2016 בבריאות: החידושים והתקוות

ההכרה בחשיבות המניעה של מגיפות העולם המערבי, לרבות טרשת העורקים, מחלות לב, סוכרת והקטנת הסיכון להתחוללותן של בעיות פוריות, מחלות סרטן ואירועים מוחיים נמצאת בבסיסם של חלק חשוב מהחידושים ופריצות הדרך ברפואה בשנים האחרונות שבלטו ב-2016, ונראה כי יימשכו גם ב-2017. עיקרה של המניעה מסתכם, כידוע, בשמירה על אורח חיים בריא, אך אין ספק שגם חשיבות המאבק הבלתי מתפשר בגורמי הסיכון למחלות אלו הוא חלק בלתי נפרד מתפיסה זו.

במאבק זה, ובמיוחד בימים אלו בהן תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות נאבקות למצוא את דרכן אל סל התרופות החדש שבאופק, בולט דור התרופות החדשניות. למשל, תרופות להורדת ערכי הכולסטרול כחלופה לסטטינים, תרופות חדשניות לדילול הדם המסמנות את תום עידן הקומדין, תרופות חדשות לטיפול בסוכרת, וגם התרופות הביולוגיות לחלק ממחלות הסרטן. כיצד עוד באה לידי ביטוי גישה זו בהתמודדות עם תחלואות אלו? איזה עוד מגמות וחידושים פגשו החולים השנה, והאם הן צפויות להימשך גם ב-2017? על כך תוכלו לקרוא בסקירה שלפניכם.

הבעיה העיקרית עמה ממשיכים להתמודד מומחי הפוריות גם ב-2016 ושעדיין אין לה פתרון היא הירידה בכמות הביציות בשחלה והזדקנותן עם התקדמות הגיל. גם השנה חוקרים המשיכו לנסות להפוך תא גוף לתא ביצית פונקציונלי שיגדיל את רזרבת הביציות האיכותיות גם בגיל מתקדם באמצעות טכניקה המבוססת על התובנה שבכל תא בגוף יש חומר גנטי כפול, המקבל ביטוי ב-23 זוגות של כרומוזומים.

מחקר שפורסם באוקטובר בעיתון המדעי Cell Stem Cell הציע להגדיל את מספר הביציות למטופלת על ידי שימוש בחלק של הביצית המכיל סט של כרומוזומים הכולל חומר גנטי זהה לביצית ושנפלט מתוך הביצית במהלך הבשלתה. בהתאם לכך, הצליחו לייצר ביצית נוספת מביצית קיימת ובכך למעשה, להכפיל לכל אישה את כמות הביציות שלה הניתנות להפריה. פרופ' מרתה דירנפלד, מנהלת היחידה לפריון והפריה חוץ גופית במרכז רפואי כרמל ומומחית לפריון, מסבירה את משמעות המחקרים הללו: "למרות שטכנולוגיות אלה זקוקות עדיין למחקר נוסף, יחד עם קביעת אתיקה חדשה שתקבע את גבולות השימוש בהם, הרי שהן בבחינת פריצת דרך משמעותית בחשיבה המדעית ובהבנת מנגנוני הפוריות האנושיים. למעשה, זהו נדבך נוסף ביכולת של האנושות לשחרר את בני האדם ממגבלות פיזיולוגית, שבעבר נחשבו כבלתי עבירות".

2016 הייתה שנה מצוינת בתחום הטיפול במחלת הסוכרת. לדברי ד"ר מאיה איש שלום, מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת במכון האנדוקריני בבית החולים איכילוב ובמרכז DMC, ההתקדמות הגדולה בטיפול במחלת הסוכרת ניכרת במיוחד בטיפול התרופתי, אשר מעבר לאיזון הסוכרת מפחית גם את התמותה בחולי הסוכרת ב-20%-30%, כתוצאה ממחלות לב וכלי דם שהם גורם התמותה העיקרי בחולים אלו. לתרופות אלו השפעה מטיבה גם על המחלות הנלוות לסוכרת: הן מורידות לחץ דם, מפחיתות משקל, משפרות את פרופיל שומני הדם, ובנוסף "מגנות" על הכליות ולמעשה, מונעות פגיעה כלייתית בעקבות הסוכרת.

גם אמצעי הניטור הרציף של רמות הסוכר בדם משתכללים בהתמדה: ב-2016 בלטו מערכות ניטור רציף של רמת הסוכר המאפשרות להימנע מדקירת האצבע לצורך בדיקת הסוכר. דוגמה טובה לכך היא מערכת הפרי סטייל ליברה (Freestyle Libre): מדובר במערכת של ניטור סוכר, ללא צורך בדקירה, בה הקריאה של רמות הסוכר מתבצעת על ידי העברת קורא מעל החיישן המוצמד לעור ומתקבלת קריאה של רמת הסוכר העכשווית וגרף של רמות הסוכר ב-8 השעות האחרונות מה שמאפשר החלטה מושכלת לגבי הטיפול התרופתי באותו הרגע.

חזון הריפוי של מחלת הסוכרת, ללא ספק, טמון גם הוא בפיתוחם של תאי לבלב מתפקדים ממקורות שונים (תאי גזע). בשלב זה, על אף היותו מצוי במחקר מתקדם, הוא עדיין רחוק מיישום, וכולנו ציפייה ליום בו לא יהיה עוד צורך בהזרקת האינסולין.

בקרדיולוגיה, גם השנה נישאו העיניים להמשך התבססותן ופיתוחן של תרופות וטכנולוגיות בתחום המניעה, האבחון והטיפול במחלות הלב וטרשת העורקים הנמנות עם גורמי התחלואה והתמותה המובילים בעולם המערבי. לדברי פרופ' דוד רוט, רופא בכיר במכון לשיקום הלב במרכז הלב של בית החולים שיבא, תל השומר ראוי לציין את הדור החדש של התרופות להורדת הכולסטרול בשל חשיבותן הרבה למניעת מחלות לב: "הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה של המחלה. בתחום הטיפול התרופתי יש לציין את התרופות החדשות להורדת הכולסטרול מקבוצתמעכבי PCSK9 שמתאימות לאלו שאינם יכולים לסבול את תופעות הלוואי הנלוות לנטילת הסטטינים. תרופות אלו מיועדות גם למי שסובלים מרמות כולסטרול גבוהות במיוחד מסיבה גנטית. הן יעילות מאוד ומצליחות להוריד את רמות הכולסטרול בכ-60%. בטיפול באי ספיקת לב בולטת גם אנטרסטו: התרופה החדשה נמצאה כיעילה יותר מאנלדקס שהייתה התרופה המקובלת בעשור האחרון. היא מפחיתה את מספר האשפוזים עקב אי ספיקת לב, אך עדיין אינה בסל התרופות ומעניין לראות אם תיכלל בסל התרופות החדש".

חידושים בתחום הקרדיולוגיה נרשמו גם בתחום קוצבי הלב שממשיכים להשתכלל דוגמת קוצבי ה-CRT שאינם רק קוצבים את פעולתו אלא משפרים באופן ממשי את הסנכרון בין עבודת שני חדרי הלב, והמיקרה (MICRA) - קוצב לב ללא אלקטרודות בכלל המוחדר אל תוך חדר הלב הימני, מפעיל אותו וניתן לתכנות מבחוץ.

עוד יש לצפות שגם ב-2017 יימשכו הניסיונות לייצר סטנט (תומכן) מתכלה להרחבת העורק הנספג בגוף החולה בתוך 3-4 חודשים כשכבר אין בו צורך. גם הדמיות הלב בתלת-הממד נעשות מקובלות ושכיחות יותר ויותר, ככלי אבחוני ותכנוני לפני ניתוח החוסך, לא פעם, צנתור מיותר לחולה.

לסיום, מבחינתו של פרופ' רוט: האתגר הגדול והמסעיר ביותר בתחום הקרדיולוגיה הוא הניסיון לגדל רקמת לב במעבדה לשם ריפוי רקמה צלקתית בלב:" האתגר הגדול בתחום הוא להצליח לגדל רקמת לב באופן מלאכותי שתחליף אזור פגוע בלב. אומנם הרעיון עדיין רחוק מיישום אך זו תקווה אדירה ומרתקת לעתיד והמחקר בתחום זה ענף ביותר. אין ספק שפריצת דרך בתחום זה תהיה מהפיכה אדירה שתתחיל עידן חדש ברפואה."

סרטן השד הוא הסרטן הממאיר הנפוץ ביותר בעולם המערבי בכלל ובמדינת ישראל בפרט. כ-4,500 נשים חדשות מצטרפות מדי שנה למועדון החולות בסרטן זה. אין ספק כי מיפויים של 93 הגנים הפגומים הגורמים לסרטן השד יירשם בין הישגיה הבולטים של שנת 2016 בתחום חקר הטיפול במחלת הסרטן ובתחום הרפואה בכלל, שכן בזכותו, החלום לרפא ולמגר את מחלת הסרטן שינה מעמדו מחלום בדיוני כמעט לחלום שהגשמתו, מאתגרת ככל שתהיה, מעולם לא נראתה קרובה יותר.

ד"ר סמדר פקר ניר, כירורגית שד, מנהלת תחום כירורגיית שד ואונקופלסטיקה בקבוצת "איה מדיקל" אמרה ל-zap doctors כי "הגילוי הזה הוא אבן דרך גם בדרך לניצחון על סרטן מסוגים שונים, שכן קרוב לוודאי שבעקבותיו יחלו חיפושים גנטיים דומים גם לגידולים סרטניים אחרים!"

גילוי זה היה נדבך נוסף לפריצת הדרך הגדולה בטיפול במחלת הסרטן שהושגה בשנים האחרונות עם פיתוחן של התרופות הביולוגיות הנותנות מענה לגידולים סרטניים אגרסיביים שעד כה היו ללא מענה.

15,000 איש בישראל נפגעים מדי שנה משבץ מוחי ונראה כי זהו אחד מתחומי הטיפול המאתגרים ביותר בו נרשם שיפור אדיר בשנים האחרונות. חידוש פורץ דרך משמעותי בתחום זה, נרשם בתחום התרופתי למניעת שבץ מוח: כ-30,000 איש בישראל נוטלים מדללי דם ומהווים קבוצת סיכון לדימומים מוחיים קטלניים.

לאוכלוסייה זו הבשורה הגדולה השנה הייתה, ללא ספק, אישורה של התרופה פרקסביינד הנוגדת תוך דקות את השפעתה של התרופה החדשה מדללת הדם, פרדקסה, ובכך מבטלת את הסיכון לשבץ ולדימום מוח קטלני הנלווה לתרופה מדללת הדם.
ד"ר גיא רפאלי, נוירולוג שבץ ומצנתר מוח, מהמרכז הרפואי רבין בבית החולים בילינסון מסביר: "כיום 3 תרופות חדשות מחליפות את הקומדין הוותיקה והן: פרדקסה, קסרלטו, ואליקוויס. העובדה שלפרדקסה ישנה תרופה הסותרת את השפעתה על מנגנון הקרישה של החולה ב-100% בתוך דקות אחדות, היא בגדר חדשה מעודדת ובשורה יוצאת מן הכלל לציבור הרחב שחשש עד כה מהסיכונים שבנטילת מדללי דם. המשמעות גדולה במיוחד במקרים של דימום מוחי ובכל מצב של ניתוח דחוף המסכן את החולה. אני מאמין שלא יירחק היום בו יאושרו לשימוש תרופות סותרות גם לתרופות מדללות הדם, קסרלטו ואליקוויס".

על אף ההתקדמות החשובה במניעה, המפתח לטיפול יעיל בחולה הלוקה בשבץ טמון במהירות ההגעה שלו לבית החולים כמו גם בתשתיות המערכתיות בבתי החולים בארץ. ד"ר רפאלי מציין כי "כיום יש בכל מדינת ישראל רק 12 מצנתרי מוח מוסמכים (!), אך בכל זאת, זהו שיפור משמעותי יחסית למצב ב-2010, אז היינו ארבעה בלבד".

אין ספק כי תגבורן של יחידות טיפול הנמרץ הנוירולוגי הן צעד מתבקש וחיוני מצד מערכת הבריאות כהשלמה להתפתחויות ולהתקדמות האדירה שחלה גם בתחום מיומנות המצנתרים בפתיחת העורק החסום לאחר אירוע השבץ המוחי, ובהתחשב במגמת השיפור במהירות טיפול ה-TPA (טיפול מחדש זרימת דם) הניתן ללוקים בשבץ המגיעים לחדר מיון.

לסיום, מרשימים ככל שיהיו החידושים להם זכינו השנה, הרי שמבחינת אלו שמעזים לחלום - המהפכה האמתית, ללא ספק טמונה ביכולת לייצר מתאי גזע (או מתאי אב אחרים), תאי רקמה פונקציונליים ומתפקדים (של לב או לבלב למשל), שייתנו חיים לחולים סופניים רבים, ישפרו את איכות חייהם של אנשים רבים עוד יותר, וישנו את פני עולם הרפואה לתמיד.

בואו לדבר על זה בפורום מידענות רפואית - תמיכה.