גידולים במוח: זיהוי, אבחון וטיפול

גידולים במוח הינם נושא מורכב ורב פנים בעולם הרפואה ובתחום חקר מחלת הסרטן. על פי רוב, לא נוכל לזהות בעצמנו קיומו של גידול מוחי, אלא רק כאשר יופיעו תסמינים מחשידים. חשוב לדעת כי התסמינים עלולים להתפתח בהדרגה או בתוך זמן קצר מאוד - תלוי בסוג הגידול. גידולי מוח עלולים להתפתח בכל גיל, אבל הסבירות להופעתם עולה - עם ההתקדמות בגיל. עם זאת, יש סוגים של גידולי מוח ששכיחים יותר דווקא בקרב צעירים.

האם יש הבדל בין תסמיני גידול ממאיר לתסמיני גידול שפיר?

גידולים ממאירים ושפירים עלולים לגרום לתסמינים זהים, מכיוון שהמקום שהגידול תופס גורם ללחץ תוך-גולגולתי מוגבר; או מכיוון שהוא פוגע ברקמה התקינה בחלק במוח שבו הוא גדל - ומפריע לתפקודו.

מה ההבדל בין גידול שפיר לבין גידול ממאיר?

גידול שפיר הוא גידול שנובע מרקמת תאים שמתחילה להתחלק ולגדול, בעקבות שינויים בגנום של תא בודד. גידול שפיר מכיל תאים רגילים, שאין להם יכולות ממאירות ליצור גרורות (כלומר: לנדוד לאזורים רחוקים יותר). גידולים שפירים הנוצרים בגוף מזיקים פחות מגידולים ממאירים, אולם הם עלולים להפעיל לחץ מזיק על הרקמות הסמוכות להם. בנוסף, בנסיבות מסוימות, גידול שפיר עלול להשתנות -ולהפוך לגידול ממאיר.

לעומת הגידול השפיר, הגידול הממאיר מורכב מתאים שעלולים להתפשט לרקמות סמוכות, או שעלולים - בתהליך של יצירת גרורה - להתפשט לאזורים נוספים בגוף, דרך מחזור הדם או דרך מערכת הלימפה.

לחץ תוך גולגולתי. צילום: שאטרסטוק

מהם התסמינים שמצביעים על חשד לגידול מוחי?

ראשית, תסמינים שנגרמים מלחץ מוגבר בגולגולת. המוח נמצא בתוך הגולגולת, בחלל בעל נפח קבוע. כאשר מתפתח גידול במוח, לעתים קרובות הוא יגרום לעלייה בלחץ, המכונה לחץ תוך-גולגולתי (ICP) מוגבר. התסמינים עלולים להיגרם על ידי הגידול עצמו, הנפיחות סביב הגידול או עקב חסימה במעבר של נוזל המוח והשדרה.

התסמינים השכיחים ביותר של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר: כאבי ראש, בחילות והקאות. כאב ראש שנגרם מעלייה בלחץ התוך-גולגולתי עלול להיות קשה במיוחד בשעות הבוקר - ולעתים אף להעיר אדם באמצע השינה.

הכאב עלול להחמיר בעת שיעול, התעטשות, רכינה לפנים או פעילות גופנית מאומצת, היות שפעולות אלה מעלות את הלחץ במוח. אם הלחץ המוגבר גורם בחילות, הן עלולות להיות קשות יותר בבוקר - ולהיעשות פחות קשות במהלך היום.

בדרך כלל, כאב ראש כזה מחמיר במהלך הזמן, ובמקרה כזה רצוי להיבדק ע"י רופא.

תסמין אפשרי אחר של גידול במוח: ישנוניות. תופעה זו מתרחשת כאשר הלחץ במוח גובר. בנוסף לתסמינים שתוארו כאן, לחץ תוך גולגולתי מוגבר יכול לגרום גם לשינויים בראייה, בלבול ופגיעה בשיווי משקל.

תסמין מהותי נוסף: התקפי פרכוסים (עוויתות), בייחוד במקרה של גידולים באזור המוח הגדול. עוויתות שרירים עלולות להתבטא ברעידות קטנות או בהתכווצויות גדולות של יד או רגל ואף של הגוף כולו. בזמן ההתקף, עלולים החולים לאבד הכרה לזמן קצר, לנשוך את הלשון או את הלחי הפנימית או לחוש רגישות למגע או לריחות שונים. חשוב לזכור שהגורם לפרכוס עשוי להיות בעיה רפואית אחרת, מלבד גידול במוח. אולם כל מקרה כזה מהווה נורת אזהרה ומחייב בדיקה מקיפה.

בנוסף, חשוב לדעת גם כי גידולי מוח עלולים לגרום לשינוי באישיות או בהתנהגות או לבעיות בחשיבה, בהגיון או בזיכרון. מצב זה עלול להדאיג מאוד את המטופל ואת משפחתו - ולכן מומלץ לפנות באופן מיידי להערכה רפואית ולשקול קבלת תמיכה פסיכולוגית.

מי נמצא בקבוצת סיכון ללקות בגידול במוח?

גידולי מוח שכיחים מעט יותר בקרב גברים (מאשר בקרב נשים). חלק קטן מגידולי המוח מופיעים אצל אנשים שמתקיימים אצלם מצבים גנטיים מסוימים, כגון נוירופיברומטוזיס מסוג 1 ו-2 (neurofibromatosis), טרשת קרישית (tuberous sclerosis) ועוד.

כמו כן, אנשים שעברו טיפול קרינה באזור הראש, בזמן הילדות, נמצאים בסיכון גבוה מעט יותר, יחסית לאחרים, לפתח גידול במוח - מאוחר יותר בחייהם הבוגרים.

גורמים כגון טלפונים ניידים, קווי חשמל ונגיפים מסוימים - הוצעו כגורמים אפשריים של גידולי מוח. גורמים אלה (במיוחד טלפונים ניידים) נבדקו במחקרים רבים, אולם על פי הנתונים הקיימים אין הוכחה לקשר בינם לבין עלייה בסיכון לגידול מוחי. נדרש פרק זמן ארוך יותר, כדי לשלול או לאשר קשר כזה.

גידולי מוח. צילום: שאטרסטוק

כיצד מאבחנים גידול במוח?

כאשר מתעורר חשד להימצאות גידול במוח, יתחיל תהליך האבחון.

על פי רוב, התהליך יתחיל אצל רופא המשפחה, שיחליט אם להפנות את המטופל לנוירולוג (מומחה למחלות של המוח והעצבים) או לנוירוכירורג (מומחה לניתוחי מוח).

לעיתים גידולי מוח גורמים להופעה פתאומית של פרכוסים או תסמינים הקשורים במיקום הגידול. אבחנות רבות של גידולי מוח נעשות לאחר פינוי למרכז רפואי, בעקבות פרכוסים או תסמינים פתאומיים אחרים.

לאחר האבחון הראשוני, יישלח המטופל לבדיקת עצבים הכוללת תרגילי חשיבה (כלומר: חשבון פשוט ושאלות פשוטות), בדיקת עיניים באמצעות מכשיר המאיר את החלק האחורי של העין (אופטלמוסקופ) שיכולה להעיד על לחץ מוגבר בגולגולת, בדיקת שמיעה, בדיקת שרירי הפנים, בדיקת תנועות הלשון, בדיקת חושים, בדיקת שיווי משקל ועוד. בהמשך מוצעות בדיקות נוספות כמו בדיקות דם, בדיקות הדמייה נוסח CT ו-MRI.

כיצד מטפלים בגידול במוח?

ניתן לטפל בגידולים ראשוניים של המוח באמצעות ניתוח- רצוי להסיר את כל הגידול, אך אם לא ניתן לבצע זאת בגלל סכנה לפגיעה תפקודית יש לבצע ביופסיה כדי לאבחן ולאפיין את סוג הגידול. המשך הטיפול כולל קרינה, כימותרפיה או טיפול ביולוגי - כל טיפול לחוד, או בשילובים. בעת בחירת הטיפול המתאים, על הצוות הרפואי להתחשב במספר גורמים: סוג הגידול במוח וגודלו, דרגתו, מיקומו, מידת התפשטותו ומצב בריאותו הכללי של המטופל. במרכזים הרפואיים הגדולים בהם יש צוות נוירו-אונקולוגי נערכים בדרך כלל מחקרים רפואיים בהם ניתנים טיפולים חדשניים אשר יעילותם נבדקת.

גידולים שניוניים הם למעשה גרורות הנשלחות מגידול אחר שנמצא בגוף. הגישה הטיפולית אליהם מעט שונה, אך גם היא כוללת ניתוח, קרינה באופנים שונים: לכל המוח או ממוקדת, וטיפולים כימותרפיים ביולוגיים או אימונותרפיה. וכל זה כתלות במצב החולה, גילו, מחלתו הראשונית, מספר הגרורות המוחיות, מיקומן וגודלן, טיפולים שעבר, ועוד.

במקרה של גידולים ממאירים, ניתן גם טיפול שנלחם בתסמיני מחלת הסרטן (כגון: סטרואידים, תרופות נגד פרכוסים, משככי כאבים ותרופות לטיפול בתופעות לוואי אחרות).

ד"ר צהלה צוק-שינא היא מנהלת היחידה לנוירו-אונקולוגיה המכון האונקולוגי, הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב"ם