סרטן השד: אויב העצמות
בעקבות הטיפולים בסרטן השד עולה הסיכון לירידה בצפיפות העצם, שעלולה להוביל למחלת האוסטאופורוזיס. כך תילחמו בה
חודש אוקטובר מוקדש בעולם להגברת המודעות לסרטן שד ולגילויו המוקדם. אצל נשים שאובחנו בסרטן השד וטופלו בכימותרפיה או בטיפול אנטי-הורמונלי, ובמיוחד אצל נשים שהחלימו והמחזור החודשי שלהן פסק בעקבות הטיפולים, תיתכן האצה באיבוד מסת העצם כתופעת לוואי מאוחרת. כל זאת בנוסף לתהליך הטבעי בגיל שבו מתרחש איבוד מסת עצם ועולה הסיכון לאוסטיאופורוזיס (הידלדלות העצם). בנוסף לכך, למחלימות מסרטן השד שטופלו בכימותרפיה או בטיפול אנטי-הורמונלי יש סיכון מוגבר למחסור בוויטמין D. רמה תקינה של ויטמין D שומרת על בריאות העצמות ומונעת שברים.
האצה באיבוד מסת העצםבריאות העצם, מניעת שברים והתפתחות אוסטיאופורוזיס הם נושאים חשובים בקרב נשים המחלימות מסרטן שד. אוסטאופורוזיס היא מחלה שכיחה, שבה מסת העצם יורדת, העצמות נעשות פחות צפופות ומכאן סיכוי גבוה יותר לשברים.
ישנם מספר גורמים הנדרשים לבניית העצם ביניהם: אסטרוגן והורמונים נוספים, סידן, ויטמין D ומגנזיום.
יש כמה גורמי סיכון להתפתחות אוסטיאופורוזיס:
גיל (במיוחד נשים מעל גיל 60).
גורמים הקשורים לאורח החיים: צריכת סידן נמוכה, חוסר פעילות גופנית, עישון וצריכת אלכוהול.
טיפול כימותרפי או אובדן תפקוד השחלות (גם בגיל צעיר יותר): אלו מביאים לירידה ברמת האסטרוגן (לאסטרוגן יש השפעה מגנה על העצם), והתוצאה היא איבוד מסת עצם. נשים שקיבלו כימותרפיה לפני גיל המעבר נוטות לחוות את תופעות גיל המעבר מוקדם יותר ומכאן הסיכון הגובר לאוסטיאופורוזיס בגיל צעיר יחסית
סרטן השד עצמו עשוי לעורר את הייצור של osteoclasts (התאים המפרקים את עצם).
טיפול תרופתי:
1. טמוקסיפן, תרופה אנטי הורמונלית (אנטי אסטרוגנית). לחלק מהנשים שחלו בסרטן השד יש ביטוי יתר לקולטני ההורמון הנשי אסטרוגן, ביטוי מוגבר זה עשוי לעודד את התרבות התאים הסרטניים. הטמוקסיפן מגביר את איבוד מסת העצם בקרב נשים לפני גיל המעבר בעקבות חסימת האסטרוגן. אצל נשים לאחר גיל המעבר הטמוקסיפן יכול לשמר את העצם
2. מעכבי ארומטאזות (כמו ארימידקס), אלו תרופות המונעות את היווצרות האסטרוגן בגוף ולכן מעודד פירוק עצם (במיוחד בשנתיים הראשונות לשימוש).
1. לדאוג לצריכה נאותה של סידן בתפריט היומי - יש לצרוך כמות נאותה של סידן מהמזון. ההמלצה לנשים היא 1,000 מ"ג סידן ליום; לנשים לאחר הפסקת המחזור: 1,200 מ"ג סידן ליום.
חלב ומוצרי החלב מהווים מקור טוב לסידן: במיוחד גבינות וגבינות קשות ומזונות המועשרים בסידן. בחלב ומוצריו יש רמה גבוהה של מגנזיום, אשלגן, זרחן ועוד, החשובים גם כן לבריאות העצם. מחקרים שונים הראו כי קיים מתאם חיובי בין צריכת מוצרי החלב לבין צפיפות עצם או מסת עצם. ההשפעה החיובית של מוצרי החלב מיוחסת לגורמים הבאים: ספיגה טובה יותר של הסידן ממוצרי חלב ופיזור טוב יותר של אספקת סידן במשך כל שעות היום ממזון (לעומת, אם נדרש, תוסף סידן הניתן 1-2 פעמים ביממה במנות מרוכזות).
מזונות עתירי סידן נוספים: דגים עם עצמות (במיוחד סרדינים ודגים טחונים עם עצמות), מוצרי סויה, ירקות עליים ירוקים כמו: כרוב, ברוקולי, כרוב סיני וכרישה, אגוזים (לאגוזים יש ערך קלורי גבוה).
יש לשים לב:
יש להתאים את צריכת הסידן מהמזונות להרגלי התזונה האישיים, העדפות המזון, וזמינותם הכלכלית של המזונות.
יש לברר את תכולת הסידן במזון על גבי תווית המזון. דוגמאות: כוס חלב 200 מ"ג סידן; כוס חלב מועשר בסידן כ-360-400 מ"ג סידן. 35 ג"ר סרדינים 100 מ"ג; 100 ג"ר גבינת ריקוטה 5% כ-500 מ"ג סידן.
יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי צורך בבדיקת צפיפות העצם והשלמת תוסף סידן יומי. תוספי מזון מומלצים רק למי שסובלות ממחסור, שנמנעות מצריכת חלב ומוצריו או למי שסובלות מאלרגיה מוכחת לחלב.
2. מחסור בוויטמין D. תופעת לוואי נוספת שמאפיינת לעיתים נשים שהחלימו מסרטן השד. לוויטמין זה תפקיד חשוב בספיגת סידן ובכך הוא תורם לבריאות העצם.
המקור העיקרי של ויטמין D הוא אור השמש, אך חשוב להקפיד על חשיפה בטוחה ומדודה לשמש. ישנן נשים שעברו הקרנות כחלק מהטיפול לסרטן השד, וחשוב להתייעץ עם הרופא לגבי חשיפת המקום המוקרן לשמש.
רשימת המקורות ויטמין D במזון מצטמצמת למספר מוצרים: שמן כבד של דגים עתירי שומן (סלמון, מקרל, סרדינים, הרינג וטונה), ביצים, בשר וגבינה (ברמות נמוכות יותר).
ויטמין D מגיע בעיקר ממזונות המועשרים בו בצורה מלאכותית: חלב רזה, יוגורט, גבינה, מעדני חלב שונים, לחם, חטיפי בריאות ודגני בוקר. ערכי ויטמין D מצוינים בתווית מזון וסימון תזונתי על גבי אריזות המזון.
מומלץ לבדוק את רמת הוויטמין בדם, לעקוב אחר הערכים ובמידת הצורך לטפל במחסור בהוראת רופא.
3. פעילות גופנית. כמו השריר, העצם היא רקמה חיה שמגיבה ומתחזקת מפעילות גופנית. אימוני התנגדות שונים, כגון תרגילים כנגד משקל גוף, משקולות, גומיות, בן זוג, או נשיאת משקל הם המומלצים ביותר בזכות יצירת הלחץ על מערכת השלד. (הפעילות הטובה ביותר עבור העצמות היא הרמת משקלות, תרגול המכריח לעבוד נגד כוח הכבידה).
גם פעילות גופנית סדירה כמו הליכה, טיפוס במדרגות, מתיחות וריקודים עשויה לסייע למנוע אובדן עצם ומספקת יתרונות בריאותיים רבים אחרים. בנוסף לכך, פעילות גופנית משפרת גמישות וזריזות, יציבות, שיווי משקל; ומחזקת את השרירים, את הקואורדינציה ואת הרפלקסים. כל אלה מפחיתים את הסיכון לנפילה.
4. עישון ואלכוהול - העישון מזיק לעצמות, כמו גם ללב ולריאות. נשים מעשנות נוטות לעבור את גיל המעבר מוקדם יותר, וכתוצאה מכך חלה ירידה מוקדמת ברמות האסטרוגן (כאמור, הורמון המשמר עצם). בנוסף לכך, המעשנות עשויות להפחית ספיגת סידן מהדיאטה. לגבי אלכוהול, ישנם מחקרים המראים על הגברת הסיכון לחלות בסרטן השד ומאידך מחקרים נוספים לא הראו השפעה על הישנות סרטן שד במקרה של צריכת אלכוהול מתונה. לאלכוהול יכולה להיות השפעה שלילית על בריאות העצם. לעישון ולשתיית אלכוהול מתלווה לרוב תזונה לקויה.
5. בדיקת צפיפות העצם. בבדיקה נבדקת צפיפות המינרלים בעצם (BMD) באזורים שונים של הגוף. הבדיקה חיונית לאיתור מוקדם ויכולה לסייע לקבוע האם יש צורך בטיפול תרופתי. הבדיקה מומלצת למחלימות מסרטן השד.
6. תרופות. אין תרופה שיכולה למנוע אוסטאופורוזיס. עם זאת, קיימות תרופות לטיפול במחלה. סוג התרופה המתאים נקבע על פי הוראת הרופא המטפל.
הכותבות הן יועצות תזונתיות במרכז מתחילים מחדש
בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
פורום החלמה מסרטן
פורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס