מעקב אחר מערכת העיכול

התהליך בו הופכת רקמה תקינה בגוף לסרטנית יכול להתמשך על פני שנים רבות. במערכת העיכול, למשל, מתרחשים תהליכים בהם מתפתחים גידולים שפירים לנגעים טרום-ממאירים, כאשר הדוגמה הקלאסית לכך הם פוליפים במעי הגס, שבמקרים מסוימים הופכים ברבות הזמן לגידולים סרטניים. דווקא משום שמדובר בתהליך ממושך, ניתן לאבחן אותו בשלב מוקדם, אלא שהדבר מחייב ערנות ומודעות. בדיקות סקר ומעקב יכולים לעשות את ההבדל בין בריאות לחולי, בין חיים למוות.

פוליפים הם גידולים שפירים של המעי, שחלקם הנקראים אדנומות, הם בעלי פוטנציאל גדול יותר להתפתח לכלל גידול ממאיר. אלו שאובחנו בגופם אדנומות של המעי הגס או שבמשפחתם היו מקרים של הופעת פוליפים או סרטן המעי הגס לפני גיל 65 - שייכים לקבוצת סיכון. אצל אלה מומלץ להתחיל בביצוע מעקב רפואי באמצעות קולונוסקופיה, החל מגיל 40 ובתדירות של אחת ל-5-3 שנים, שכן המעקב ממזער באופן משמעותי ביותר את הסיכון לפתח סרטן במעי הגס.

לעתים הגורם לפוליפים או לגידול הממאיר הוא תורשתי, ורצוי לשלול אפשרות זאת. הבירור הגנטי יבהיר מי מבני המשפחה זקוק למעקב סדיר באמצעות בדיקות אנדוסקופיות, ומי פטור מכך - בדרך כלל כ-50% מבני המשפחה, שאינם נושאים את הגן הפגום. נשאים צריכים בדרך כלל לעבור מעקב אינטנסיבי יותר ביחס לשאר האוכלוסיות בסיכון, לאור הפוטנציאל לפתח גידולים במעי ובמקומות אחרים. השילוב של בירור גנטי ומעקב מתמשך מפחית באופן משמעותי מאוד את הסיכון לפתח גידולים, ואם מתגלה במהלכו גידול הדרך מתרחש בדרך כלל בשלב מוקדם ובר ריפוי.

^^מחלות מעי דלקתיות^^

מחלות כמו קרון וקוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis) מאופיינות בדלקת כרונית במעי הגס, תופעה הכרוכה בעליית הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס. לחולים במחלות אלה מומלץ להתחיל במעקב מסודר של קולונוסקופיה כעשר שנים מהופעת המחלה, במטרה לאבחן כיבים שעשויים להתפתח לגידולים ממאירים. הכיבים, שבניגוד לפוליפים נראים כנגעים שטוחים ברירית המעי, הם קשים לאבחנה ולכן יש לבצע בדיקה של קולונוסוקפיה בשיטות מתקדמות מהמקובל, המאפשרות לאבחן שינויים טרום סרטניים מוקדמים מאוד.

^^תסמונת ושט ע"ש בארט^^

באנשים עם חזרה מתמשכת של חומצה מהקיבה לוושט, עלול להתפתח שינוי של אופי הרירית המצפה את הוושט לרירית של מעי דק. מצב זה ידוע בשם "ושט בארט" והוא נושא סיכון מוגבר לפתח גידולים של הוושט. לסובלים מצרבת ממושכת מומלץ לעבור לפחות פעם אחת בדיקה אנדוסקופית של דרכי העיכול העליונות (גסטרוסקופיה), ובמקרה שהם סובלים מהתסמונת, ימליץ להם הרופא על תכנית מעקב אנדוסקופית אחת לכמה שנים.

^^דלקת כרונית של הלבלב ושל דרכי המרה^^

במצבים אלה, שהם נדירים יחסית, קיים תהליך דלקתי כרוני. בדומה למחלות מעי דלקתיות, הדלקת הממושכת עצמה מעלה את הסיכון לפתח גידולים באברים הנגועים. המעקב במקרים אלה יתבצע בטכניקות הדמאה של הלבלב ודרכי המרה, בדיקות דם ספציפיות ולעתים גם נטילה של דגימות רקמה.

^^סרטן קיבה^^

בקיבותיהם של מחצית מהאוכלוסייה (ואפילו 90% בקרב בני 65 ומעלה) מצוי חיידק מסוג הליקובקטר פילורי, ששמו נקשר בהתפתחות סרטן הקיבה; אלא שהחרדה מיותרת לחלוטין, שכן קיים טיפול יעיל שמכחיד את החיידק ומונע את הסכנה הכרוכה בנוכחותו. מעקב אנדוסקופי נדרש רק באותם מקרים נדירים בהם הוא נמצא. רירית הקיבה של דרכי העיכול העליונות משתנה לרירית אטרופית שאיננה מפרישה חומצה, ובהמשך לרירית מסוג מעי דק, זאת משום שיש עדויות לכך שסוג זה של רירית נוטה לפתח שינויים טרום סרטניים.

היכולת לאתר מצבים טרום ממאירים בשלב מוקדם, אצל מי שנמצא בקבוצת סיכון, עלתה מאוד בשנים האחרונות וזאת בזכות ההתקדמות הטכנולוגית במכשור האנדוסקופי. כיום מומלץ לכלל האוכלוסייה לבצע קולונוסקופיה החל מגיל 50, ולהמשיך בכך אחת לעשר שנים כדי לאפשר גילוי מוקדם של פוליפים במעי הגס ולהשמידם. עם זאת, לעתים הטכניקה הרגילה של הקולונוסקופיה לא רגישה דיה כדי לאתר חלק מהנגעים הטרום ממאירים, בעיקר באוכלוסיות בסיכון.

במכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי תל אביב פועלת מרפאה לאוכלוסיות בסיכון. במכון נעשה שימוש במספר טכנולוגיות אנדוסקופיות ייחודיות לאיתור של נגעים טרום ממאירים, הנחשבות למתקדמות מסוגן בעולם. טכניקות אלה מותאמות לנבדק בהתחשב בבעיה הספציפית, בגורמי הסיכון ובנתונים רלוונטיים נוספים. להלן דוגמאות:

High Definition Endoscopy - אנדוסקופיה המבוצעת בשיטה הרגילה, אלא שהמכשיר המשמש בה והמסך מאפשרים תמונה ברזולוציה גבוהה. תכונה זו מאפשרת לאתר נגעים זעירים ושטוחים שעלולים לחמוק כאשר משתמשים בטכניקה ובציוד רגילים. השימוש באנדוסקופיה ברזולוציה גבוהה הביאה להעלייה של יותר מ-200% בשיעור הגילוי של פוליפים בכלל האוכלוסייה. השיטה יעילה במיוחד באבחון מוקדם אצל חלק מהאוכלוסיות בסיכון לפתח גידולים ופוליפים במעי הגס בגיל צעיר, וכן אצל חולים במחלות מעי דלקתיות, הנוטים לפתח נגעים טרום ממאירים שטוחים.

Chromoendoscopy - בשיטה זו מתיזים חומר צבע שאינו גורם לנזק על פני הרירית. הצבע עוזר להבחין בין רירית תקינה לרירית עם שינויים טרום סרטניים, ועוזר למקד את האזורים מהם יילקחו דגימות רקמה לבדיקה פתולוגית. הטכניקה נמצאת בשימוש במצבים כמו ושט בארט, מחלות מעי דלקתיות, ואוכלוסיות מסיימות בסיכון לריבוי פוליפים או פוליפים שטוחים.

Confocal Endomicroscopy - שיטה ייחודית שבה מורכב בקצה האנדוסקופ מיקרוסקופ עם קרן לייזר, מה שמאפשר לצפות ברירית בהגדלה של עד פי 1,000, כך שמתקבלת על המסך תמונה הדומה לתמונה מיקרוסקופית. השיטה מאפשרת לצפות ברקמה עד רמת התא, בדיוק כמו במעבדה הפתולוגית, הבודקת את הביופסיות הנלקחות תוך כדי אנדוסקופיה. מכאן התפתח המונח "ביופסיה אופטית" - טכניקה המאפשרת לראות את מצב הרקמה במהלך הבדיקה האנדוסקופית מבלי שיהיה צורך בנטילת דגימות. הטכניקה נמצאת בשימוש במטופלים עם ושט בארט, ובמצבים ספציפיים כמו לאחר כריתת פוליפ גדול, כאשר הרופא רוצה לראות אם הכריתה הייתה שלמה או שיש צורך להסיר או לצרוב רקמה נוספת באזור.

טכנולוגיה זו מהווה פריצת דרך של ממש, שכן היא מאפשרת לבחון רקמות בהגדלה מיקרוסקופית בגוף החי מבלי לחשוף אותן לאותם תהליכים כימיים הנדרשים במעבדה הפתולוגית. ייתכן אפילו, שבעתיד היא תמזער את הצורך בנטילת ביופסיות. אלא שזה לא הכל: כמו בתחומים אחרים ברפואה, גם כשמדובר בגידולים במערכת העיכול, טכנולוגיות חדישות ומעקב רפואי מקצועי ומסודר, עתידים להערכת הרופאים למנוע חלק ניכר מגידולי מערכת העיכול, שמהווים כיום גורם מוביל לתמותה מסרטן.

ד"ר רויטל קריב היא מומחית למחלות דרכי העיכול והכבד במכון הגסטרואנטרולוגי, המרכז הרפואי תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול.