תרופה חדשה לחולי זאבת

תרופה ביולוגית חדשה בשם בנליסטה, הראשונה מזה חמישים שנה, אושרה לטיפול בחולי זאבת בפרט, והוכחה כיעילה בטיפול בביטוים שונים של המחלה. התרופה משפיעה באופן ישיר על שגשוג תאי הדם הלימפוציטים מסוג B. תאים אלה הינם השחקנים המרכזים במחלת הזאבת, והם אחראים לייצור מרכיבי הדם הגורמים לחלק גדול מתסמיני המחלה.

מחלת הלופוס (זאבת) היא מחלה אוטואימונית, בה הגוף החולה מייצר נוגדנים הפועלים נגד עצמו. המחלה רב מערכתית, כלומר פוגעת במספר רב של מערכות (עור, פרקים, כליות, דם ועוד). על-פי הערכות כ-2,000-5,000 אנשים בישראל חיים עם זאבת, כאשר 90% מהם נשים.

המחלה לא מוכרת ובמקרים מסויימים קשה לאבחן אותה תוך זמן קצר, משום שחולי זאבת נבדלים האחד מן השני ואין חולה אחד דומה למשנהו. "ישנן סיבות מרובות להתפתחות

המחלה הכוללות בעיקר רקע או נטיה גנטית וחשיפה לגורמים סביבתיים המשפעלים את המחלה", אומרת ד"ר ננסי אגמון-לוין, סגנית מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא. "הנטיה הגנטית בזאבת הינה רחבה, כלומר מערבת מספר רב של כרומוזומים. הגורמים הסביבתיים המשפיעים על התלקחות המחלה רבים וכוללים: חשיפה לקרני השמש ולקרינת UV בכלל, זיהומים, חשיפה להורמוני מין, חומרים קוסמטים, חומרים רעילים בעישון ועוד".

טיפול חדשני

לדברי ד"ר אגמון-לוין, "מטרת הטיפול בזאבת היא השגת שליטה והקטנת סיבוכי המחלה. כיום מומלץ כי כל הלוקים בזאבת יקבלו כטיפול בסיס את התרופה פלקווניל (PLAQUENIL). במקרים רבים מאוד נדרש טיפול גם במינון נמוך של סטרואידים (פרדניזון) באופן קבוע. כאשר מתפתחת מחלה בינונית או קשה יש צורך להעלות את המינון של תרופה זו ולעיתים קרובות נדרש במקביל טיפול נוסף. תרופות המווסתות את פעילות מערכת החיסון כגון: אימוראן, מתוטרקסאט, סלספט, ציקלופוספמיד ועוד, הוכחו כיעילות וחיוניות לטיפול בזאבת בינונית וקשה".

לאחרונה, כאמור, פותחה תרופה ייחודית לזאבת ושמה בנליסטה. "התרופה היא בעצם נוגדן הומני מונוקלונלי ראשון מסוגו, המדכא את פקטור השגשוג BLyS, המהווה גורם חשוב ביצירת נוגדנים על ידי תאי B, אשר תוקפים והורסים את הרקמות הבריאות של הגוף עצמו", מסבירה ד"ר אגמון-לוין. "לכן, תרופה זו היא אופציית טיפול חדשה וחשובה המתמקדת באופן ספציפי באחד הגורמים העומדים בבסיס המחלה".

הטיפול החדש הוכח במספר מחקרים רבי משתתפים, כיעיל באופן מובהק בשיפור תסמינים שונים של המחלה, בעיקר מחלה בינונית המערבת את העור, המפרקים והדם. התרופה נמצאת בשימוש בישראל מספר שנים במסגרת מחקרית, ואושרה לשימוש בישראל וגם בסל הבריאות לפני מספר חודשים. הטיפול בתרופה ניתן בעירוי דרך הוריד אחת לחודש והוא מאפשר הפחתה נוספת בתופעות הלוואי ללא אובדן יעילות הטיפול".

שליטה במחלה

יש לציין כי עבור החולים, הבשורה על הטיפול החדש משמחת מאד משום שבמקרים רבים חברות התרופות נמנעות מלפתח תרופות כאשר מדובר במחלות נדירות יחסית. ד"ר אגמון-לוין מציינת כי בשנים הקרובות צפויות תרופות ביולוגיות נוספות להתווסף למערך הטיפולים בחולי זאבת. "כיום מתנהלים מחקרים רבים לתרופות המכוונות לטיפול בזאבת בינונית וקשה, עם מעורבות עורית, מפרקית וכלייתית. חלק גדול ממחקרים אלה מתבצע גם בישראל, ומאפשר לחולים אשר מחלתם עמידה לטיפולים הקיימים להצטרף למחקרים אלה".

החולים יכולים להיות די אופטימים - למרות שעדיין אין ריפוי למחלת הזאבת, ניתן באמצעות טיפול המותאם באופן אישי לכל חולה, ומעקב רציף להגיע להפוגה של המחלה ולאפשר ללוקים בה לחיות חיים מלאים ורגילים. "הארכת החיים של חולי הזאבת נשענת על הבנה מהי המחלה, הימנעות מגורמים המשפעלים אותה, שמירה על אורח חיים בריא (תזונה נכונה, המנעות מעישון, חשיפה לשמש ועוד) ומעקב רפואי", אומרת ד"ר אגמון-לוין. "המעקב הרפואי הנדרש ללוקים בזאבת הוא על ידי רופאים המומחים לטיפול במחלה, ומטרתו לאפשר אבחון מוקדם של המחלה והתלקחויותיה, התאמת הטיפול להשגת שליטה במחלה, מניעה של התלקחויות ומניעה של נזקים קבועים.

לפרטים נוספים על טיפולים חדשניים - מחקרים קליניים לחולי דלקת מפרקים וזאבת (לופוס) לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום ראומטולוגיה.