יתר לחץ דם ריאתי: אויב ערמומי

לאחר ריצה כולנו מתנשפים, הדופק עולה ומערכת הדם והנשימה עובדות באופן נמרץ. דמיינו כי אתם נמצאים במצב הזה באופן רציף לאורך כל חייכם זו התחושה שחשים מאות חולים בישראל הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי. חולים אלה לא חשים זאת לאחר ריצה מפרכת, לא לאחר הליכה נמרצת ולא לאחר מאמץ מסוג כלשהו; התחושה הזו מלווה אותם לאורך חייהם ואינה מאפשרת להם לקיים שגרת חיים תקינה.

יתר לחץ דם ריאתי הוא מחלה שבה נפגעים כלי הדם העורקיים המעבירים דם מהלב לריאות, ובעקבות זאת עולה הלחץ בכלי דם אלה. המחלה גורמת לעומס גבוה בהעברת הדם אל הריאות, ובעקבותיו ללחץ על החדר הימני של הלב, העלול להתפתח לאי ספיקת לב ימנית. במקרים שבהם המחלה אינה מטופלת כראוי, עלול החלק הימני של הלב לקרוס, דבר העלול להוביל למוות.

מהלך המחלה נמשך בין מספר חודשים למספר שנים. 10% מהחולים נושאים מוטציה בגן מסוים, הגורם לה. בעקבות זאת, ישנן משפחות שבהן יותר מאדם אחד חולה במחלה. יחד עם זאת, חשוב לציין כי המוטציה הגנטית אינה מובילה בהכרח לחולי במחלה. המחלה נוטה לפגוע בעיקר בנשים, וכשזה קורה יש איסור על כניסה להריון מכיוון שהעומס הרב המופעל על הלב בעת ההריון עלול לגרום לאסון.

בעיית האבחון

החולים במחלה סובלים מקשת של סימפטומים הנעה מקשיי נשימה ועייפות ועד לקושי בהליכה של מרחק קצרים, אפילו כמה מטרים. סימפטום נוסף של המחלה, הנגרם בעקבות חוסר החמצן בדם, הוא כיחלון בשפתיים ובקצות האצבעות. הסימפטומים האמורים אינם ספציפיים, ועלולים לאפיין מחלות אחרות דוגמת אסתמה, קוצר נשימה, בעיות בכושר הגופני ואפילו לחץ וחרדה. בעקבות זאת, פעמים רבות החולים אינם מגיעים כלל לרופא, וגם כשהם מגיעים, הבדיקות הראשוניות אינן מובילות לאבחון המחלה.

האתגר באבחון המחלה עלול להוביל לאיחור של מספר שנים באבחון ובתחילת הטיפול במחלה, דבר העלול לחרוץ את גורלו של החולה. למעשה, על כל חולה מאובחן ישנו חולה אשר אינו מאובחן באופן נכון ואינו מטופל במשך שלוש שנים מיום הופעת המחלה. יחד עם זאת, בשנים האחרונות המודעות למחלה עלתה, ובעקבות שינויים שנערכו בבדיקת אקו לב ניתן כיום להעריך את הלחץ הריאתי כסימן ראשוני למחלה. בבדיקות המשך, הכוללות בין היתר צנתור של החדר הימני (הליך פשוט הרבה יותר מהצנתור המוכר), בדיקת תפקודי ריאה, CT של החזה ובדיקות דם לשלילת מחלות אחרות, ניתן לאשש את האבחנה.

כיצד מטפלים?

בניגוד למחלות רבות, מצבו של החולה ביתר לחץ דם ריאתי אינו מושפע מתזונה לקויה או מחוסר פעילות גופנית. יחד עם זאת, מומלץ לחולים במחלה לשמור על כושר גופני באופן מתון ובהשגחה, כדי למנוע התעלפויות בשל המאמץ הרב.

הטיפול התרופתי במחלה מטרתו להוביל להרחבת כלי הדם של הריאות ולהורדת לחץ הדם הריאתי. כשהמחלה בראשית דרכה ובמצב קל מאוד, ניתן להסתפק במעקב הכולל בדיקות אקו לב מדי שישה חודשים.

בדרגת החומרה הקלה והבינונית של המחלה, יטופל החולה בתרופות הניתנות דרך הפה כגון טרקליר (Bosentan) או ויאגרה (Sildenafil, הניתנת במקרים אלה במינון שונה מאשר לטיפול בבעיות תפקוד מיני). במקביל מקבלים החולים תרופות לדילול הדם לצורך מניעת קרישי דם. במקרים הקשים של המחלה ישולבו תרופות ממשפחת הפרוסטציקלינים (מרחיבי כלי דם), שיינטלו באמצעות אינהלציה או דרך הווריד.

הטיפולים התרופתיים עשויים להביא להטבה ניכרת ולשיפור ביכולת לבצע פעולות בהן התקשו החולים קודם, כגון הליכה, עלייה במדרגות ועוד. כאשר טיפול זה אינו מביא להטבה, אין מנוס מביצוע השתלת ריאות.

כמו במחלות רבות אחרות, גם במחלה זו האבחון הינו השלב הבעייתי ביותר העלול לגזור את גורלו של החולה. במידה שהנכם מרגישים סימפטומים של דרכי הנשימה שלא משתפרים למרות טיפולים תרופתיים שקיבלתם, מומלץ לפנות לרופא המשפחה ולבקש בדיקה מקיפה יותר כולל הפנייה לרופא מומחה בטיפול במחלות ריאה. בעקבות היצע הטיפולים ההולך ומתרחב והמודעות העולה לחשיבות אבחון המחלה, חולים רבים מצליחים לקבל טיפול בזמן ונהנים משיפור משמעותי באיכות החיים.

הכותב הוא מנהל המכון למחלות ריאה, מרכז רפואי רבין, קמפוס בלינסון

בואו לדבר על זה בפורום מחלות ריאה.