קנאביס: סם אסור או תרופה חוקית?

עד שנות ה-30 של המאה הקודמת היה הקנאביס קיים ברשימת התרופות של כל בית מרקחת. עם התחלת המלחמה בנגע הסמים הוצא הקנאביס אל מחוץ לחוק ברוב מדינות העולם והוגדר כסם מסוכן. עובדה זו לא מנעה מחוקרים רבים לקדם מחקרים על תכונות הקנאביס והחומרים המצויים בצמח ולא בכדי, שכן הנתונים הם מרשימים. בצמח הקנאביס נמצאו כ-460 חומרים פעילים שיתכן והם בעלי השפעה רפואית. הקבוצה המוכרת ביותר ביניהם הם הקנבינואידים המהווים קבוצה של 60 חומרים פעילים כאשר המרכיבים העיקרים הם:

THC - חומר הקיים גם כתרופה מוכרת, הפועל על הקולטן CB1, עיקר השפעתו פסיכואקטיבית ושיכוך כאבים.
CBD - קנבינדיולים הפועלים על הקולטן CB2. עיקר פעולתו של החומר הוא בשיכוך כאבים, והפחתת הפעילות הפסיכואקטיבית של THC.
CBC - (קנביכרומין) - חומר העוזר לשיכוך כאבים ועוזר לשינה רגועה.
CBG (קנביגרול) - עוזר לשינה רגועה ומוריד לחץ תוך עיני.
CBN (קנבינול) - מוריד לחץ תוך עיני, מפחית השפעה פסיכואקטיבית של THC.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת, זיהה פרופ' רפי משולם, חתן פרס ישראל, מביה"ס לרוקחות של האוניברסיטה העברית את הקניבנואיד האנדוגני הראשון, וכן את הקולטנים לקנבינואידים. בגוף האדם נמצאו שני סוגי קולטנים: CB1 ו-CB2.

CB1 - נמצא בעיקר במוח ובמערכת העצבים המרכזית. חומר זה אחראי על תחושת האופוריה ועל הפעילות נוגדת העוויתות של מריחואנה. קולטן זה אינו נמצא כלל בגזע המוח, אזור האחראי על פעילות בסיסית של הגוף כמו נשימה ופעילות לב, ולכן הקנאביס אינו מסוכן. לא דווח על מקרי מוות בגין מינון יתר של שימוש בקנאביס. רצפטור CB1 נמצא במוח בעיקר בשני אזורים ה-Basal ganglia, איזור הקשור בתנועה מוטורית, רגשות ולמידה ובמערכת הלימבית - איזור הקשור לרגשות ולקשר רגשי לזיכרונות. CB1 נמצא גם במערכות הרבייה של הגבר והאישה, ממצא המסביר, אולי, את ההתעוררות המינית שחווים חלק מהמשתמשים.

CB2 - נמצא בתאים ואברים הקשורים למערכת החיסון, כאשר הריכוז הגבוה ביותר נמצא בטחול. החומר אחראי לתכונות האנטי-דלקתיות של מריחואנה.

פרופ' משולם אף מצא את הקנבינואיטד האנדוגני הראשון Anandamide (בסנסקריט אננדה=Bliss אושר עילאי). הקנבינואיטד הזה נקשר ל-CB1 ונמצא בעיקר במוח. רמתו עולה לאחר חוסר חמצן או פגיעה מוחית (Arachidonoylglycerol-2) (AG-2) נקשר גם ל-CB1 וגם ל-CB2 ונמצא במוח ובטחול. כנראה הוא קשור למערכת החיסון ומעורב גם בויסות לחץ דם.

מערכת עצבים - הפחתת ליקוי תנועה ועוויתות, שיכוך כאבים, הגנה עצבית. CB1 מבוטא באזורים של עמוד השדרה החשובים במעבר כאב. רצפטורים מסוג CB2 אחראים על כאב דלקתי. קנבינואידים סינטטיים נמצאו כשווים למורפין באפקטיביות שלהם. בנוסף, נראה אפקט סינרגיסטי בשילוב קנבינואידים עם אופייטים וירידה בתופעות לוואי. קנאביס יכול לווסת ייצור של עודף גלוטמט דרך רצפטור CB1 ובכך יכול לספק הגנה עצבית ולסייע בעוויתות. תכונות אלו של הקנאביס מאפשרות לעזור במחלות כמו פרקינסון וטרשת נפוצה.

האנטינגנטון ופרקינסון - במחלות אלו מריחואנה מפחיתה עוויתות וכאב, מפחיתה ליקויי תנועה הנוצרים בחולי פרקינסון ומקנה הגנה עצבית. במחלות אלו נראה חוסר ברצפטורים CB1 באזורים מסוימים במוח, עוד לפני שהתרחש איבוד משמעותי של אקסונים. לכן יש החושבים שקנבינואידים יכולים להגביל התפתחות מחלות אלו.

מערכת חיסונית - לצמח הקנאביס פעילות אנטי-דלקתית, ובגין כך הוא מביא להקלה בכאב דלקתי, במיוחד מרכיב ה-CBD.

מערכת קרדיווסקולארית - הרחבת כלי דם, ירידה בלחץ דם, מוריד אגרגציה של טסיות דם, מעלה קצב לב, בגין תופעות אלו השימוש בצמח או מרכיביו בקרב חולי אי ספיקת לב עלול להגביר את הכשל הלבבי.

מערכת נשימה - עלייה במוליכות דרכי האוויר, התרחבות הברונכיט: עלייה במוליכות דרכי האוויר וירידה בהתנגדותם (חומר אנטי-אסטמטי).

גלאוקומה - הורדת לחץ תוך עיני, והגנה על עצב העין. IOP ירד בחולי גלאוקומה המעשנים קנאביס או מקבלים THC בדרך פומית: עישון מריחואנה מוריד לחץ דם.

מחלות ממאירות - מניעת בחילות והקאות, שיכוך כאבים ועידוד תאבון. THC מוריד תופעות לוואי של כימותרפיה: בחילות והקאות (כנראה דרך וויסות רפלקס ההקאה). THC פעיל במבוגר בריכוז גבוה (15mg orally), עלול בכמה מקרים לגרום תופעות לוואי בלתי רצויות (ישנוניות, רוגע, High, התקפי חרדה, חשיבה פאראנואידלית).

יעילות הקנאביס כטיפול בתופעת הלוואי של כימותרפיה גבוהה יותר אצל ילדים. הסבר אפשרי הוא כי הרצפטורים הקנבואידים מתפתחים בהדרגה לאורך גיל התבגרות. בהנחה שהאפקטים האנטי-הקאתיים אינם מתווכים על ידי הרצפטור CB1, הרי ממצא זה מסביר את האפקט היעיל יותר בילדים עם מיעוט תופעות לוואי.

אנורקסיה - עידוד תאבון (בעיקר אצל חולי איידס). רצפטור CB1 אחראי גם על הרצון לינוק בתינוקות.

התרגלות והתמכרות - לא נצפתה סבילות למריחואנה (נראתה השפעה גם לאחר שימוש רב פעמי, בניגוד לסמים שהשפעתם יורדת בשימוש תמידי). אין התמכרות משמעותית לקנאביס לפי שאין סימני גמילה פיזיולוגים משמעותיים לאחר הפסקת שימוש ממושך במריחואנה. יש דיון ער באם קיימת התמכרות פסיכולוגית לקנאביס, וזאת לאור שכיחות השימוש לרעה בקנאביס.

1. כאב כרוני - בהמלצת מרפאת כאב מוכרת בלבד.

2. מחלות ממאירות - בהמלצת אונקולוג מטפל.

3. מחלות מעי דלקתיות - בהמלצת רופא מומחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה.

4. טרשת נפוצה (MS), בעיקר בשלב הספסטי - בהמלצת נוירולוג.

5. נשאי HIV - בהמלצת מרכז לטיפול בנשאי HIV וכאשר רמת ה- 4CD נמוכה מ-400 ו/או אובדן משקל בגוף של יותר מ- 10%.

6. מחלות נדירות ובהמלצה של רופא מומחה בתחום.

בישראל פועלים כיום כארבעה מגדלים עיקריים המספקים את הקנאביס לחולים הנדרשים לכך בעלות חודשית של 360 ש"ח לחודש, ללא תלות במינון הקנאביס הניתן. הקנאביס עצמו מחלוק כיום בתחנות חלוקה הנמצאים באזור המרכז והצפון ויתכן שיפתחו גם בדרום הארץ ובירושלים.

מינון הקנאביס משתנה ונע בין 10-100 גר' לחודש. הצורה היעילה ביותר של לקיחת הקנאביס היא על ידי עישון, אך ניתן גם להשתמש בקנאביס בדרך של אידוי, או במתן פומי בדרך של חליטה בתה, אפיה בעוגיות או כשמן קנאביס.

מספר החולים בעלי רישיון שימוש פעיל בקנאביס למטרות רפואיות עומד בשלהי יולי 2010 על כ-3,300 מטופלים. קצב הגדילה הוא כ-300 מטופלים חדשים כל חודש, בגידול נטו. הערכת המחבר כי ללא שינוי בהתוויות הקיימות מספר המטופלים המאושרים יעמוד על כ-40 אלף מטופלים עד שנת 2020.

כיום, אנו נמצאים בתחילת תהליך הסדרה של כל תהליך האישור והאספקה של הקנאביס בישראל בין אם כתוצאה מפעילות ועדה שהוקמה בנידון על ידי משרד הבריאות ובשיתוף משרד החקלאות, משטרת ישראל, הרשות למלחמה בנגע הסמים, ההסתדרות הרפואית ונציגי חולים, או לחילופין על ידי תהליך חקיקה במסגרת כנסת ישראל. תהליך ההסדרה אמור לבצע מכרז לגבי המגדלים הן בהיבט של מחיר והן בהיבט של סטנדרטיזציה של החומר הן מבחינת הרכב החומרים הפעילים בו והן מבחינת מזהמים כגון עובש וכד'. במסגרת תהליך ההסדרה יש לבצע הפרדה בין המגדל לספק הקנאביס למטופל עצמו כמקובל כיום בעבודה מול חברות התרופה, אך תוך כדי כך יש לוודא כי ניתנת ההדרכה והליווי המתאימים למטופלים כיצד להשתמש בקנאביס כתרופה. במסגרת תהליך ההסדרה ידונו הדרכים לפשט את תהליך הבקשה לטיפול בקנאביס למטרות רפואיות ולקצר את זמן ההמתנה העומד כיום על כחודש ימים.

ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים אברבנאל.

המאמר פורסם במקור ב'מדיקל', גיליון נובמבר-דצמבר 2010.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום כאב בקרב חולי סרטן
פורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול.