מחלת הסעיפים: אל תחסכו בסיבים

מחלת הסעיפים במעי הגס נגרמת על ידי היווצרות כיסים בדופן המעי הנקראים סעיפים. הסעיפים נגרמים עקב התבלטות חלקים מדופן המעי בצורת כיסים דרך שכבת השרירים העוטפת את המעי. כל כיס כזה נקרא 'סעיף' דיברטיקולום. היווצרותו של הסעיף היא פועל יוצא של לחץ מוגבר בתוך המעי וחולשה יחסית של השרירים העוטפים את המעי.

היות שהלחץ הנוצר במעי תלוי ברוחב המעי, האזור המועד ביותר לסעיפים במעי הגס הוא אזור הסיגמואיד האזור הצר ביותר במעי, ולכן הלחץ בו הוא הגבוה ביותר. אזור זה ממוקם אנטומית בבטן השמאלית התחתונה.

המחלה נפוצה ביותר במדינות המתועשות, ושכיחותה עולה עם הגיל. בעוד בגיל 40 רק כ-5% מהאוכלוסייה יסבלו מסעיפים, מעל גיל 80 יסבלו ממנה כשני שלישים מהאוכלוסייה.

בגיל הצעיר המחלה שכיחה בעיקר בגברים, אולם בגילאים מאוחרים יותר השכיחות משתווה והמחלה אף הופכת לנפוצה מעט יותר בנשים.

גורמי הסיכון למחלה

לתזונה השפעה מכרעת על התפתחות המחלה. דיאטה דלה בסיבים תזונתיים הינה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להתפתחות סעיפים. בעולם המערבי בו התזונה דלה בסיבים בהשוואה לארצות מתפתחות, שכיחות המחלה גבוהה באופן משמעותי. דיאטה דלה בסיבים גורמת לעצירות ויצירת צואה קשה ובעלת נפח קטן. עצירות גורמת לאימוץ יתר של שרירי הבטן ומעלה את הלחץ התוך בטני וכן את הלחץ בתוך המעי. לחץ מוגבר בתוך המעי מועבר לאזורי החולשה בדופן וגורם להתבלטות הדופן החוצה וליצירת הסעיף. בנוסף לתזונה ישנה השפעה לגיל, למחלות רקמת חיבור ולהפרעות בתנועתיות המעי.

תסמיני המחלה

עד כ-70% מהלוקים בסעיפים במעי הגס אינם מודעים כלל לקיומם. הסעיפים עלולים לגרום להפרעה בתנועתיות המעי, תחושת כאבי בטן, נפיחות בבטן תחתונה ושינויים בהרגלי היציאה אשר יכולים להיות משויכים לבעיות אחרות במעי.

לרוב מתגלה קיומם של הסעיפים בשל סיבוך. הסיבוך הנפוץ ביותר הוא דלקת חריפה של הסעיפים אשר עלולה לפגוע ב-10%-25% מהסובלים מהמחלה. הדלקת מתבטאת לרוב בכאבים עזים בבטן השמאלית התחתונה, חום ושינויים בהרגלי היציאה. הטיפול בדלקת הנו טיפול אנטיביוטי. לעיתים בשל חומרת הדלקת ומחלות רקע נוספות יש צורך באשפוז.

בכ-75% מהמקרים הדלקת אינה מסובכת וחולפת לאחר טיפול אנטיביוטי. סיבוכים אפשריים כתוצאה מהדלקת כוללים היווצרות מורסה תוך בטנית, התנקבות המעי או היווצרות פיסטולות לאיברים אחרים בבטן. סיבוכים אלו דורשים לרוב טיפול ניתוחי ואשפוז ממושך.

בכ-30% קיימים התקפי דלקת חוזרים. במקרים אלה יש לשקול טיפול ניתוחי לכריתת אזור הסעיפים במעי בהתאם לגיל החולה, חומרת ההתקפים ומחלות רקע נוספות.
סיבוך אפשרי נוסף של מחלת הסעיפים הוא דימום מפי הטבעת. דימום זה נוטה להיות מהיר ובכמות מרובה. לרוב הדימום נעצר בעצמו ללא צורך בטיפול נוסף. במקרים חוזרים יש לשקול טיפול ניתוחי.

אבחון המחלה

לרוב הסעיפים מאובחנים בעת בדיקת קולונוסקופיה שגרתית או בבדיקת CT בטן הנעשית מסיבות אחרות. במקרים בהם קיים חשד לדלקת של הסעיפים האבחון נעשה באמצעות CT בטן המראה הן את הסעיפים והן את סימני הדלקת בדופן המעי. לאחר חלוף הדלקת יש לעבור בדיקת קולונוסקופיה על מנת לשלול ממצאים נוספים במעי.

אבחנה מבדלת

היות שתסמיני המחלה כוללים שינוי בהרגלי היציאה, כאבי בטן , נפיחות הבטן יש לשלול גורמים נוספים לתלונות, ובראש ובראשונה גידול במעי הגס. על מנת לשלול גידול יש לבצע קולונוסקופיה. אבחנות נוספות יכולות להיות מעי רגיז, מחלות מעי דלקתיות והפרעה לתנועתיות המעי הנגרמת כתוצאה ממחלות רב מערכתיות אחרות, כדוגמת סוכרת.

מניעה וטיפול

הטיפול העיקרי הוא תזונה עתירת סיבים. תזונה עתירת סיבים גורמת להגדלת נפח הצואה ולהפחתת הלחץ בתוך המעי ובכך מונעת היווצרותם של סעיפים נוספים. על מנת שהשינוי התזונתי יהיה יעיל מומלץ לצרוך 20-30 גרם סיבים ליום. מזונות עתירים בסיבים כוללים לחם מחיטה מלאה או מדגנים מלאים (על קליפתם), דגני בוקר, פירות וירקות. על מנת לבצע את השינוי התזונתי המומלץ אפשר וכדאי להיוועץ בדיאטנית.

עם זאת, בעת דלקת חריפה של הסעיפים יש להימנע מסיבים. בעת הדלקת לצד הטיפול האנטיביוטי חשוב לשמור על תזונה ללא סיבים לתקופה של כ-6 שבועות. בחלוף תקופה זו ניתן לחזור לתזונה עתירת סיבים באופן הדרגתי.

קיימים בספרות הרפואית מספר מחקרים שבדקו את יעילותן של תרופות נוגדות דלקת ובראש ובראשונה תרופות מסוג 5ASA המשמשות לטיפול בדלקת מעי כרונית כטיפול מונע לחזרה של דלקת הסעיפים. התוצאות אינן חד משמעיות לגבי יעילותן של תרופות אלו.

הכותבת היא רופאה בכירה במכון הגסטרואנטרולוגי באסותא רמת החייל ובשיבא

בואו לדבר על זה בפורום גסטרואנטרולוגיה.