אטופיק דרמטיטיס: דרכי טיפול

דלקת עור אטופית, או בשמותיה המוכרים אטופיק דרמטיטיס או אסתמה של העור, היא מחלת עור דלקתית כרונית. הסימנים הקלאסיים לאטופיק דרמטיטיס הם פריחה, גרד ואזורים יבשים ואדומים על פני הגוף.

מדובר בפריחה המופיעה לסירוגין עד שהיא מתקבעת. הפריחה אינה קשורה למחלות חום או לכל מחלה אחרת. אזורי הגוף שבהם היא מופיעה באופן קלאסי הם הלחיים, איזורי המפרקים, הגפיים והאיזור שמאחורי האוזן.

המחלה קיימת בכל הגילאים, אך שכיחה יותר בגיל הילדות, ופוגעת בכ-20%-10% מכלל התינוקות והילדים הקטנים ברחבי העולם. ב-65% מהמקרים המחלה מסתמנת לראשונה בגיל ינקות, וב-90% לפני גיל חמש, אך יכולה להופיע בכל גיל.

המחלה פוגעת בחולים בצורה שונה מבחינת מועד ההופעה וחומרת הביטויים: אצל תינוקות מופיעה הדלקת סביב גיל 12-6 שבועות ונוטה להסתמן לראשונה באזור הסנטר והלחיים כאזורים דלקתיים, אדומים עם קשקשת והפרשה. התינוק סובל מאי שקט, ומגיל חצי שנה גם מגירוד. אצל ילדים תופיע הפריחה בצידי הצוואר ובקפלי המרפק והברך. אצל מבוגרים הפריחה שכיחה בפנים, בצוואר, בחזה העליון ובמפשעות.

בשלב החריף של המחלה הפריחה היא לעיתים קרובות נקודתית על בסיס עור מגורה ואדום, לפעמים מלווה בהפרשה שקופה. לאחר מכן, בשלב התת-כרוני, יש גרד ניכר וניתן לחזות בסימני גרד וקשקשת על העור. בשלב הכרוני חלים שינויי צבע בעור והוא מתחיל להפוך עבה יותר.

לעיתים קרובות יש זיהום מקומי של האזור כתוצאה משילוב של גרד ניכר ופגיעותו של העור המודלק. במקרה זה ניתן לחזות, בנוסף לסימנים שפורטו, גם בגלד צהוב על פני העור והפרשה צהבהבה.

הגורם למחלה אינו ברור. התיאוריות הקיימות כיום גורסות שמדובר בשילוב של נטייה גנטית, בעיה בדרך פעילותה של מערכת החיסון וכישלון העור לשמש מחסום בפני מולקולות שונות.

גנטיקה - מחקרים סטטיסטיים מראים שכאשר לאחד מההורים יש אטופיק דרמטיטיס, הסיכוי למחלה אצל הצאצא הוא כ-50.

חוסר סדירות בפעילותו התקינה של העור - חולים עם אטופיק דרמטיטיס נוטים להזיע יותר מאשר אנשים ללא המחלה. לנטייה זו יש קשר לגרד בעור, ולכן חשיפה לחום מוגזם והזעה עלולים ליצור התקפות גרד קשות. סף הגרד של חולי אטופיק דרמטיטיס נמוך יותר ומשך הגרד ארוך יותר ביחס לאוכלוסייה רגילה.

עוד בנושא:

טיפול בנזלת אלרגית

אקזמה: מפריכים את המיתוסים

ייצור השומנים בעור ככל הנראה לקוי אצל חולי אטופיק דרמטיטיס וגורם לאיבוד מים מוגבר. היובש הנוצר מאפשר חדירת מולקולות שלא היו אמורות לחדור דרך העור. כאשר מולקולות אלו מגיעות לתאים של מערכת החיסון בעור, הם סובלים מהפעלת יתר ומפרישים חומרים שונים כגון היסטמין, לויקוטריאנים ועוד הרבה אחרים לעור. הפרשת מולקולות אלו גורמת לדלקת מקומית המתבטאת כאטופיק דרמטיטיס.

כיום אין שום בדיקה, בין אם בדיקת דם או אחרת, שתוצאותיה יכולות לאשר או לשלול את הימצאות המחלה, והאבחנה מבוססת על בדיקה גופנית בלבד. יש קריטריונים מובנים לקביעת האבחנה, אך לרוב אין בהם צורך וניתן לאבחן את המצב כבר בהסתכלות.

הופעתן של שתיים מתוך ארבע התופעות הבאות די בהן כדי לאבחן אטופיק דרמטיטיס: גרד, מהלך כרוני בעל החמרות והטבות, צורה ופיזור אופיינים של הפריחה, סיפור עצמי או משפחתי של אטופיה.

אצל שני שלישים מהמשפחות של ילדים חולי אטופיק דרמטיטיס ניתן לאבחן מצבים המוגדרים כ"אטופיה" - נטיה למצבים אלרגיים. מדובר לרוב באסתמה, נזלת אלרגית כרונית ואטופיק דרמטיטיס. במצבים המוזכרים המחלה תלווה בנזלת אלרגית או אסתמה אצל הילד החולה. הסטטיסטיקה מראה שלבנות נטייה גדולה יותר לחלות באטופיק דרמטיטיס ביחס של 1.5:1 לעומת בנים, ושהמצב שכיח יותר בשכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות.

^^אצל חולי אטופיק דרמטיטיס נפוצות יותר תופעות של נגעי עור מסוגים שונים:^^

איכטיוזיס וולגריס - יובש בעור המלווה בקשקשים. העור עצמו בעל איכות המזכירה את זו של נייר שיוף ולרוב המחלה מתבטאת באיזור הרגליים. בנוסף ניתן למצוא בכפות הידיים והרגליים חריצים מרובים ביחס לרגיל.

קרטוזיס פלאריס - מצב נוסף של עור מחוספס, אבל הפעם בעיקר באזורי הזרועות, הישבנים ולעיתים בברכיים.

חרלת - אורטיקריה בלעז. זוהי תפרחת שבסיסה אלרגי, אך לרוב לא ידוע למה האלרגיה המתבטאת בנגעים עוריים אדומים המשנים את מקומים על ציר הזמן, כלומר רגע הם פה ורגע הם שם והם מגרדים מאוד. חולי אטופיק דרמטיטיס סובלים מהמצב יותר ביחס לאוכלוסייה הכללית, אך הוא אינו שכיח.

אלרגיות למזון - שכיחות האלרגיות למזונות גבוהה יותר אצל החולים. מדובר במזונות הקלאסיים היוצרים אלרגיה: בוטנים, ביצים, דגים, פירות ים, חלב וקמח.

קרטו-קונוס - אטופיק דרמטיטיס קשה עלולה לגרום לנזק לקרנית הנוצר לרוב בגילאים 30-10. זהו מצב נדיר מאוד, אך כיוון שהוא קיים, על כל חולה עם אטופיק דרמטיטיס קשה לעבור בדיקה תקופתית על ידי רופא עיניים.

בנוסף, ישנם גורמים אשר עלולים לגרום להתלקחות המחלה או להחרפתה, כגון חשיפה לחומרים מגרים כמו צמר ובדים סינתטיים, סבון וחומרי ניקוי הגורמים לייבוש העור, חשיפה לבשמים וחומרי טיפוח, אבק, חול, עשן סיגריות ועוד.

הטיפול העיקרי המוצע כיום לחולי אטופיק דרמטיטיס מיועד לאפשר לחולה שגרת חיים רגילה ונטולת מגבלות ככל האפשר עם מינימום של התפרצויות. הגישה המרכזית דוגלת במתן דגש על כללי היגיינה שיקלו על התופעות הנלוות למחלה וכן דגש על כללי הימנעות מאינטראקציה עם גורמים סביבתיים שיכולים להזיק או להגביר את חומרת המחלה.

^^ישנן מספר שיטות טיפול נפוצות:^^

אמבטיות - אמבטיות הן פתרון טוב למניעת יובש של העור. ככלל, בזמן התפרצות ובכל עת, עדיפה הטבילה באמבטיה ביחס למקלחת. במקרים קלים אין הבדל בין השתיים, אך במקרים של גרד ניכר ודלקת משמעותית יותר של העור, ההמלצה היא אמבטיה. על החולה לטבול כ-20 דקות באמבטיה עד שעל עור האצבעות מופיעים קמטוטים.

מומלץ להוסיף שמני אמבט ייעודיים המומלצים על ידי הרופא, כגון בלנאום. כיום קיימים בשוק שמנים עשירים בטריגליצרידים שמכילים חומצות שומן בלתי רוויות, כגון חומצה לינולאית. טריגליצרידים אלה מחקים את מבנה הליפידים (שומנים) הפיזיולוגים, וכך דואגים לשמירת מאזן הליפידים בעור.

שמנים אלה מפחיתים את בריחת גורמי הלחות הטבעיים מן העור ומחדשים את תפקוד העור כמחסום. את השמנים עדיף לא להוסיף בתחילת האמבט, אלא במהלכו, על מנת שהעור ייספג במים טרם הוספת השמנים. השימוש בסבונים איננו מומלץ בשל תכונת הסבון לחסום את העור ולהפחית את ספיגת המים לתוכו. יש להשתמש בסבון בעל חומציות ולא בסבון בסיסי, או לחילופין להסתפק בשמן האמבט הרפואי כגורם מנקה ולהימנע משימוש בסבון כלשהו. ייבוש העור לאחר הרחצה צריך להיעשות בעזרת מגבת רכה מאוד ולא באגרסיביות, אלא בהספגה. יש להימנע מייבוש באוויר חם או מניגוב נמרץ. לאחר מספר דקות מומלץ למשוח את העור בקרם לחות המאפשר לשמר טוב יותר את המים שחדרו לעור ולמנוע את ייבושו.

ביגוד - על הבגדים להיות קלים ככל שאפשר וצמודים, זאת כדי להפחית למינימום את השפשוף האפשרי עם העור. סוג הבד העדיף הוא כותנה. עדיף להימנע מצמר. הפתקיות שבבגדים עלולות להיות גורם מגרה, לכן עדיף לגזור אותן.

תנאי סביבה - ההזעה אצל הסובלים מאטופיק דרמטיטיס מוגברת, ולכן חימום יתר אינו מומלץ. יש להשתמש בבגדים המתאימים לתנאי הסביבה ושאינם יוצרים הזעה.

תזונה - כאמור, יש להימנע ממזונות ספציפיים הגורמים לאלרגיה ידועה. יש גם להימנע מהגבלות תזונתיות שעלולות להביא לבעיה בריאותית ותזונתית, כגון הימנעות ממוצרי חלב אצל מי שלא נמצא כאלרגי לחלב.

לחץ - הקשר בין לחץ (סטרס) והחמרה במצב האטופיק דרמטיטיס תועד פעמים רבות, לכן אורח חיים המפחית לחץ מומלץ ללוקים במחלה.

ד"ר מונה כידון היא מומחית ברפואת ילדים.

בואו לדבר על זה בפורום אלרגיה ואסתמה.