סרטן הפה: ניתן להציל חיים

רבים מאתנו דוחים את הביקור אצל רופא השיניים, או אפילו מתעלמים מהצורך לטפל בשיניים בגלל סיבות שונות: חרדה, זיכרונות לא נעימים מטיפולים קודמים, קשיים כלכליים וחוסר זמן. לעתים, כאשר פונים לרופא השיניים רק כשהכאבים חזקים מנשוא, זה עלול, למרבה הצער, להיות מאוחר מדי. למשל במקרה של סרטן הפה, מחלה קשה וממארת המאובחנת לעתים קרובות על ידי רופא השיניים.

מהו סרטן חלל הפה?

סרטן הפה נמנה עם סרטני הראש צוואר השכיחים ביותר.
המחלה נמצאת במקום השישי בשכיחותה בקרב המחלות הממאירות והמסוכנות. הסרטן עלול להתפתח בכל אחד מחלקי הפה. תמותת החולים מסרטן הפה עשויה להגיע ל-50% תוך 5 שנים מרגע התפרצות המחלה, אולם, המחלה אינה מוכרת כמו מחלות ממאירות אחרות בגלל מודעות נמוכה של המערכת הרפואית ושל הציבור.

סרטן הפה, כמו שאר הגידולים הממאירים, עשוי לפזר גרורות בדרך כלל לבלוטות הלימפה של הצוואר ומשם עלולות הגרורות להגיע לריאות, לכבד ולעצמות השלד. במקביל, הפה מהווה אתר מטרה לגרורות מגידולים מרוחקים כמו בריאות, בשד, בכבד או בפרוסטטה.

כ-95% מכלל מקרי הסרטן בפה מופיעים בקרב אנשים מעל גיל 40, והגיל הממוצע בזמן האבחון הוא 60. סרטן הפה שכיח יותר בגברים מאשר בנשים ביחס של 1:3. בשנים האחרונות גדל מספר הצעירים מתחת לגיל 40 עם סרטן הפה, והסיבות לכך אינן ברורות לחלוטין.

בשלבים הראשונים של סרטן חלל הפה אין כאבים והגידול מסתתר בפה במקומות סמויים כגון ברצפת הפה מתחת ללשון, בצדי הלשון, בחלקים האחוריים של החך הרך והקשה ובפרוזדור הפה. ה"מחלה השקטה" שאיננו מודעים לה יכולה להופיע ככתם לבן או אדום ולהתקדם לפצע שטחי או התקשות מקומית בפה.

בין הגורמים הידועים למחלה ניתן לציין:
1. שימוש בטבק על צורותיו השונות.
2. צריכת אלכוהול בכמויות גדולות.
3. סרטן בשפה התחתונה קשור לחשיפה מוגזמת לקרני השמש ונפוץ בעיקר בקרב בהירי עור.
4. במחקרים רבים נמצא בקרב חולים בסרטן הפה היגיינה אוראלית גרועה, עם הרס ניכר של השיניים.

האם ישנם סימנים מקדימים העשויים להעיד על היווצרות המחלה?

בהחלט. האזור הנפוץ ביותר בו מאובחן סרטן הפה והלוע הוא הלשון או רצפת הפה, אך:
1. גם נגעים בחניכיים, בחך או בלחיים הפנימיות צריכים להדליק לרופא ולחולה נורה אדומה.
2. הופעת כיב או פצע לא כואב שאינו מחלים המופיע כאזורים לבנים מעובים או אזורים אדומים שטחיים.
3. רקמת הפה צריכה להיות שלמה. אם יש אזור הנפגע בה באופן חוזר, זה עלול להיות סימן להתפתחותה של מחלה ממארת.
4. כאב או דימום באזור הסרטני.
5. כאב המקרין לאוזניים.
6. סרטן בלשון עשוי לגרום לשיבוש מסוים בדיבור.
7. סרטן באזורים אחרים בפה או בלוע עשוי לגרום להתרופפות שיניים ולקושי בלעיסה או בבליעה.
8. תסמין מרכזי בשלב מתקדם של סרטן הפה והלוע הוא הגדלה של בלוטות הלימפה בצוואר. ממצא זה מופיע בעקבות הופעת גרורות באזור. ייתכן שהגורם לתסמין זה אינו סרטן בבלוטות הלימפה או גרורות מגידול בפה, אולם אם הגוש בצוואר אינו קטן במשך 3-4 שבועות, חשוב לפנות לרופא ולהיבדק.

לרוב, האבחון הראשוני מתחיל בביקור אצל רופא המשפחה הבודק ומפנה למומחה לאף אוזן גרון או לרפואת הפה לייעוץ וטיפול. אפשרות אחרת היא שרופא השיניים יבחין בשינויים מסוימים בפה העשויים להצביע על התפתחותם של תאים סרטניים. במקרה כזה, על רופא השיניים להפנות את הנבדק לרופא מומחה בבית חולים לשם ייעוץ וטיפול.

כיצד נקבעת אבחנה ברורה של המחלה?

אבחון חד משמעי אפשרי באמצעות בדיקה מיקרוסקופית של תאים מהאזור החשוד כנגוע. בדיקה זו מכונה ביופסיה, במהלכה מרדימים את האזור הנגוע ודוגמים פיסה ממנו. את הדגימה מעבירים לבדיקה פתולוגית. אם הבדיקה מצביעה על הימצאותם של תאים סרטניים באזור, יבצע הרופא בדיקות נוספות במטרה למדוד את היקף הסרטן. בדיקות אלה יסייעו לרופא לקבוע מהו הטיפול הטוב ביותר. הבדיקות המסייעות לרופא לקבוע את תכנית הטיפול עשויות לכלול:

צילום רנטגן של הפה והגרון על מנת לאתר התנפחויות, גושים נוספים או התפתחות סרטן בעצמות הפנים או בצוואר.

סריקות CT הבונות תמונת תלת ממדית. הסריקה נמשכת 10-30 דקות וכרוכה בשכיבה ללא תזוזה. יש להימנע מאכילה ושתייה במשך 4 שעות לפני הבדיקה. ייתכן שתקבלו משקה או זריקה של חומר בעל צבע שיאפשר להדגים אזורים מסוימים בגופכם. החומר עשוי לגרום לתחושה של גלי חום בכל הגוף למשך מספר דקות. חשוב לדווח מראש אם יש רגישות ליוד או אם המטופל סובל מאסתמה.

סריקת MRI בדיקה זו דומה לסריקת CT, אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן על מנת לבנות תמונות חתך בכל המישורים של הגוף. בדיקה זו טובה יותר לאבחון מחלה בלשון. במהלך הבדיקה יש לשכב ללא תזוזה במשך 30 דקות. תהליך הסריקה מרעיש ולכן ניתן להשתמש באטמי אוזניים.

סריקת רדיואיזוטופים- בדיקה זו מגלה אם הסרטן התפשט מהפה או הלוע אל עצמות סמוכות. במהלך הבדיקה מוזרקת כמות קטנה של חומר צבע רדיואקטיבי לווריד. היות שעצם לא בריאה סופחת כמות יותר גדולה של קרינה רדיואקטיבית מעצם בריאה, המכונה תדגיש את האזורים החריגים בעצמות, אם קיימים כאלה. לאחר הזרקת הצבע, יש לחכות 15 דקות לביצוע הבדיקה.

הגורמים המשפיעים על תכנית הטיפול הם:
1. מיקום הגידול וגודלו.
2. סמיכות הגידול לאברים אחרים בפנים.
3. הפיזור הגרורתי.
4. מיון הסטולוגי של הגידול ומצבו הכללי של החולה.

מהן דרכי הטיפול בסרטן חלל הפה?

מטרת הטיפול במחלה היא ריפוי מלא תוך שחזור ושימור צורה ותפקוד. סיכויי ההישרדות והשמירה על איכות חיים טובה תלויים יותר מכל באבחון מוקדם של המחלה. אבחון מאוחר עשוי להביא לטיפולים רפואיים לא קלים, העלולים לגרום לעיוות בפנים ולתופעות לוואי קשות הקשורות בפגיעה נפשית קשה וירידה בדימוי הגוף, ולקשיי תפקוד באכילה ובדיבור.

חומרת המחלה במועד האבחון הראשוני היא הגורם המשפיע ביותר על סיכויי ההצלחה. במקרים בהם המחלה מקומית ללא חדירה לרקמות סמוכות וללא פיזור גרורתי לבלוטות הצוואר, התחזית טובה. לעומת זאת, כאשר קיימת חדירה לרקמות סמוכות וקיים פיזור לבלוטות הלימפה בצוואר או לאזורים מרוחקים יותר בגוף, הפרוגנוזה יורדת עד כדי 50% - למרות כל הטיפולים הניתנים.

לאחר איסוף הנתונים הרפואיים, נבנית תכנית טיפול פרטנית ואישית לכל חולה. הטיפול בסרטן הפה מתבצע בשלושה מישורים:

א. ניתוח הוא הטיפול הנפוץ ביותר בסרטן הפה והלוע. הניתוח נעשה בדרך כלל בשילוב עם טיפול בקרינה. הסרתם של גידולים קטנים נעשית על פי רוב בניתוח פשוט (בהרדמה מקומית או כללית). ניתוח כזה אינו מצריך אשפוז בבית חולים. בגידולים קטנים יש מקרים בהם נעשה שימוש בשתלים רדיואקטיביים המאפשרים להעביר מנה גדולה יותר של קרינה אל תוך הגידול. יעילותו של טיפול זה דומה לזו של ניתוח. במקרים בהם בלוטות הלימפה מוגדלות, יש להסירן. לעיתים, ניתוח פולשני יותר מחייב שחזור של הלשון או עצם הלסת. כיום יש אפשרות להשתמש בתותבים במקום עצם שהוסרה.

ב. הטיפול בקרינה מתבצע באמצעות קרניים בעלות אנרגיה גבוהה המשמידות את התאים הסרטניים תוך כדי שהן גורמות נזק גם לתאים בריאים. אולם, לתאים הבריאים יש יכולת לתקן את נזקי הקרינה ולתאים הסרטניים אין אפשרות כזו ולכן הם מתים. הקרינה החיצונית ניתנת במנת קרינה יומית, 5 ימים בשבוע. לעתים, על פי החלטת האונקולוג, ייתכן שטיפולי הקרינה יינתנו פעמיים ביום בהפרש של 6 שעות בשילוב עם מנוחה בסוף שבוע. מחזור הטיפולים נמשך 3-7 שבועות. אורך הטיפול נקבע בהתאם לסוג הגידול ומנת הקרינה המצטברת.

תופעות הלוואי של הקרינה הן לרוב, כאבים בפה ובלוע העשויים להקשות על בליעת מזון מוצק, ריח רע מהפה, שינוי בחוש הטעם, יובש בפה, עייפות, נשירת שיער ושינויים בעור לרבות אדמומיות, יובש וקשקשים.

ג. כימותרפיה היא השימוש בתרופות כימיות להשמדת תאים סרטניים. התרופות מועברות במחזור הדם ומגיעות לתאים הסרטניים בכל הגוף. הכימותרפיה ניתנת לפני או אחרי ניתוח או טיפול בקרינה על מנת להגדיל את יעילותם של טיפולים אלה.

התרופות הכימותרפיות מפחיתות באופן זמני את מספר התאים הלבנים הבריאים בדם. כתוצאה מכך, גדל הסיכוי לזיהום ולעייפות. במהלך הטיפול מבצעים מעקב שגרתי אחר ספירת הדם ובהתאם לכך מחליטים על המשך הטיפול: עירוי דם, זריקות להעלאת ספירת התאים הלבנים או אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום. תגובות הלוואי לטיפול הן לרוב, בחילות, הקאות, שלשולים, נשירת שיער וכאבים ופצעים קטנים בחלל הפה.

אין ספק שהטיפול הטוב ביותר הוא המניעה. להלן כמה המלצות העשויות להפחית את הסיכון לחלות בסרטן:
1. הימנעות מעישון.
2. בקרה על צריכת אלכוהול.
3. הגבלה על שעות חשיפה לשמש.
4. חוקרים מישראל מצאו כי ליקופן, חומר המצוי בעגבניות, עשוי לעכב התפתחות של סרטן הפה.
5. במחקר נוסף נמצא כי תה ירוק מכיל חומרים נוגדי חמצון, ולכן הוא עשוי לעכב התפתחות של סרטן הפה.
6. תזונה בריאה עשירה בפירות ובירקות וללא שומן מן החי מסייעת במניעת כל סוגי הסרטן.

מאחר שסיכויי ההישרדות תוך שמירת איכות חיים טובה יותר תלויים מאוד בגילוי מוקדם של סרטן הפה, יש חשיבות עליונה להעלות את המודעות למחלה. מחקרים הראו כי רופאי שינים היטיבו לאבחן את סרטן הפה בשלביו המוקדמים בהשוואה למומחים בתחומי הרפואה הכללית. לכן, מומלץ להיבדק על ידי רופא שיניים אחת לשנה לבדיקת ריריות הפה.

ד"ר נתן שטיירמן הוא רופא במרכזים הרפואיים של "שן עולם".

בואו לדבר על זה בפורום גידולי ראש-צוואר.