מעי רגיש (מאוד)

לכל אחד זה קרה לפחות פעם אחת - נפיחות וריבוי גזים בבטן אחרי ארוחה כזו או אחרת. לפעמים הסיבה לכך קשורה לעובדה שאכלנו יותר מידי, ולעיתים זה כתוצאה ממאכל שעלול לגרום לנפיחות בבטן; אולם, ישנם כאלו הסובלים מבעיות כאלו ואף חריפות יותר ובאופן תמידי. במקרים אלו, תיתכן האפשרות שמדובר בתסמונת המעי הרגיש (או הרגיז) - הפרעה כרונית בתנועתיות המעיים, שהסיבה לה איננה ברורה. מדובר בהפרעה בתפקוד, ולא בהפרעה אורגנית. זהו מצב שיכול להפריע עד מאוד לתפקוד האדם ולאיכות חייו, אם כי אין זאת הפרעה חמורה או מסכנת חיים.

ההפרעה בתפקוד המעיים באה לידי ביטוי בסימפטומים בהם חש האדם החולה, כגון:
1. אי נוחות בבטן, או כאבי בטן המתבטאים בעוויתות ומתגברים באכילת מאכלים מסוימים או בעקבות מתח נפשי.
2. תחושת נפיחות וריבוי גזים בבטן.
3. יציאות שאינן תקינות: הפרעה בתנועתיות המעיים עלולה לגרום לשלשולים בתדירות גבוהה או מיד לאחר האכילה, או להיפך - לעצירות ויציאות המלוות בהפרשת ריר.
4. הקלה בכאבי הבטן לאחר היציאה.

ישנם כאלו שיסבלו מסימפטום אחד או יותר מהנזכרים לעיל, במקביל או לסירוגין. המעי של אנשים הסובלים מהתסמונת, רגיש יותר לגירוי של כאב, רגיש יותר להשפעה של מזונות מסוימים ואף רגיש יותר להשפעת רגשות על התחושות בגוף.

תסמונת המעי הרגיש שכיחה מאוד באוכלוסיה; 1 מכל 7 איש סובלים ממנה בדרגותיה השונות ורבים אינם פונים כלל לייעוץ רפואי. השכיחות הגבוהה יותר היא בנשים (פי שלוש לערך), מסיבות שיכולות להיות קשורות למבנה רגשי או מצב הורמונאלי. בדרך כלל התסמונת תבוא לידי ביטוי בגילאי ה-30 פלוס, אך גם ילדים יכולים לסבול מאותם סימפטומים של מעי רגיש.

תסמונת המעי הרגיש הינה כרונית, עם תקופות של הטבות והחמרות. במידה ומופיעים תסמינים באופן חד או קבוע, כמו: כאבי בטן חמורים או קבועים, הקרנה של כאב למקומות אחרים בגוף, דימום ביציאות, ירידה במשקל או עלית חום הגוף, אזי יש לבדוק אם לא מדובר במחלה אחרת.

האבחנה לגבי תסמונת המעי הרגיש נעשית על סמך קריטריונים קליניים ודיווחי החולה. לעיתים יתעורר הצורך לבדוק ולשלול אפשרות למחלות אחרות, כגון אי סבילות לסוכר החלב (לקטוז), אי סבילות לגלוטן, שגשוג חיידקים במעיים, דלקת במעיים, גידול ועוד. אפשרויות הבדיקה הן רבות ומגוונות וכוללות: בדיקות דם, בדיקות נשיפה, בדיקות עם אנדוסקופ (מכשיר המסוגל להסתכל פנימה אל מערכת העיכול - דרך הפה או דרך פי הטבעת) וצילומי רנטגן שונים. ניתן גם לבצע בדיקת וידאו קפסולה; מדובר בקפסולה קטנה המכילה בתוכה מצלמה אשר נבלעת דרך הפה, מצלמת את המעי ושולחת את התמונות אל משדר חיצוני ליצירת סרט.

מכיוון שלא ברור מה בדיוק גורם לתסמונת, אין דרך להימנע מהופעתה. עם זאת, קיימת אפשרות לשלוט בתסמינים ולהפחית אותם באמצעות פעולות שמסדרות את פעילות המעיים במקביל למצב הרוח וההרגשה הפיזית הכללית. מדובר בשינויים באורח החיים הכוללים: שינוי בתזונה והגברת הפעילות הספורטיבית (הליכה, ריקוד). בנוסף, מומלץ לעסוק בפעילויות מרגיעות (יוגה, מדיטציה, האזנה למוסיקה). פשוטים ככל שישמעו כללים אלו - זוהי הדרך המומלצת לניקוז לחצים רגשיים, כזו שתקל על התסמונת בדרך בריאה.

השינויים בתזונה צריכים להיות מותאמים אישית לכל אדם. ישנם כאלו שתזונה עשירה בסיבים תסייע להם ואילו אצל אחרים דווקא תגרום להגברת כאבי הבטן והנפיחות; הדבר נכון גם לגבי תרופות המסייעות לשמירת פעילות מעיים סדירה. התרופות צריכות להיות מותאמות לתלונות (שלשול או עצירות) ולתגובה שנצפית אצל המשתמש לאחר שימוש ראשוני בהן.

נמצא שהוספת חיידקים פרו ביוטיים לדיאטה (אותם חיידקים "חיוביים" העוזרים בפעילות הספיגה והתנועתיות במעיים) עוזרת מאוד להפחתת הסימפטומים. לגבי ההיבט הנפשי של התסמונת, הרי שהמפתח המרכזי כאן הוא העלאת המודעות של האדם לקשר של גוף ונפש, וטיפול גם בו.

מכיוון שלמעי יש חיבור עיצבי עשיר אל מערכת העצבים המרכזית, אצל אנשים רבים תחושות רגשיות של מתח, התרגשות, חרדה, פחד, תסכול, צפייה וכעס יכולות לבוא לידי ביטוי בשינוי בפעילות הסדירה של המעי. שינוי זה גם יביא ל"תחושות בטן" שיגרמו לשינוי ביציאות, נפיחות וכאבי בטן.

כמעט כל אדם ירגיש בשלב כלשהו בחייו את תחושות הבטן האלה בעת התרגשות, אלא שאצל הסובלים מתסמונת המעי הרגיש הסף נמוך יותר והקשר בין הביטוי הרגשי לביטוי הגופני חזק יותר. אחת השיטות המהווה דוגמה לפיתוח מודעות ושליטה היא שיטת הביופידבק. בכל מקרה, חשוב לנסות ולטפל בחסמים הרגשיים ולהפחית ולהפיג מתחים. יש לנסות ולהטות את הביטוי הגופני - מכזה הגורם לסבל ולהרגשת מחלה, לעיסוק בפעילות גופנית מהנה, כמו עיסוק בספורט, יצירה, מוסיקה, תרגילי הרפיה ועוד.

ד"ר יעל קופלמן היא סגנית מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה.