עצירות: יותר מסתם חוסר יציאה

עצירות הינה בעיה שכיחה ביותר ולה השלכות רבות. עצירות היא מצב של מעיים עצלים ועייפים. אפשר להשוות את עצירות המעיים לסוס עייף: הטיפול היעיל ביותר נגד עייפות הסוס, היא לתת לו לנוח, ובאותה צורה יש לנהוג בעייפות המעיים. אין לזרז את הסוס העייף על ידי הצלפה, אם בשוט מפלסטיק (על ידי משלשלים כימיים), או בשוט מעור (תכשירים "טבעיים" לזירוז פעולת המעיים). אם הסוס לא יקבל מנוחה, ופעילותו תזורז על ידי הצלפה מתמדת, התוצאה לטווח הארוך תהיה שהסוס פשוט יתפגר.

כיצד נדע אם פעולת המעיים שלנו תקינה? אני מציע לכל אחד מאתנו לערוך ניסוי קטן: לצורך הניסוי, עלינו לאכול תירס מקופסת שימורים ולבדוק תוך כמה זמן מופיעות שאריות התירס בשירותים. כאשר פעולת המעיים תקינה, גרגרי התירס יופרשו תוך 24 שעות, לכל היותר. ברם, אנשים רבים יבחינו בגרגירי התירס באסלה רק לאחר 5-4 ימים, למרות שיש להם יציאה כל יום. מערכת העיכול שלהם פועלת לפי עקרון הקובייה: בכל יציאה נדחפת החוצה מעט צואה, אבל לא כולה, וגם זו צורה מסוימת של עצירות.

עצירות היא הרבה יותר מאשר סתם חוסר יציאה. עצירות עלולה לגרום לרשימה ארוכה של מחלות, ולצערי, עדיין רוב הרופאים הקונבנציונליים אינם מתייחסים לכך במלוא כובד הראש. הצואה מכילה לא רק שאריות מזון לא מעוכלות, אלא מופרשים בה גם פסולת ורעלים שנוצרו ברקמות הגוף השונות. מסיבה זו, אנשים שמשתתפים בתוכנית ניקוי הגוף על פי שיטת ד"ר מאייר, ממשיכים גם לאחר מספר ימי שתייה בלבד, להפריש צואה, ובכמויות לא מבוטלות.

אצל אדם הסובל מעצירות, הפסולת אינה מתנקה החוצה מדי יום, אלא שוהה בגוף ימים אחדים. חומרי הפסולת והרעלים שוהים במעיים יתר על המידה, וחלקם נספג חזרה בדם ומגיע באמצעותו לרקמות הגוף. אם אדם כזה אינו שותה מספיק, הוא גם פוגם בנתיב הטיהור דרך מערכת השתן. אם, בנוסף לכך, הוא גם סותם את נקבוביות עורו בעזרת משחות וקרמים למיניהם, הגוף ימצא דרכים חלופיות לפלוט את הפסולת החוצה. למשל, עלולים להתפתח פצעים בעור ובפנים (אקנה, אבצס וכו`), מיגרנות, תופעות אלרגיות בעור ובמערכת הנשימה, פריחות בעור, עצבנות, חוסר ריכוז, עייפות מוגברת ועוד. כל ההפרעות האלה, מקורן ברעל ובפסולת שלא יוצאים מהגוף בצורה רגילה, אלא בדרכים חלופיות, הרבה פחות טובות.

רוב מקרי העצירות מתפתחים במהלך החיים, על רקע התאפקות. מאחר וגם בבית הספר, וגם ברוב המקומות הציבוריים ומקומות עבודה, אין תנאים סניטריים הולמים, אנשים רבים, בשלב מוקדם של חייהם, מתאפקים, ובהדרגה הולכת ומתפתחת עצירות.

הפעולה הראשונה בחינוך ההתנהגותי, מחייבת את המטופל לשאת בתיקו נייר לשירותים ותרסיס ריח. ברגע שחשים בצורך להתפנות, יש למהר לשירותים, ולא משנה היכן נמצאים. חשוב להיענות מיד לאיתות המעיים, אחרת הטיפול לא מצליח. ההתאפקות גורמת להרחבה מכאנית של המעיים הגדושים בצואה. שרירי המעיים נחלשים בשל כך, ובהדרגה מאבדים מיכולת התכווצותם ומתפתחת עצירות.

חשוב להדגיש, חומרים משלשלים, סיבים תזונתיים ואמצעים אחרים להגברת התכווצויות המעיים, אינם פותרים את הבעיה האמיתית והיא: שהמעיים פשוט עייפים. הפתרון הנכון הוא תקופת מנוחה למעיים על מנת לשקם את פעולתם הטבעית.
מנוחה נאותה עבור המעיים היא כשהם צריכים לעבוד רק שלוש פעמים ביום. כלומר, יש לאכול רק שלוש ארוחות מסודרות ביום: בוקר, צהריים וערב. לא לאכול כלום בין הארוחות. חייבים לאכול בישיבה, לאכול טוב, וכן חייבים לשתות הרבה מאוד, אבל לא בזמן האוכל, שכן, השתייה מדללת את מיצי העיכול ופוגמת בתהליך העיכול.

כל תהליך העיכול הוא מעין סרט נע ויש חשיבות רבה לכל שלב ושלב בתהליך העיכול. ראשיתו של תהליך העיכול הוא בפה, בחיתוך המכאני של המזון בעזרת השיניים, ובבלילת המזון ברוק ובמיצי עיכול. מי שאינו לועס היטב, לא טוחן את המזון בשיניו ולא מעבדו ברוק, מחייב את החלקים הבאים של מערכת העיכול להתאמץ ולעבוד יותר, כדי למלא את החסר.

עיסוי מיוחד לבטן: כל מטופל לומד לערוך לעצמו עיסוי מיוחד לבטן, לצורך הפעלת המעיים. העיסוי מתבצע בבוקר לפני הקימה, ונמשך 3-2 דקות. העיסוי נעשה בתנועות איטיות עגולות, בכיוון השעון ובכיוון התקדמות המעיים הגסים. העיסוי מתחיל באזור בטן ימין תחתונה, ועולה למעלה לכיוון קשת הצלעות, ואז שמאלה לכיוון בטן שמאל עליונה, ולאחר מכן למטה לכיוון האגן. יש לבצעו כ-20-30 פעמים באיטיות.

תמיסת מלח אנגלי: לאחר העיסוי שותה המטופל ספל מים פושרים, ובתוכו (רבע כפית עד כפית שטוחה) של מלח אנגלי, עם או בלי כפית דבש (לשיפור הטעם). אחר כך, יש להסתובב בבית בין 10 ל- 15 דקות, כדי להפעיל את המעיים. רק אז יש לאכול ארוחת בוקר ולהשתדל ללעוס היטב. את הארוחות הבאות אוכלים במרווחים של 6-4 שעות אחת מהשנייה, וביניהן יש לצרוך רק נוזלים (בעיקר מים). המלח האנגלי פועל כחומר משלשל רק כשנוטלים אותו בכמות גדולה (3-2 כפות), ובשימוש כזה הוא אינו שונה מהמשלשלים האחרים. אך, כאשר מוהלים רק כפית שטוחה (מקסימום) בספל מים, הוא פועל כ"מברשת": תמיסת המלח האנגלי "מברישה" את המעיים לכל אורכם ומסלקת את חומרי הפסולת שדבקו בהם. תוך מספר שבועות, מצב המעיים משתפר ואז מפחיתים בהדרגה את מינון המלח האנגלי, או עובדים לטיפול של יום כן ויום לא , לסירוגין. המטרה היא להפסיק לחלוטין את השימוש במלח האנגלי ולהגיע למצב שבו יש יציאה יומיומית טובה. יש לזכור, מלח אנגלי אינו פתרון לבעיית העצירות, והכוונה איננה שהאדם יזדקק למלח אנגלי כל חייו, שהרי אז לא הושג דבר.

חומרים משלשלים (מלאכותיים או טבעיים) אינם פתרון למעיים עצלים. חלק גדול מהם גורמים לכאבי בטן ואף להתמכרות, וכן לאובדן מלחים ומינרלים. התמכרות כוונתה שבתחילה די בכמות קטנה של החומר, אך בהמשך יש להגביר את המינון, כי הכמות הקודמת כבר אינה משפיעה. החומרים המשלשלים גורמים לכאבי בטן קשים, וכן גורמים להרס רירית המעיים, עד כי האדם אינו יודע מה גרוע יותר: אי התרוקנות המעיים או כאב הבטן שיגרום לו החומר המשלשל. אנשים רבים מוצאים פשרה: הם נוטלים חומר משלשל רק פעמיים בשבוע ובשאר הימים סובלים מעצירות.

לאורך השנים רירית המעי נפגמת, הן כתוצאה מהרגלי תזונה לקויים (הכוללים: אכילה לעיתים קרובות מדי, מהר מדי, מאוחר בערב, וצריכת מזון עתיר פחמימות ושומנים), והן בשל חומרי פסולת ששוקעים ותוססים לאורך מערכת העיכול.
החומר המצטבר במעיים במהלך חודשים ושנים, נמצא בטמפרטורה של 37 מעלות, בסביבה חומצית עם חיידקים. החומר האורגני שמצטבר, עובר תהליכי תסיסה וריקבון ומשחרר שורה ארוכה של חומרים רעילים הנספגים דרך דופן המעי בזרם הדם.

חומרים אלה עלולים לגרום עם הזמן, להתהוות דלקות כרוניות ברקמות שונות של הגוף, ובשלב מאוחר, להתפתחות ממאירות. הדרך היחידה להיפטר מכל הסיבוכים האלה, הוא לדאוג ליציאות מסודרות יומיומיות.

כל פגם כלשהו במערכת הריריות בתוך דרכי העיכול יגרום לכך שהאוכל הבריא ביותר שנאכל וגם הויטמינים שנבלע, לא ייספגו באופן תקין, ויופרשו בצואה.

בשלבים המוקדמים, חומרי הפסולת מובלים דרך הדם אל הכבד, שמתפקידו לבצע ניקוי הדם מרעלים. עם השנים, יכולת תפקוד הכבד נפגמת, וכתוצאה מכך כמות רבה של רעלים אינם מנוקים מהדם על ידי הכבד, אלא מועברים לכל הגוף ושוקעים ברקמות השונות.

רעלים אלה אחראים לשורה ארוכה של מחלות כרוניות: מיגרנות וכאבי ראש, דלקות פרקים, אלרגיות במערכת הנשימה, דלקות עור ואקנה, בעיות הורמונאליות, יתר לחץ דם, דלקות עור שונות ומחלות רבות אחרות, שהרפואה הפנימית אינה מסוגלת לרפא, אלא רק לטפל בסימפטומים.

אחת הדרכים היעילות ביותר לניקוי מערכת העיכול ובאמצעותה לניקוי הגוף מחומרי הפסולת שהצטברו והבראת הגוף משורה שלמה של מחלות היא על ידי הידרותרפיה של המעי הגס. מדובר במעין חוקן מים, כאשר הפעולה עצמה כוללת הכנסת כ-0.5-1 ליטר מים מסוננים בטמפרטורה מבוקרת, המוכנסים בהדרגה באמצעות המכשור המיועד לכך, אל תוך המעי הגס. עם החדרת המים למעי, הפסולת הדבוקה לדפנות מתרככת ומשתחררת, והמים מוצאים מן הגוף כשהם רוויים בחומרי פסולת שנשטפו מן המעיים. על הפעולה חוזרים עשרות פעמים, כאשר בהדרגה השטיפה הולכת ועולה לחלקי המעיים הגבוהים.
בארה"ב ובקנדה, למשל, הפכה ההידרותרפיה של המעי הגס לחלק בלתי נפרד מהתחזוקה השוטפת של הגוף, לשמירה על בריאות וכדרך למניעת מחלות.

ד"ר יוסף דיין, מומחה למחלות פנימיות, ומטפל בשיטות ביולוגיות

בואו לדבר על זה בפורום גסטרואנטרולוגיה - הלל יפה.