סרטן השד: אבחון יתר?

ממחקר שפורסם בחודש ינואר 2014 בכתב העת JAMA Internal Medicine עולה כי מבין 1,000 נשים אמריקאיות בגילאי 50 שנים ומעלה שעברו בדיקות ממוגרפיה בכל שנה, במשך עשר שנים, צפוי כי הבדיקה תוביל למניעת 0.3-3.2 מקרים של תמותה עקב סרטן שד. אבל במקביל גם תוביל לאבחונים שגויים: 490-670 מקרים של אזעקת שווא אחת לפחות, ו-3 עד 14 מקרים של אבחון יתר וטיפול מיותר.

מחקר זה משתלב עם העלאת המודעות בעשרות השנים האחרונות לגבי החשיבות של בדיקות שגרה לשם גילוי מוקדם של סרטן השד, כדי להגדיל את סיכויי ההתמודדות עם המחלה. מסעות ההסברה השונים הצליחו להביא נשים רבות להיבדק. כעת עולה השאלה האם הגזמנו עם האבחון? האם הגענו למצב של אבחון יתר ובעקבותיו טיפול מיותר? האם הבדיקות הרבות עלולות לגרום לפגיעה בבריאות האישה, במקום לתרום לה, למשל עקב אזעקות שווא או טיפול מיותר? פרופ' אילן רון, רופא בכיר במערך האונקולוגי במרכז רפואי תל-אביב משיב על כל השאלות.

מדוע מומלץ לנשים לעבור בדיקות שגרה לאיתור מוקדם של סרטן השד?

"גילוי מוקדם של סרטן השד מציל חיים. זו עובדה שאין חולק עליה. ככל שהמחלה מאותרת בשלב מוקדם יותר, כך הסיכוי להחלים ממנה גבוה יותר. גידול סרטני סופני וקטלני בשלבים מתקדמים יכול להיות "ארוע" בריאותי שניתן להתגבר עליו ואפילו בקלות שמתגלה בשלב מוקדם או טרום סרטני. הההתייחסות הטיפולית בעקבות הגילוי המוקדם יאפשר לאישה לחזור לשגרת חיים בריאה וליהנות מאיכות חיים ואריכות ימים, והכל הודות לערנות, ביצוע בדיקות נחוצות ואיתור המחלה כשעוד אפשר להתמודד איתה ולא בשלב מאוחר מדי".

מה הם הסיכונים הכרוכים בביצוע בדיקות הסקר?

"בעיניי אין סיכונים בביצוע בדיקות סקר. אלה הן בדיקות המומלצות לאוכלוסייה לאחר מחשבה רבה ובהתחשב בנתונים סטטיסטיים שנאספים. לאחר מחקר רב, חשיבה מאומצת וניתוח נתונים מאוכלוסיות שונות בעולם, הצליחו ארגוני הבריאות העולמיים והשלטונות לגבש סדרת המלצות לבדיקות סקר לאוכלוסיות במדינות השונות, בהתחשב במאפיינים שונים המשפיעים על הסיכון לפתח את המחלה. השאלה המרכזית שצריכה להישאל לגבי כל בדיקת סקר היא האם יש רווח ממשי מביצוע הבדיקות והאם התועלת שבהן עולה על העלות. כאשר מדובר בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד, תשובתי החד משמעית היא שהממוגרפיה חיונית ונחוצה".

כיצד תשיב לטענות השונות לגבי הסיכונים הנובעים מאבחון יתר של המחלה?

"יש המדברים על סיכון של אזעקת שווא. זה אכן יכול לקרות: אישה עוברת בדיקה ומאותר ממצא חשוד, ואז מתחיל בירור שבסופו מבינים שאין מדובר במחלה ממאירה. עד אז עוברת האישה תהליך של בדיקות לא נעימות מלוות במתח ולחץ נפשיים, משום שבתודעת הציבור קיימת משוואה: סרטן שווה מוות. אולם,האם יש טעם לחסוך ממנה את החרדה במחיר הסיכון לחייה? אם האזעקה לא הייתה אזעקת שווא, מדובר היה באישה שניתן להציל את חייה. אין לחשוב רק על המצב בו האישה בריאה ונעשתה "אזעקת שווא", אלא בראש וראשונה על מצב בו חשד למחלה ממאירה התממש. כל תהליך הבירור הוא הכרחי ואי אפשר לוותר עליו. זהו סיכון שפשוט חייבים לקחת כי סופו יש סיכוי לגילוי מוקדם ולהשגת בריאות עם טיפול תואם. בעיניי עדיף לזעוק מדי פעם 'זאב, זאב' ולערוך בירור מעמיק גם בקרב נשים בריאות, בשל החשש שהתוצאות יהיו שונות. חכמה כזו היא חכמה בדיעבד".

מה לגבי החשש מטיפול מיותר?

"חשש כזה כלל איננו קיים כשמתבצעת "רפואה נכונה". אישה לא תקבל טיפול בסרטן השד כשהטיפול לא נחוץ ובטרם וידאו לגביה, באין סוף דרכים רפואיות מקובלות, כי אכן מדובר בסרטן. הבירור טרם הטיפול הוא בירור רב שלבי, מורכב ומעמיק, הכולל נטילת ביופסיה ובעקבותיה תשובה היסטולוגית. הרקמה נלמדת ומאובחנת ורק בהתבסס על תשובה ודאית ניתן טיפול אונקולוגי. לא ינתן לאישה טיפול לסרטן כשהיא איננה זקוקה לו".

"בנוסף, אין דבר כזה גילוי מוקדם מדי של סרטן. ישנן טענות שווא לפיהן גידולים מאותרים בשלב מוקדם מדי, בזכות בדיקות מתקדמות החושפות גם גידולים שיכולים היו להיעלם מעצמם ולא היו מתפתחים לכדי מחלה ממאירה. יש לדחות טענות אלה מכל וכל. הלוואי ויכולנו לחשוש מדבר כזה: ברגע שגידול ממאיר מתחיל להתפתח, הוא ברב המקרים לא נעלם. גילוי מוקדם הוא מבורך, ואין 'מוקדם מדי'. עלול רק להיות מאוחר מדי".

"למרות האמור, בהחלט יש מקום לפיקוח על בדיקות לאיתור סרטן השד. יש לוודא שהבדיקות הנעשות הן בדיקות נחוצות ואין כל חשש מביצוען. ההתנהלות הנדרשת של הממסד הרפואי והגופים המפקחים היא למנוע היסטריה ובהלת בדיקות, ולהקפיד על שגרת בדיקות סדירה ומקובלת. בפועל, יש לצמצם את הבדיקות לפי שני פרמטרים מרכזיים: האחד, ביצוע בדיקות נדרשות ולא מיותרות; השני, תדירות סבירה של בדיקות ולא גבוהה מדי".

אז כיצד מומלץ לאשה לנהוג ולהתנהל כדי להבטיח את בריאותה?

"על האישה להקפיד על מספר דברים כדי להבטיח את בריאותה:

1. מודעות: רצוי שהאישה תהיה מודעת לצורך להיבדק, שתבין את החשיבות של גילוי מוקדם של סרטן השד ושתכיר את ההנחיות בדבר הבדיקות המומלצות.

2. מעורבות: רצוי שהאישה תקרא, תברר, תשאל ותדע איזה בדיקות קיימות, מה הן היתרונות והחסרונות של כל בדיקה, למי מומלצת איזו בדיקה ומהי שגרת הבדיקות האידאלית עבורה. בדיקת הממוגרפיה כלולה בסל הבריאות ומומלצת לנשים החל מגיל 50 עד 74, אחת לשנתיים. בדיקה זו יעילה ביותר משום שהיא מזהה הסתיידויות עדינות בשד שהן סימן מובהק לסרטן השד בשלב המוקדם. למרות יעילותה, בדיקה זו אינה מספיקה לנשים צעירות עם רקמת שד צפופה, משום שאצלן לא נוטות להופיע הסתיידויות. על כן, לנשים אלה יש להציע בנוסף לממוגרפיה את בדיקת האולטרסאונד. בדיקה נוספת יעילה במיוחד היא בדיקת הMRI- שמזהה גידולים בשלב מוקדם. זו בדיקה בטוחה לחלוטין, איננה כרוכה בחשיפה לקרינה ואיננה גורמת כאב. חסרונה היחיד והבולט הוא עלותה: מדובר בבדיקה יקרה שאיננה יכולה להפוך בשלב זה לבדיקת סקר.קיימים בשוק פיתוחים של MRI ייעודי לשדיים ונראה כי בשנים הקרובות, כשהמיכשור יכנס לפעולה, תהפוך בדיקה זו, שתהא כרוכה בעלויות נמוכות יותר ומשך בדיקה קצר יותר , לבדיקה האידאלית. עד אז, ביצוע MRI יהיה מנת חלקן של נשים המסוגלות מבחינה כלכלית לעמוד במימון הבדיקה או לנשים בעלות סיכון גבוה לחלות על רקע גנטי, אשר צריכות לעבור בדיקות תכופות מגיל צעיר. ישנו גם מעקב, ייעוץ ובירור על רקע גנטי לנשים עם סיפור משפחתי של סרטן השד וחשוב מאד להשלים גם את ההליך הזה.

3. הכרת הגוף: על האישה ללמוד את גופה ולבצע כנדרש בדיקה עצמית של השדיים כדי לזהות שינויים בשד. מישוש עצמי של השדיים מומלץ לעשות ובעיקר כשבוע ימים לאחר המחזור החודשי.

4. ערנות: בכל מקרה בו האישה חשה שינויים בבריאותה, מזהה ממצאים חשודים ושינויים במראה או בתחושת השד, ואפילו אם נבדקה מספר חודשים קודם לכן ע"י רופא מומחה או ביצעה ממוגרפיה,עליה לגשת להיבדק שנית ובהקדם ולא להיות שאננה".

בואו לדבר על זה בפורום גילוי מוקדם של סרטן השד - אבחון וטיפול.