סרטן האשכים: מה חשוב לדעת?

האשכים ממוקמים מתחת לפין בתוך שק האשכים - ומהווים חלק ממערכת הרבייה הזכרית. מגיל ההתבגרות, התאים המצפים את הצינוריות הייעודיות באשכים מתחילים לייצר זרע. צינוריות אלה מתחברות ליותרת האשך וזו ומתחברת לצינור הזרע המסתיים בשופכה, לאחר מעבר בתוך בלוטת הערמונית.

האם קיימים סוגים שונים של סרטן האשכים?

קיימים שני סוגים עיקריים: סמינומה ושאינם סמינומה. שני סוגי סרטן אלה נבדלים בדרך התפתחותם ובטיפול בהם. הגידולים מקבוצת הלא-סמינומה מופיעים בדרך כלל אצל גברים צעירים בני 15-35 שנה, ואילו הגידולים מקבוצת הסמינומה מופיעים בדרך כלל אצל גברים בגילאים 25-55. מקור הגידול יכול להיות מסוג תאים אחד או להכיל מספר סוגי תאים שונים.

כיצד מאבחנים את סרטן האשכים?

במרבית המקרים, הגבר ממשש את האשך ומגלה נפיחות שאיננה ברורה או גוש נוקשה באשך, ללא כאב נלווה. עם פנייתו המידית לאורולוג, נבדקת אי-סדירות של האשך, באופן מדוקדק. לעיתים רחוקות, מתגלה ממצא חשוד בבדיקת סונר (אולטרסאונד) מקרית של האשכים, או מתגלות גרורות בבדיקת CT אקראית.

אילו סימפטומים מעידים על הימצאות סרטן אשכים?

עלולה להופיע תחושת כבדות או נפיחות באשך, אך באופן כללי אין כל סימפטומים אופייניים לסוג זה של סרטן. לכן, מודגשת חשיבות הפניה לאורולוג, מיד עם החשד הראשון להימצאות המחלה.

מי נמצא בקבוצת סיכון לחלות בסרטן אשכים?

גורמי סיכון ידועים הם אשך טמיר, כלומר עיכוב בילדות ב"ירידת האשך" למקומו התקין בשק האשכים, סיפור אישי ומשפחתי של סרטן האשכים, גברים עם בעיית פוריות וחולי איידס. ככל הנראה, קיימים גם גורמים סביבתיים, אך אלה אינם מוגדרים במדויק.

עד כמה נפוץ סרטן האשכים - ומה אחוז המחלימים ממנו?

הגידול נדיר יחסית: כ-1% מכלל הגידולים הממאירים בגבר, בהיארעות של כ-5 מקרים ל-100 אלף ומופיע בדרך כלל בגברים צעירים (20-40). למרבה המזל, בעקבות טיפול מתאים, הריפוי מלא בכ-90%-95% מהמקרים ותוחלת החיים טובה מאוד.

אילו שיטות טיפול קיימות?

מרבית הגידולים באשך מתגלים בשלב מוקדם יחסית. סוגי הטיפולים נעים, על פי שלב המחלה: כירורגיה (כגון כריתת האשך וכריתה של גרורות); מעקב פעיל; קרינה; וטיפול בכימותרפיה בתשלובות שונות.

המפתח לקביעת סוג הגידול ואופן הטיפול בו - מבוסס על תשובה פתולוגית מדויקת של סוג הגידול, שלב המחלה (האם קיימות גרורות) ורמות סמני הסרטן בדם.

מתי מבצעים ניתוח וכיצד?

הטיפול הראשוני הוא כריתת האשך. הניתוח, פרט להרחקת הסרטן מהגוף, מביא גם לאבחנה הסופית באשר לסוג הגידול וקביעת השלב הראשוני. הניתוח מבוצע דרך המפשעה, על מנת שלא לפגוע בדרכי ההתפשטות הטבעית של המחלה.
אפשרות ניתוח נוספת היא כריתת בלוטות לימפה בחלל שמאחורי הבטן (רטרופריטונאום), בין אם ברור שהן מעורבות ובין אם אין בטחון שהן מעורבות בתהליך הגידולי. לכל אופציה טיפולית יתרונות וחסרונות, שיש לקיים דיון בנוגע אליהם, בין המטופל לבין האורולוג והאונקולוג המטפלים.

כיצד סרטן האשכים משפיע על הפוריות?

במקרים רבים, לחולים בסרטן האשך קיימת בעיית פוריות עוד טרם האבחנה והטיפול. בנוסף, ידוע כי הטיפולים השונים עלולים להרע את מצב הפוריות הקיים, אך במקרים רבים, הפוריות חוזרת לקדמותה לאחר הטיפול, עם סיכויים טובים מאוד של המחלימים להיות אבות בצורה טבעית. יש הבוחרים לבצע "שמירת זרע" בבנק זרע, טרם התחלת טיפול בסרטן האשך - ויש לקיים דיון בעניין זה במועד.

אילו בדיקות נערכות לאחר האבחון?

לאחר האבחנה, יש לבדוק את היקף המחלה; קביעת שלב המחלה מתבסס על בדיקות דם לסמני הגידול ועל בדיקות הדמיה שונות, על מנת לבדוק אם קיים פיזור גרורתי . בין היתר, ניתן לבצע טומוגרפיה ממוחשבת של החזה, הבטן והאגן או טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים.

מחקר אמריקאי מצא כי גברים צעירים שהשתמשו בתוסף התזונה הפופולרי לספורטאים, הכולל את החומרים קריאטין וסטרואידים, היו בסיכון גבוה ב-20% לסבול מסרטן האשכים. האמנם?

המחקר מעניין, ערוך יפה ומעורר מחשבה, לגבי הבטיחות של שימוש בתוספי מזון בקרב צעירים העוסקים בפיתוח הגוף. יחד עם זאת, יש לזכור כי זהו מחקר ראשון מסוגו ויש לאשש את הנתונים במחקרים דומים נוספים (כדברי מחברי המחקר).
הביקורת שלי היא שבקבוצת המחקר היו (מטבע הדברים) כ-11.5% עם סיפור של אשך טמיר, המהווה גורם סיכון להתפתחות סרטן האשכים (ראה למעלה), לעומת 2.14% בקבוצת הביקורת. לא ראיתי כי המחברים ניסו לנטרל נקודה זאת, על מנת להגיע למסקנה מאוזנת יותר.

עד כמה האבחון קריטי?

מאוד. צעירים רבים מתביישים לפנות לעזרה רפואית, במיוחד עם "נפיחות" שאינה כואבת. רופאים יכולים לטעות באבחנה המבדלת שבין גידול ממאיר לבין דלקת האשך או "מים" (הידרוצלה) במעטפות האשך; קיימות שיטת ידועות להגיע לאבחנה הנכונה.

איחור באבחנה עלול "לעלות" בטיפולים כירורגיים וכימותרפיים מיותרים, עם כל תופעות הלוואי שלהם. כמו כן, חשוב לבצע מעקב מסודר ועקבי לאורך שנים, גם במצב של ריפוי מלא מהמחלה, כדי לוודא שאין מדובר בחזרה של הגידול.

ד"ר דב אנגלשטיין הוא מנהל המחלקה לאורולוגיה במרכז הרפואי לגליל - נהריה, ראש תחום אורולוגיה ומרצה בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אורולוגיה אונקולוגית.