פרדוקס האסתמה

האסטמה היא מחלה דלקתית כרונית, הפוגעת בדרכי הנשימה ומתאפיינת בשיעולים, צפצופים וקוצר נשימה. בישראל יש כ-200 אלף איש שאובחנו כחולי אסטמה, שליש מהם ילדים עד גיל 18. בשנים האחרונות נצפתה עלייה בשכיחות האסטמה בקרב ילדים ומבוגרים כאחד, ומדי שנה מאובחנים בישראל יותר ויותר חולים. מסקרים שנערכו לאחרונה בארץ עולה כי המחלה שכיחה יותר בקרב ילדי העיר מאשר בקרב ילדי היישובים הכפריים, בקרב האוכלוסייה היהודית יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הערבית, ובקרב יוצאי אירופה יותר מאשר אצל יוצאי אפריקה.

אחת ההשערות המסבירות את העלייה בשכיחות הופעתה של מחלת האסטמה היא דווקא עודף היגיינה. בשנים האחרונות הילדים נחשפים פחות ופחות למזהמים, ולכן מערכת החיסון שלהם מתנהגת כאלרגנית כשהיא פוגשת גורמים מסוימים. גם גורמים כגון עשן סיגריות, זיהום אוויר, חילופי עונות וגורמים אלרגניים אחרים עשויים להסביר את העלייה בשכיחות המחלה.

הגורם התורשתי משחק אף הוא תפקיד, וילד שהוריו אסטמטיים יסבול ככל הנראה אף הוא מהמחלה בדרגה זו או אחרת. אם הילד סובל מתופעות אלרגיות נוספות, כגון נזלת אלרגית או אסטמה של העור, הסיכוי שיפתח אסטמה גדל. בקבוצת התינוקות הגורם השכיח ביותר להתקפי אסטמה הוא זיהום ויראלי, שפורץ בעיקר בחורף ובתקופות המעבר, בניגוד למבוגרים אשר אצלם הגורם השכיח להתקפי אסטמה הוא הגורם האלרגני.

בשנים האחרונות נרשמה עלייה במודעות למחלה ולחשיבותו של הטיפול המונע. מספר המחלות המאובחנות כאסטמה גדל בהשוואה לעבר, אז נמנעו הרופאים לשים תווית והגדרה מדויקת למחלה, מה שמנע מתן טיפול מתאים.

יש שלוש קבוצות של חולי אסטמה. הראשונה: תינוקות מגיל כמה חודשים ועד גיל שלוש לערך, שלוקים באסטמה של גיל הינקות. אסטמה זו נחשבת למחלה שכיחה מאוד: כ-65%-70% מהתינוקות לוקים במחלה, שבמרבית המקרים חולפת עם הגיל. הקבוצה השנייה היא של פעוטות בגילאי ארבע-חמש. לקבוצה השלישית משתייכים חולי אסטמה כרוניים כבדים. בקבוצה האחרונה ניתן להבחין בתופעות אלרגיות נלוות כגון אלרגיה של העור, נזלת אלרגית ותופעות אלרגיות אחרות הקשורות למזון. אצל חלק מהחולים, הסימפטומים של האסטמה ייעלמו באופן ספונטני עם הזמן, ואילו אצל אחרים יידרש טיפול תרופתי מונע.

אבחון אסטמה צריך להיעשות על ידי רופא מומחה, שבוחן את תפקודי הריאה לאחר מאמץ או לאחר שאיפת חומר המכווץ את הריאות. לאחר אבחון המחלה, יכול הרופא להמליץ על שימוש בתרופות. תפקידו של סוג התרופות הראשון הוא להקל על הסימפטומים של התקף האסטמה בצורה מהירה ובזמן אמת (למשל, ונטולין ובריקלין). התרופות הניתנות בצורת משאף או אינהלציה מטפלות בהתכווצות של השריר החלק בסמפונות, ומביאות להקלה מידית בהתקף. הסוג השני של התרופות הוא תרופות המטפלות במחלה עצמה (כגון בודיקורט ופליקסוטייד). מדובר בתרופות אנטי דלקתיות שמטפלות בדלקת ומסייעות בריפויה. יש ילדים הנוטלים אותן כטיפול מונע לאורך כל השנה, ויש ילדים הנזקקים להן רק בעונות מסוימות. הטיפול המונע מכיל סטרואידים במינון קטן, ונחשב לטיפול יעיל ובטוח. בטכניקה נכונה, המטופל יכול להגיע למצב בו הוא מרגיש ומתפקד כאדם בריא.

כ-80% מהילדים מתחת לגיל שלוש מבריאים לגמרי מאסטמה. ואולם, רופאים רבים מהססים לתת אבחון של אסטמה, וזו עלולה להיות בעיה. חשוב להפנים כי אסטמה, במיוחד בגיל הצעיר, יכולה להיחשב למחלה קלה וחולפת. לפיכך, אם יש חשש מומלץ להגיע לאבחון אצל רופא המתמחה בתחום, במטרה לאבחן את מחלת האסטמה בזמן ולתת טיפול מונע בתקופות קריטיות, דבר שימנע סיבוכים שונים והחמרה של המחלה.

בואו לדבר על זה בפורום אלרגיה ואסטמה.