סוכרת, אסטמה וספורט אתגרי

רולר בליידס, סקייטבורד, טיפוס הרים, סנפלינג (גלישה מצוקים), שייט נהרות, קפיצת באנג'י, אופני הרים, צניחה חופשית, טיפוס קירות, צלילה, גלישת גלים, גלישה אווירית ועוד מהווים רק רשימה חלקית של ענפי ספורט אתגרי, שהמאפיין את כולם הנו שהם מסוכנים וכוללים אחד או יותר מהמרכיבים הבאים: מהירות, גובה וסכנה. בנוסף, הסיכון הרב בביצוע הספורט האתגרי (למשל קפיצת בנג'י) גורם לעלייה משמעותית באדרנלין ומידת הפרשתו תלויה רבות במידת הסיכון והריגוש כאחד. כשמדובר בחולי סוכרת או אסטמה המבצעים ספורט אתגרי על בסיס קבוע יש להביא בחשבון מספר משתנים חשובים.

סוכרת מבוגרים, סוכרת נעורים ואסטמה הן מהמחלות השכיחות בקרב האוכלוסייה בעולם וכן בישראל. כ-400,000 איש לוקים בסוכרת בישראל ומסתבר שמספרם של הילדים והמבוגרים הלוקים באסטמה גם הוא גבוה במיוחד. כשספורט אתגרי מבוצע על ידי חולי סוכרת או אסטמה חשובה מאוד תשומת הלב לאופי הפעילות של הספורט האתגרי, משכה, האזור בו היא נערכת, רמת הספורטאי, התזונה לפני ואחרי הפעילות (בעיקר במקרה של חולי הסוכרת) ועוד.

פעילות גופנית היא כלי חשוב באיזון הסוכרת המורידה את רמות הסוכר בדם. רוב חולי הסוכרת העוסקים בפעילות גופנית צורכים כמות פחותה של תרופות. בכדי להפיק את התועלת הבריאותית המרבית, יש לעסוק בעיקר בפעילות גופנית אירובית (לדוגמא: הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים) לפחות 4 פעמים בשבוע ולהגיע בהדרגה ל: 40-60 דקות בכל פעם וכן לשלב אימון כוח לחיזוק השירירים שגם הוא מסייע באיזון רמות הסוכר בדם.

כשמדובר בספורט אתגרי בחולי אסטמה או חולי סוכרת חשובה היערכות נכונה ומספקת על מנת שבמהלך הפעילות לא תיווצר מצוקה אצל הספורטאי ואף חשש כבד להרעה במצב הבריאותי. להלן מספר דוגמאות:

1. חולי סוכרת לפני פעילות גופנית בכלל ובספורט אתגרי בפרט חייבים לבדוק את רמת הסוכר בדמם. אילולא כן, יתכן מצב שבעת הפעילות הגופנית ייתכנו מצבים של היפוגליקמיה או היפרגליקמיה. אזי חשובה זמינות המזון (פחמימות פשוטות) או אינסולין, על מנת להפחית את הסיכון להרעה במצב הבריאותי.

2. אימונים קשים במיוחד (במיוחד אם לא תוכננו כראוי ) מצריכים שימוש רב בסוכר וללא היערכות תזונתית מתאימה עלולה גם במקרה זה להתרחש תופעת היפוגליקמיה.

3. חולה אסטמה שאינו מודע לתוואי השטח בה נעשה הספורט האתגרי: יער, שדות (היחשפות לגירויים מסוגים שונים כגון: אבקת פרחים), או לחלופין הפעילות מתבצעת במקום יבש כמו החלקה על קרח, אזי עולה הסיכוי להתקף אסטמה. ברם, חשוב שיהיה בהישג יד משאף ונטולין המסייע על השתלטות על התקפי אסטמה ספציפיים, או לשם מניעת התקפים עתידיים.

אין להתחיל פעילות גופנית במידה ורמת הסוכר בדם היא מתחת 100 mg/dl . היפוגליקמיה היא התופעה הנפוצה ביותר בזמן פעילות גופנית בקרב חולי סוכרת. סוכרתיים המתחילים תוכנית פעילות גופנית, חייבים לבדוק את רמת הסוכר בדם לפני ואחרי הפעילות. במידה ורמת הסוכר בדם נמוכה יש לאכול ארוחה קלה ולמדוד שוב לאחר כחצי שעה.

מומלץ לבצע את הפעילות הגופנית כשעתיים לאחר הארוחה ולאכול משהו קל (פרי, פרוסת לחם) כחצי שעה לפני האימון, על מנת למנוע היפוגליקמיה.

אין לבצע פעילות גופנית כאשר רמת הגלוקוז מעל 250 mg/dl.

יש להתחיל את הפעילות בהליכה איטית למשך 5-10 דקות (חימום). יש לסיים את הפעילות בהליכה איטית ותרגילי גמישות.

יש להקפיד לשתות מים /משקאות ללא סוכר במשך הפעילות על מנת להימנע מהתייבשות (כתוצאה ממתן שתן והזעה מרובה).

יש להצטייד בדברי מתיקה שמכילים סוכר למקרה שרמת הסוכר בדם תרד במהלך או לאחר הפעילות הגופנית.

הימנעו מהזרקת אינסולין לאזור בגוף אותו אתם מפעילים, במיוחד במהלך הפעילות הגופנית.

לחולי סוכרת עם סיבוכים כגון: רטינופתיה או נוירופתיה אין לבצע ספורט אתגרי עקב שינויי לחץ הדם הכרוכים במאמצים החזקים ושינויי תנוחת הגוף

מומלץ לבצע את הספורט האתגרי בחברה ולא לבד, על מנת שניתן יהיה להזעיק עזרה רפואית במידת הצורך.

כדאי לדעת באילו אזורים הפעילות הגופנית מתוכננת להיערך ואילו מאמצים גופניים צפויים (קשים , בינוניים, קלים). באמצעות כך ניתן להיערך טוב יותר לסוג הספורט הנבחר.

לחולי אסטמה מומלץ להימנע מפעילות עצימה במזג אוויר קר ויבש עקב איבוד החום והלחות מדרכי הנשימה ובכך, החשת התקף האסטמה.

על מנת להתחיל להתנסות בספורט האתגרי חשוב שיהיה בסיס של כושר גופני אירובי ואנאירובי המאפשר השתתפות ברמה גבוהה של פעילות

להתייעץ עם איש מקצוע (פיזיולוג מאמץ, דיאטן קליני, רופא ספורט) לגבי סוג הפעילות וההיערכות המתאימה לה הן לחולה הסוכרת והן לחולה האסטמה.

במידה וסוג הספורט האתגרי הנבחר, אינו מיועד לשיפור יכולות גופניות (כגון: סנפלינג, קפיצות באנג'י וכדומה) מומלץ לבצע בנוסף פעילות גופנית מתאימה על בסיס קבוע כגון: פעילות אירובית בעומס ונפח מתאימים ואימוני התנגדות על מנת לשפר את הכושר הגופני ובד בבד, לא פחות חשוב, לשפר את המצב הבריאותי.

לסיכום, פעילות גופנית על בסיס קבוע חשובה עבור חולי אסטמה או חולי סוכרת. פעילות זו עשויה להיות זו המקובלת במחוזותינו או לחילופין, בספורט אתגרי. בשני המקרים, כפי שהוזכר לעיל, חשובה ההיערכות המתאימה בהיבטים השונים על מנת שיחול שיפור ביכולת הגופנית וישתפר מצבו הבריאותי של האדם.

ד"ר איתי זיו, סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב; צור קסטל, מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס 'שיאים', באוניברסיטת תל אביב.

ד"ר איתי זיו ירצה בכנס "פעילות גופנית ככלי מרכזי בתהליך השיקום", שיתקיים ב-27.09.2010 בקמפוס שיאים, מרכז להסמכות בספורט ובתנועה באונ' ת"א.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום רפואת ספורט לבריאים ונכים
פורום אורתופדיה כללית ורפואת ספורט