביופסיית מחט עבה Core biopsy, Tru cut biopsy היא הסוג הנפוץ, מבוצעת עם הרדמה מקומית, מכאיבה קצת (ההרדמה קצת כואבת). הבדיקה אינה דורשת אשפוז, ומשאירה צלקת מזערית, אם בכלל.

שגרת הבדיקות הנדרשת לאחר ההחלמה

שאלות: מהן הבדיקות השגרתיות שיש לעבור לאחר החלמה מסרטן השד (כולל סוגי בדיקות דם)? האם יש יתרון בגילוי מוקדם של חזרה מקומית או מרוחקת? בדיקת מרקריםCEA ,CA125 - עד כמה נתן להסתמך עליה ומתי לבצעה? בדיקת ממוגרפיה - האם יש עדיפות לממוגרפיה דיגיטלית על פני אנלוגית וכל כמה זמן צריך לבצעה? האם בדיקת PET משפרת הסיכוי לגילוי מוקדם?

תשובות: בשנתיים הראשונות יש להיבדק על ידי רופא אחת לשלושה חודשים. מומלץ להיבדק לסירוגין על ידי הכירורג ואונקולוג. מספר חודשים מתום הטיפול הקרינתי יש לבצע בדיקת ממוגרפיה וסונר דו צדדי שיהוו בסיס לאחר הטיפול. כבדיקה שגרתית יש לבצע בדיקת הדמיה אחת לשנה. בתום השנתיים הראשונות לאחר הטיפולים, אם המעקב תקין, ההמלצה המקובלת היא להיבדק על ידי כירורג אחת לחצי שנה ולבצע ממוגרפיה וסונר שד אחת לשנה.

אחת לשנה יש לבצע בדיקות דם: ספירת דם וכימיה.

אישה המטופלת במעכבי ארומטז (ארימידקס, פמרה), עליה לבצע מעקב אחר צפיפות העצם. על נשאית לבצע בדיקת MRI שד אחת לשנה וזאת בנוסף להדמית שד בממוגרפיה וסונר (גם במקרה זה יש ניסיון לבצע את הבדיקות לסירוגין, כך שכל חצי שנה מתבצעת בדיקת הדמיה אחרת). במידה שבוצעה הסרת שד, מבצעים פעם אחת בדיקת MRI ולאחר מכן בדיקה שנתית של US מכוון לבלוטות.

טמוקסיפן ונוגדי דיכאון

שאלה: טיפול בנוגדי דיכאון בזמן לקיחת טמוקסיפן - אשמח מאוד לסבר מפורט בנושא. האם מותר לקחת? מה מותר ומה מתנגש עם טיפול זה?

תשובה: תרופות מקבוצת ה-SSRI's, כמו ציפרלקס וסרוקסט, עוברות מטבוליזם על ידי אותו אנזים שמעבד בגוף את הטמוקסיפן, לכן יש נתונים המעידים על כך שיתכן שמתן תרופות אלה עם טמוקסיפן משפיע על המטבוליזם של טמוקסיפן ויכול לפגוע ביעילותו. לכן עדיף לקחת תרופות ממשפחת ה-SNRI'S, כמו אפקסור (ויאפקס), העוברות מטבוליזם על ידי אנזים אחר. אין קשר כין תרופות נוגדות דיכאון לטיפולים הורמונליים מקבוצת מעכבי הארומטז, כמו ארימידקס, פמרה וכדומה.

כיצד ניתן לדעת אם קיימות גרורות?

שאלות: אובחנה אצלי קרצינומה בשד. אני עומדת לעבור ניתוח שבו ייכרת הגידול וייבדק. אני לחוצה מאוד, לא מן הניתוח אלא מן המחשבה שאולי יש לי סרטן בעוד מקומות שלא נבדקו כלל.האם הימצאות גידול מסוג זה היא עדות לגידולים נוספים במקומות אחרים בגוף? האם יש בדיקה שיכולה למפות את כל הגוף?

תשובות: בכל מקרה של אבחנה חדשה של סרטן שד מקובל להפנות את החולה לסדרה של בדיקות שמטרתן אבחון או שלילה של מחלה גרורתית. מערך הבדיקות משתנה בהתאם להתפשטות המקומית של הגידול המקורי. כאשר מאובחן גוש קטן בלי מעורבות בלוטות או עם מספר קטן של בלוטות, הבדיקות הן אולטרה-סאונד בטן, צילום חזה, מיפוי עצמות ובדיקות דם (מרקרים אינם חובה, אך נבדקים במרבית המקרים). כאשר המחלה המקומית נרחבת יותר (גוש גדול, בלוטות מרובות או מוגדלות מאוד), מקובל לבצע בדיקת CT בטן, אגן וחזה, מיפוי עצמות ובדיקות דם כנ"ל. חשוב להדגיש כי במרבית המקרים לא נמצאת מחלה גרורתית, אך בשל האפשרות שקיימת מחלה גרורתית מיקרוסקופית, מקובל לתת טיפול מונע (הנקרא אדג'ובנטי). את יכולה לסמוך על הרופא המטפל שידע להפנות אותך לבדיקות המתאימות לך. כדאי להיוועץ גם באונקולוג כבר בשלב האבחנה ולא רק אחרי הניתוח.

מה הסיכויים להישנות המחלה?

שאלה: רציתי לדעת מהי הסטטיסטיקה לגבי חזרה של סרטן השד ששלח גרורות לכבד ולעצמות. חשוב לציין שהיום אני נקייה לגמרי ומטופלת בהרצפטין. לפי דברי הרופא יש סיכוי גדול לחזרה של המחלה באיזשהו שלב בהמשך.

תשובה: ההגדרה של חזרה מקומית מתייחסת לחזרה של סרטן השד בשד שנותח (הסרה חלקית) או בדופן בית החזה (לאחר הסרה של כל בלוטת השד). החזרה המקומית קשורה במספר רב של משתנים וסטטיסטית נעה בין 7% ועד 15% מהנשים. המחלה עלולה לפגוע בעד 10% מהנשים גם בשד השני במהלך המעקב. המחלה עלולה לחזור בעיקר בשנתיים הראשונות, אך לעיתים גם אחרי שנים רבות. אצל אישה שבה אותרו גרורות בכבד ובעצמות, אין חשיבות לחזרה של המחלה בשד, בהתייחסות לפרוגנוזה ולתקופת ההישרדות. הסיכוי לחזרה של המחלה אצל חולה עם גרורות מרוחקות אינו שונה מהותית מבחינה סטטיסטית מהנתונים שלעיל.

תוחלת החיים של חולה עם גרורות

שאלה: מהי תוחלת החיים של חולה בסרטן שד עם גרורות בעצמות?

תשובה: כאשר מופיעות גרורות מסרטן שד רק בעצמות, לפעמים ההישרדות ארוכה מאוד. מוכרות חולות שחיו 20-15 שנים עם גרורות בעצמות, ועם הטיפולים הקיימים כיום וצפויים בעתיד, יש להניח שיהיו חולות שיחיו אפילו יותר זמן. אפשר להתייחס למצב זה כאל מחלה כרונית, כמו יתר לחץ דם או סוכרת, שהריפוי שלהן אינו אפשרי אבל אפשר איתן לחיות זמן ארוך.

כיצד מטפלים בלימפאדמה?

שאלה: היד התנפחה לי מעט, ואני לפני הקרנות. עוד לא התאוששתי לגמרי מהניתוח (הסרה מלאה) ועכשיו יש לי בעיה חמורה הרבה יותר. הייתי אצל מטפל בניקוז לימפטי - והוא אמר שאצטרך ללבוש שרוול לחץ על כל היד ובלילות תחבושות אלסטיות. אני רק בת 31. עזרו לי.

תשובה: הלימפאדמה אינה מסוכנת. כדאי לטפל בה, אבל כרגע אינך מתחייבת לכלום. הקשיבי למטפל, למדי את הנושא ועשי את מה שאת יכולה לעמוד בו. התייעצי עם המטפל לגבי פשרות שמתאימות ליד שלך ולקשיים התפקודיים האישיים שלך. מידת ההקפדה וההחמרה ניתנות לשינוי בכל עת. הזמן והניסיון יעזרו לך בהפעלת שיקול דעת לגבי הטיפול המתאים גם אם עכשיו זה נראה לך כמו חזון רחוק.

מה ההבדל בין טמוקסיפן ומעכבי ארומטז?

שאלה: הטמוקסיפן יעיל למשך חמש שנים. לכמה זמן יעילות התרופות פמרה או ארימידקס, ומה ההבדלים בינן לבין טמוקסיפן?

תשובה: לגבי טמוקסיפן - זה לא עניין של יעילות לזמן מסוים, אלא מה משך הזמן הטוב ביותר לקחת את התרופה כטיפול מניעתי - אפילו אחרי שמפסיקים התרופה יש ציפיות שהיא תעזור.

שני סוגי התרופות, טמוקסיפן ומעכבי הארומטז, הם תרופות המנטרלות את השפעת האסטרוגן על תאי גידול. טמוקסיפן מפריעה לאסטרוגן להיקשר לגידול וארימידקס ופמרה מפריעות לייצור אסטרוגן.

בניסויים נמצא כי המעבר לטיפול בארימידקס לאחר שנתיים וחצי של טיפול בטמוקסיפן יעיל יותר מטיפול של חמש שנים בטמוקסיפן בלבד.

תופעות הלוואי שנצפו כתוצאה מהטיפול בארימידקס היו קלות יותר מאשר בטיפול בטמוקסיפן, למשל, פחות מקרים של סרטן הרחם וקרישי דם. יחד עם זאת, הטיפול בארימידקס כרוך בסיכון גבוה יותר לכאבי מפרקים או לשברים בעצמות, וההשלכות ארוכות הטווח של הטיפול בו עדיין אינן ידועות. כיום ארימידקס ופמרה נמצאות בסל הן לסרטן שד גרורתי והן כטיפול משלים בסרטן שד מוקדם. עבור חולות סרטן שד מוקדם, הקריטריונים לקבלתן הם נשים לאחר הפסקת המחזור בעלות קולטנים חיוביים, שטופלו בטמוקסיפן במשך שנתיים וחצי לפחות או שהטיפול בטמוקסיפן מהווה אצלן הוריית נגד. משך הטיפול במעכבי ארומטז לא יעלה על שנתיים וחצי, למעט מקרים שבהם הטיפול בטמוקסיפן מהווה הוריית נגד, ובמקרה זה משך הטיפול לא יעלה על חמש שנים.

ארימידקס או פמרה?

שאלה: איזו תרופה עדיפה, ארימידקס או פמרה?

תשובה: כמו הארימידקס, גם פמרה נמנית עם התרופות מעכבות הארומטז ושתיהן פועלות באופן דומה. פמרה היא תרופה שבה משתמשים לטיפול הורמונלי בסרטן שד מתקדם או כטיפול משלים בסרטן שד מוקדם אצל נשים לאחר הפסקת המחזור החודשי. המחקרים המשווים את יעילות שתי התרופות נמצאים בעיצומם, ובשלב זה לשתיים ערך טיפולי שווה, מבלי לקבוע איזו מהן טובה יותר.

צריכת סויה וסרטן השד

שאלה: עברתי הסרת שד, טיפולים והקרנות ואינני מטופלת בטמוקסיפן. בתי (בת 23) היא צמחונית מגיל 12 ואוכלת לרוב מוצרי סויה. עקב מחלתי היא שייכת לקבוצת סיכון (גם אחותה של אמי חלתה בסרטן השד). האם יש סכנה באכילת מוצרי סויה במשך זמן כה רב בקשר לסיכויים לחלות במחלה?

תשובה: אין לשאלתך תשובה ברורה וחד משמעית. נושא השפעות צריכת הסויה עורר חילוקי דעות רציניים בקרב מדענים ברחבי העולם. יש הטוענים כי לשימוש בסויה השפעות מניעתיות, בעוד אחרים טוענים כי צריכת סויה יכולה להזיק. בתרבויות שבהן מקובל לאכול יותר מוצרי סויה (מזרח אסיה), נמצא ששכיחות סרטן השד נמוכה יחסית. יתרה מזאת, בקרב קבוצות שהיגרו למערב ממדינות אלו הייתה עליה בשכיחות הופעת המחלה. אחד ההסברים לכך הוא שינוי בהרגלי התזונה (עלייה בצריכת מוצרי חלב וירידה בצריכת סויה ומוצריה).

כשבוחנים את הרכב התזונה שלנו יש לקחת בחשבון מרכיבים רבים ושונים ולא רק מחלה אחת שממנה רוצים להיזהר ולהימנע. בעקרון שאלתך יכולה להישאל גם לגבי בשר, מוצרי חלב ואפילו פירות וירקות, שבעולם המפותח והמתועש עוברים השבחה גנטית והורמונלית.

יש הטוענים שנשים שאצלן היו הרצפטורים חיוביים צריכות להימנע ממוצרי סויה. יחד עם זאת צריך לזכור שהמבנה המולקולרי של הפיטואסטרוגנים שונה ממבנה האסטרוגן.

חשוב לבדוק אם הסויה עברה התססה שמסלקת רעלנים מהסויה ולא להגזים בכמויות - עד מנה ליום.

הוועדה שמונתה על ידי משרד הבריאות בישראל לבדוק את הנושא התקשתה להגיע להמלצות מעשיות לחולות סרטן השד או לנשים הנמצאות בסיכון לחלות בה. אי לכך, המליצה הוועדה לנשים אלו להיוועץ ברופא המטפל בהן לפני שהן שוקלות להתחיל לצרוך מוצרים מבוססי סויה.

תזונה לאחר טיפולים

שאלה: האם כדאי לעשות דיאטה לאחר טיפול כימותרפי כי עליתי מאוד במשקל? האם מותר לקחת שייקים של חנויות הטבע?

תשובה: ידוע היטב שבזמן טיפולים כימותרפיים ישנה עלייה במשקל, בטיפולים מסוימים עד 20 ק"ג. מותר ואפילו רצוי שתעשי דיאטה, מאחר שלמשקל יש חשיבות בהקשר לבריאות הכללית ולהחלמה לאחר סרטן שד. נשים שמשקלן תקין חיות טוב יותר ומשך זמן ארוך יותר. מותר לך לעשות כל דיאטה בפיקוח דיאטנית ומומלץ שדיאטה כזו תהיה כמה שיותר מאוזנת. השתדלי להימנע משייקים כלשהם לצורך הדיאטה. את חייבת לעשות גם פעילות גופנית - לא מופרזת אך יום יומית.

צביעת שיער

שאלה: לפני שנה, עברתי ניתוח להוצאת שתי בלוטות לימפה נגועות. לאחר מכן, עברתי סדרה של טיפולי כימו והקרנות. כשצמח השיער, צבעתי במספרה. לפני מספר ימים נאמר לי שאסור לצבוע עד שנה אחרי הטיפולים. האם זה נכון?

תשובה: למיטב ידיעתנו אין סיבה לא לצבוע שיער לאחר טיפולים ואת יכולה לעשות זאת בלב שקט.

מבוסס על תשובות הרופאים לשאלות שעלו בפורום אחת מתשע ו-doctors, מאי 2010.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.