סרטן השד בישראל: תמונת מצב

(0)
לדרג

בישראל חיות כיום 21,671 נשים שאובחנו עם סרטן השד. נתונים עדכניים והמלצות לקראת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד

מאת: מערכת zap doctors

האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים נתונים מעודכנים לגבי סרטן השד בישראל, לקראת פתיחת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד, אשר מצוין בישראל ובעולם במהלך כל חודש אוקטובר.

להלן עיקרי הנתונים:

סרטן השד הוא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בנשים בישראל (יהודיות, ערביות, "אחרות"), ואחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בשתי קבוצות האוכלוסייה העיקריות. בשנת 2014 אובחנו כ-5,000 חולות חדשות עם גידול בשד: כ-4,400 עם גידול חודרני וכ-635 עם גידול ממוקד.

עיקר התחלואה היא בנשים מעל גיל 50; הסיכון הגבוה ביותר נצפה בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות, והוא גבוה יותר ביהודיות בהשוואה לערביות.

המגמה העיתית של היארעות סרטן חודרני של השד בקרב יהודיות הייתה יציבה בשנים 1980-1985, לאחר מכן, בשנים 1985-1990, נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות ואילו בשנים 1990-2014 המגמה שוב התייצבה; בקרב ערביות נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות לכל אורך התקופה, בקצב משתנה.

המגמה העיתית של היארעות סרטן ממוקד של השד בקרב יהודיות הייתה יציבה בשנים 1980-1986, לאחר מכן נצפתה עלייה מובהקת (1991-2014), בקצב משתנה. בערביות נבחנה המגמה העתית רק מאז 1990, והייתה יציבה עד 2014.

ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן השד בישראל בקרב נשים שאובחנו בתקופה 2005-2009 מהגבוהות במדינות ה-OECD: בקרב יהודיות - 89.7%, בקרב ערביות - 84.4%.

סרטן חודרני של השד הוא הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים: כשישית מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות וכחמישית מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים ערביות. בשנת 2014 נפטרו מהמחלה כ-1,000 נשים בישראל (888 יהודיות וכן 95 ערביות).

עיקר התמותה היא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות.

המגמה העיתית של תמותה מסרטן חודרני של השד בתקופה 1980-2014 בקרב יהודיות הייתה במגמת עלייה קלה בשנים 1980-1995. מאז 1995 נצפית מגמת ירידה מובהקת בתמותה מסרטן השד. בקרב ערביות נצפתה מגמת עלייה מובהקת בשנים 1980-1991, ולאחר מכן התייצבות. זאת למרות העלייה במספר המאובחנות החדשות לאורך כל התקופה.

בהשוואה למדינות ה-OECD, בישראל שיעור ההיארעות, שיעור התמותה וגם שיעור ההישרדות - הריפוי של סרטן השד גבוהים מהממוצע.

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מציינת כי: "האמצעי היעיל ביותר נגד סרטן השד היום, הינו הגילוי המוקדם. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכוי הריפוי לכ-90% ויותר. אני קוראת לנשים לקחת אחריות על בריאותן, לאמץ אורח חיים בריא אשר מפחית משמעותית את הסיכון לחלות, להיבדק על פי ההנחיות בגיל המתאים, כמו גם להכיר את גופן ואת מצבו הרגיל, כך שבכל מצב אם מתגלה שינוי, חשוב לפנות לרופא בזמן ולהתעקש על בירור טיבו".

אם גילית בשד ממצא או שינוי, פני לרופא ודרשי לברר את טיבו. צילום: thinkstock
אם גילית בשד ממצא או שינוי, פני לרופא ודרשי לברר את טיבו. צילום: thinkstock

המלצות האגודה למלחמה בסרטן לאבחון מוקדם של סרטן השד:

לנשים בכל גיל בסיכון רגיל:

ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת לשיטה הטובה ביותר, נכון להיום (72.9%), לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.

ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן נהוגה בישראל תוכנית סריקה בממוגרפיה לנשים הנמצאות בסיכון רגיל, בשיתוף כל קופות החולים. במסגרת התוכנית נשלח לנשים בגיל 74-50 זימון לביצוע הבדיקה. לאחרונה דווח כי שיעור ההיענות לביצוע הבדיקה הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD.

הכירי את שדייך. בכל גיל ובכל מצב (היריון, הנקה וכד'), אם גילית ממצא או שינוי כלשהו, פני לרופא/ה ודרשי לברר את טיבו.

ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד (בדיקת שד ידנית לא הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).

מומלץ לכל אישה מגיל 50 ועד גיל 74 לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים.

לנשים בסיכון גבוה ולבעלות היסטוריה של סרטן במשפחה:

לנשאית גנטית ולאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא.

לנשאית מוטציות בגנים 1/2BRCA וגנים אחרים, ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן.

אישה/נערה שעברה הקרנות לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.

המלצה על ייעוץ גנטי:

אישה שחלתה בסרטן שד או שחלה, ובייחוד אם יש לה סיפור משפחתי, חשוב שתפנה לייעוץ ואבחון גנטי. התשובה עשויה להשפיע על אופן הטיפול שיוצע לה, והיא תוכל לשקול אפשרויות להפחתת הסיכון שלה.

לאישה שקרובת משפחה שלה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן שד או שחלה, מומלץ לקבל מרופא המשפחה הפניה לייעוץ גנטי. במסגרת הייעוץ תתקבל החלטה אם על האישה לבצע בדיקה גנטית לשלילת או למציאת גורם סיכון תורשתי למחלה.

אישה שאובחנה כנשאית המוטציות בגנים 1/2BRCA, יכולה להפחית את הסיכון לחלות. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי, המפחית את הסיכון לחלות (טמוקסיפן, רלוקסיפן וכדומה ).

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום