משככים כאבים, מעוררים פחדים

אקמול, דקסמול, אופטלגין, נורופן ואדוויל הם משככי כאבים, שמצויים בארון התרופות של כל אחד מאיתנו. מדובר בתרופות ללא מרשם, שאנו נוטלים להורדת חום או שיכוך כאבים. גם שירלי מרדר, צעירה בת 27, נטלה נורופן לאחר עקירת שן על מנת לשכך כאבים. ואולם, המקרה של שירלי הסתיים בטרגדיה - תרופת הנורופן גרמה לקריסה של הכבד.

רבים עוקבים אחר מצבה של שירלי ומתפללים לשלומה. המקרה שלה גרם ללא מעט אנשים לתהות על בטיחותם של משככי הכאבים ותופעות הלוואי שהם עלולים לגרום. מומחים טוענים כי נורופן, בדומה למשככי כאבים אחרים, היא תרופה בטוחה ויעילה, שהוכחה במחקרים רבים ומיליוני אנשים נוטלים אותה בעולם.

כך למשל, ד"ר יוסי לומניצקי, מנהל מערך הרוקחות במכבי שירותי בריאות, מרגיע את הציבור ואומר ל-doctors כי תופעות הלוואי השכיחות של משככי הכאבים מסתכמות בדרך כלל בכאבי בטן והרגשה לא טובה. ובכל מקרה, מאחר שמדובר על שימוש תרופתי נקודתי וקצר טווח, תופעות הלוואי חולפות כלעומת שבאו. עם זאת, "יש גם תופעות לוואי נדירות יותר כמו פגיעה בכבד או בכליות. אולם מדובר במקרים ספורים, שהסיכון ללקות בהם נמוך ביותר", אומר ד"ר לומניצקי.

פרופ' ידידיה בנטור, מנהל המרכז הארצי למידע על הרעלות של משרד הבריאות במרכז רפואי רמב"ם, מונה שלוש קבוצות מרכזיות של תרופות משככות הכאבים: פארצטמול (אקמול, דקסמול); דיפירון (אופטלגין); ו-NSAIDs, מדכאי דלקת שאינם סטרואידים - אספירין, איבופרופן (אדוויל, נורופן, אדקס), דיקלופנק (וולטרן, אביטרן) נפרוקסן (נקסין).

לדבריו, "בין משככי הכאבים, הנפוץ ביותר הוא פארצטמול (אקמול ודקסמול), שידוע כי נטילתו במינון יתר עלולה לגרום לפגיעה בכבד. גורמי הסיכון במבוגרים הם: אלכוהוליזם, נטילת תרופות שיש להן קונטרה אינדיקציה עם פארצטמול, כגון התרופה לשחפת איזוניאזיד. גורם סיכון נוסף הוא תת תזונה, אשר ניתן לראותו בקרב מתבגרים הסובלים מאנורקסיה. גורם סיכון בקרב ילדים הוא אי אכילה בזמן מחלת חום".

קבוצה שנייה אליה מתייחס פרופ' בנטור היא מדכאי דלקת שאינם סטרואידים. לדבריו, "פגיעה כבדית מנטילת אקמול צפויה יותר מפגיעה כתוצאה מנטילת נורופן, שהינה נדירה ביותר. לעיתים ניתן לצפות עלייה קלה בתפקודי כבד כתוצאה מנטילת נורופן (איבופרופן), אולם האפשרות לאי ספיקת כבד סוערת, בדומה למקרה של שירלי מרדר, נדירה ביותר. אם נבחן את השימוש בתרופה לאורך שנים בקרב מיליוני אנשים, הרי שמדובר בתרופה בטוחה ויעילה ובספרות המקצועית דווחו רק על 4-6 מקרים דומים בעולם".

ד"ר לומניצקי: "מאחר שמדובר על מקרים ספורים בלבד, קשה להוכיח קשר סיבתי".

ד"ר לומניצקי מדגיש את בטיחותה של נורופן באומרו כי "בקרב קבוצת מדכאי דלקת שאינם סטרואידים, האיבופרופן (נורופן, אדוויל) נחשב ליעיל ובטוח מאוד, לעומת התרופות האחרות בקבוצה (וולטרן, נקסין) שהן רעילות יותר". גם אקמול, מציין ד"ר לומניצקי, היא תרופה בטוחה מאוד, אולם נטילה ממושכת שלה עלולה לגרום לנזק מצטבר בכבד".

כשמדברים על תופעות לוואי, יש להבחין בין שני סוגים. האחד: כאשר נלקח מינון יתר של התרופה באופן חד-פעמי; והשני: כאשר החולה נוטל את התרופה במינון שהוא מעט מעל המומלץ, באופן ממושך. "יש תרופות העלולות לגרום לנזק כאשר נוטלים אותן לאורך זמן. כך למשל הויוקס שהורדה מהמדפים, לאחר שנמצא כי גרמה לפגיעה לבבית למי שנטל אותה במשך תקופה ממושכת, במינון מסוים. לעומת זאת, "לעיתים מספיק שימוש קצר מאוד בתרופה, על מנת שיגרם נזק", מדגיש ד"ר לומניצקי.

"יש לזכור", מוסיף פרופ' בנטור, "שכל תרופה עלולה לגרום לרגישות. יש תופעות לוואי בקבוצת מדכאי הדלקת, שהן יותר צפויות, כגון - פגיעה ברירית הקיבה, פגיעה בכליה, בעיקר לסובלים מבעיות כליה ולמי שלא שתה מים בכמות מספקת". ולכך מוסיף ד"ר לומניצקי כי "לאנשים עם מחלת כבד או כליה כדאי להיוועץ עם רופא טרם נטילת משכך כאבים".

לגבי שילובים בין תרופות, ממליץ פרופ' בנטור להיוועץ ברופא: "תמיד יש להתייחס לאינטראקציה בין תרופות. לא מומלץ למשל לקחת משככי כאבים מאותה קבוצה. גם שילוב בין נורופן ואופטלגין אינו מוצלח. הגיוני יותר לשלב בין נורופן לתרופות ממשפחת האופיאטים - תרופות נרקוטיות (מורפין, קודאין, אוקסיקודון, אקטיק, מתדון ועוד). בנוסף יש להביא בחשבון כי יש משככי כאבים בשוק שהם מלכתחילה שילוב תרופות".

ומה לגבי משככי כאבים לילדים? ד"ר לומניצקי מפיג את החששות ואומר כי משככי כאבים לילדים בטוחים מאוד, וגם השילוב ביניהם יעיל ובטוח, אולם יש לבדוק תחילה האם שימוש בתרופה אחת מועיל. אם החום לא יורד, ניתן להשתמש בתרופה מקבוצה אחרת, כי עדיף לשלב תרופות מאשר ליטול כמות גדולה מתרופה אחת. בכל מקרה ממליץ ד"ר לומניצקי להיות עם היד על הדופק - אם רואים כי במשך יומיים נטילת התרופה לא הפחיתה חום או כאב יש לפנות לרופא, על מנת לקבל תרופה חלופית.

בואו לדבר על זה בפורום ייעוץ תרופתי.