תרופה לסרטן: מרעיון למציאות

גורמים רבים מאוד מעורבים בפיתוח תרופות למחלות הסרטן השונות, תהליך שאורך כעשר שנים בממוצע ואשר עלותו מוערכת במיליארד עד שני מיליארד דולר", כך אומר פרופ' אבישי סלע, מנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי "אסף הרופא" וראש החוג לאונקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עובדה זו היא שעומדת ברקע המטרה ששואפים להשיג סלע ועמיתיו בכנס שיזמו ואשר מתקיים היום (21.6) באוניברסיטת תל אביב ויעסוק בפיתוח תרופות לסרטן.

לכנס יוזמנו עשרה מרצים מתחומים שונים הקשורים לפיתוח מחלות הסרטן" מפרט סלע "כאשר המטרה היא לכנס תחת קורת גג אחת את מיטב המומחים הפועלים בתחומים שונים וליצור ביניהם דו שיח, חפיפה והבנה הדדית. בכנס ישתתפו נציגים של הגופים השונים המעורבים בהליכי פיתוח תרופות למחלות הסרטן בתקווה שכל אחד מהם יבין שהוא איננו פועל בריק, שלצידו פועלים כוחות בעלי אינטרסים מגוונים, בחלקם שונים משלו ובחלקם זהים לשלו, בתקווה שהשיח יוליד שיתופי פעולה והפריה הדדית".

ישנו צורך הולך וגובר בפיתוח תרופות למחלות הסרטן, שנהפכו לקטלן מספר אחד בעולם אשר גובה את חייהם של אנשים רבים ברחבי העולם. עובדה זו בוודאי מסבירה את הגופים הרבים ואת הון העתק המושקע בחקר הסרטן ובפיתוח תרופות לטיפול בו.

פרופ' סלע שופך אור על התהליך הארוך והיקר של פיתוח תרופה לסרטן מרגע הגיית הרעיון הפוטנציאלי ועד להגעתה של התרופה למדפים- שרשרת פעולות מורכבת ורב שלבית. רוב התהליכים מתחילים כהבזק במוחו של חוקר המתרשם ממידע מסוים שמעורר במוחו רעיון. "הרעיונות הללו יכולים להירקם במוחם של חוקרים המתמקדים בחקר הסרטן ותרים כל הזמן אחר מידע חדש, אך גם במוחם של מדענים מתחומים שונים לחלוטין שנתקלו ב'מידע סתמי' והבינו כי יש בו משהו שעלול להתפתח לכיוון מדעי מרתק".

דרוש מימון

עם הנץ הרעיון, בדיקתו והעיון בו מתקדמים לשלב של מחקר פעיל. המחקר יכול שייעשה במסגרות שונות ובמימונם של ארגונים מגוונים. מחקר אינטנסיבי נעשה במסגרת גופי המחקר של חברות הפארמה המונעות מאינטרסים כלכליים למציאה ושיווק של תרופה. לצידן פועלים מוסדות מחקר אקדמיים המבצעים מחקר פרה- קליני בשאיפה שממצאיהם יתורגמו לטיפול בבני אדם. בנוסף להם ישנם גופי מחקר ממשלתיים שעוסקים בחקר הסרטן וכן מרכזי סרטן לאומיים גדולים במדינות השונות, העוסקים במחקר וטיפול. מדענים רבים המשתייכים לגופים אלה ומחקרים שונים המתקיימים בהם זוכים למימון מהממשלה ו/או מאגודות אלטרואיסטיות שונות.

מחלה מורכבת

"המאבק במחלת הסרטן ממושך ומשתרע על עשורים רבים ובכל זאת ישנה עלייה בהיקף התחלואה", אומר פרופ' סלע ומדגיש כי הדבר נובע ממגוון רחב של גורמים, אך אין בכך כדי להציע על היעדר הישגים. "מחלות סרטן ברובן הינן מחלות מורכבות וכך גם הטיפול בהן והדרך לאישור שימוש בתרופות חדשות".

פרופ' סלע מפרט אודות הליך פיתוח של כל תרופה: "השלב הראשון כולל איתור רעיונות חדשים ועיון בהם, תוך בחינת סיכוייהם להתפתח למשהו יעיל וקבלת החלטה האם להשקיע במחקר ופיתוח הרעיון. השלב השני כולל מחקר פעיל, במסגרתו נבדקת פעילותה של התרופה בתאי גידול במעבדה ובהמשך בבעלי חיים נושאי גידול. בשלב זה מושם דגש על רעילותה של התרופה והשפעתה על מערכות שונות בגופם של בעלי החיים. אם התכשיר נמצא יעיל ולא רעיל, עוברים לשלב הניסוי בבני אדם. הטיפול ניתן למשתתפי הניסוי במינונים הולכים ועולים, בהתבסס על פורמטים סטטיסטיים בינלאומיים ובכפוף לפרמטרים וכללים נוקשים. המטרה בשלב זה היא להעלות את מינון התרופה ולבחון את השפעותיה ואת יעילותה וכל זאת מבלי שתגרום לרעילות. בשלב הבא, שבו מעורב הרגולטור ה-FDA בארה"ב וה-EMA באירופה נבדקות התגובות הקליניות במחקר, שכולל קבוצת ביקורת שחבריה נוטלים תרופה ישנה או פלצבו. בשלב זה שואפים לבדוק את פעילות התרופה, השפעתה על האדם והמחלה ומידת יעילותה. הרגולטור קבע שלושה פרמטרים לבדיקת יעילות התרופות: הארכת תוחלת החיים, הגדלת השליטה במחלה ושיפור איכות החיים. אם אחד הפרמטרים מתקיים, הרגולטור יאשר שימוש נרחב בתרופה, תחת מעקב הדוק אחר המטופלים ובחינת פעילותה והשפעותיה עליהם, תוך הבנה כי חשיפת התרופה לאנשים רבים יותר תשקף היטב את פעילותה. איסוף הנתונים אורך זמן רב לאחריו הם מועברים לרגולטור שמחליט האם לאשרה לשימוש".

אתגרים לא פשוטים

כך מפתחים תרופות למחלות שונות, אולם מחלת הסרטן, בשל מורכבותה, מציבה אתגרים רבים לחוקרים. סלע מסביר: "מחלת הסרטן היא מחלה מורכבת שטבעה לא ברור בהכרח וקשה לבחון באופן ריאלי ואמין את התקיימותם של הפרמטרים, שבמחלות אחרות הוא ברור הרבה יותר. הקושי של המציאות לשקף את פעילותה של התרופה הנבדקת נובע ממספר גורמים. ראשית, מעורבותן של תרופות אחרות: חולה סרטן מטופל לרוב ביותר מתרופה אחת וקשה לבודד את השפעתה של התרופה הנבחנת. כמו כן, התרופה הנבחנת יכולה לתרום להעלאת תוחלת החיים, אך תרומה זו לא תבוא לידי ביטוי, מאחר שחולי סרטן רבים נפטרים מסיבוכים אחרים ולאו דווקא מהגידול הממאיר, שעליו שואפת התרופה להשפיע. גורם נוסף נעוץ בעובדה שקשה להגדיר מה משפר את איכות חייו של חולה סרטן. המבחן הוא, למעשה, סובייקטיבי".

מחלות יתום

בשל קשיים אלו, רק 30% מתרופות הנמצאות בפיתוח מגיעות לקו הגמר ומאושרות לשימוש. יש להוסיף על כך קושי נוסף והוא פיתוח תרופות למחלות סרטן שאינן נפוצות. שהרי מה שמניע את חברות הפארמה הוא בעיקר אינטרס כלכלי, ולכן לא משתלם לפתח תרופות למחלות סרטן נדירות כגון סרטן לבלב. משום כך הרגולטור מציע תמריצים משמעותיים לחברות הפארמה במחקרים בחלק ממחלות היתום.

"סרטן הלבלב נחשב למחלת יתום קטלנית במיוחד, שטרם נמצאה לה תרופה יעילה. במכון המשולב למניעת סרטן במרכז הרפואי ת"א שוקדים זה מספר שנים על פיתוח תרופה למחלה, שמטרתה לעכב את התפתחות הגידול הסרטני בלבלב וגם במעי הגס", מספרת ד"ר שירן שפירא, חוקרת במרכז זה, אשר מסבירה כי במסגרת מחקרם החוקרים נוקטים שתי גישות עיקריות לחיסול ממוקד של התאים הסרטניים. גישה אחת נקראת Protein Delivery, ולפיה משתמשים בנוגדן בצורתו העירומה או כאשר "מלבישים" עליו מולקולות של רעלנים ומשגרים את הנוגדן טעון לתאים הסרטניים במטרה להרוג אותם. הגישה השנייה היא gene delivery. בגישה זו הם משתמשים באדנו וירוסים (נגיפים מבוססי DNA) בכדי לשגר לתאים הסרטנים רעלנים ובכך לגרום למותם.

ד"ר שפירא מספרת כי במחקר בסרטן הלבלב, שבו היא לוקחת חלק, פריצת הדרך הראשונה הייתה לגלות את המטרה הטיפולית הסמן לגידול. "האנטיגן נקרא CD24 וגילינו שהוא מתבטא ביתר בתא הסרטני לעומת התא הנורמאלי, בין היתר בתאי סרטן הלבלב והמעי הגס. אחרי שגילינו את המטרה השתמשנו בנוגדן עכברי שבו אנו משתמשים בצורתו העירומה או במגוון רחב של נגזרות שלו, כדי שישמשו כנשאים של מולקולות רעלנים לחיסול ממוקד של התאים הסרטניים. הנוגדן ונגזרותיו נוסו בהצלחה בתרביות תאים ובעכברים, והאתגר הבא היה להפוך את הנוגדן לאנושי כדי שלא יידחה על ידי גוף האדם. עשינו לנוגדן העכברי תהליך האנשה והפכנו אותו ברובו לנוגדן אנושי. בדקנו שלמרות המניפולציות הגנטיות שעשינו הוא עדיין מזהה את CD24. הנוגדן אכן עובד בתרביות תאים ובמודל של עכברים עירומים. כעת אנחנו לקראת בדיקת רעילות הנוגדן בחיות קטנות וגדולות והשלב הבא יהיה ניסויים קליניים בבני אדם. ממצאי המחקר פורסמו במספר מגזינים מדעיים מובילים ביניהם, Gastroenterology במרץ 2011.

מחקר זה משקף מגמה חדשה יחסית של איתור ופיתוח תרופות ביולוגיות לסרטן, שיתרונן הגדול הוא בהיותן ממוקדת ויעילות נגד גידולים סרטניים וגם גורמות למעט תופעות לוואי. אחת המטרות היא למצוא שילובים טובים בין תרופות כימיות לביולוגיות במטרה למגר את הגידול באופן יעיל ולהפחית את תופעות הלוואי. מגמה נוספת אותה מתאר פרופ' סלע היא מתן טיפול מותאם למטופל בהתחשב במשתנים של מחלתו. כל אלה תורמים למטרה והיא הפיכתה של מחלת הסרטן למחלה כרונית שניתן לחיות איתה שנים ארוכות, תוך שימת דגש על איתור מוקדם ומניעה.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן ריאה.