דלקת כבד: מניעה, תסמינים וטיפול

בחודש יולי הקרוב, כמו בכל שנה, יצוין יום המודעות למחלת דלקת הכבד. דלקת הכבד נפוצה במדינות העולם השלישי וגם בעולם המערבי: נגיפיה השונים מועברים בקלות מאדם לאדם ותסמיניה אינם ברורים. ישנם כמה סוגים של דלקת כבד. הקשה שבהם עלול לגרום פגיעה חמורה לכבד, אם המחלה איננה מאובחנת בזמן. על המחלה, על סוגיה השונים, על הגורמים למחלה ועל הטיפול בה - מפי פרופ' אורן רן, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד בהדסה.

מהי דלקת בכבד?

"זוהי מחלה דלקתית של הכבד. סיומת של "איטיס" מלמדת על דלקת. כך, למשל, דלקת בתוספתן מכונה 'אפנדיציטיס', דלקת בשקדים מכונה 'טונסיליטיס' ודלקת בכבד מכונה 'הפטיטיס'. קיימים מספר גורמים לדלקת בכבד, כגון אלכוהול ותרופות, מחלת הכבד השומני, מחלות דלקתיות ומחלות מטבוליות. אחד הגורמים השכיחים להיווצרות דלקת בכבד הוא הידבקות בווירוס. ישנם כמה וירוסים מחוללי דלקת בכבד. כאשר החולה נדבק בווירוס הפטיטיס וירוס דלקת הכבד מסוג A, הוא יאובחן כחולה בהפטיטיס A. כאשר מחולל המחלה הוא הפטיטיס B, המחלה תכונה בהתאם וכך גם כאשר המחולל הוא הפטיטיס C. למעשה וירוסים A, B ו-C הם המחוללים העיקריים של דלקת הכבד".

מהי דלקת נגיפית מסוג A?

"דלקת הכבד כתוצאה מהדבקה בנגיף ההפטיטיס A, אשר הדבקה בו גורמת לדלקת כבד חריפה, כזו שאיננה כרונית. ברוב המקרים, מדובר במחלה קלה ונעדרת תסמינים, הנמשכת בין שבועיים לבין ארבעה שבועות. רבים מהחולים לא מודעים כלל להתפרצותה. בחצי אחוז מהמקרים, המחלה קשה ביותר, גורמת לאי ספיקת כבד, מובילה לצורך בהשתלת כבד ולעתים מסתיימת בתמותה. ההדבקה בנגיף היא דרך מזון נגוע, לרוב מי שתייה מזוהמים. המחלה שכיחה יחסית בכל העולם (יותר במדינות לא מפותחות) - בארה"ב מדווחים מדי שנה 22,500 מקרים המהווים כ-38 אחוז מכלל מקרי ההפטיטיס. אבחון המחלה הוא על ידי בדיקת דם. ישנו חיסון למחלה שניתן בישראל לתינוקות וכן לאוכלוסיות בסיכון (למשל, לנוסעים לאזור בו המחלה נפוצה)".

מהי דלקת נגיפית מסוג B?

"דלקת הכבד כתוצאה מהדבקה בנגיף ההפטיטיס B, ממנה סובלים כ-400 מיליון אנשים בעולם, מרביתם במזרח אסיה. ההדבקה בנגיף היא במגע עם דם, תוצרי דם ונוזלי גוף כמו זרע ורוק. לאחר שהנגיף חודר לגוף האדם, הוא מגיע לכבד, האיבר המועדף עליו ואז מתרחש תהליך המחלה, אותו ניתן לחלק לארבעה שלבים: שלב הדגירה נעדר התסמינים; שלב הפרודרומה בו מתחילים תסמיני מחלה שאינם ייחודיים לצהבת; שלב הצהבת הכולל הופעת תסמיני צהבת, ובהם: גוון עור צהבהב, ירידה בתיאבון, שתן כהה, בחילות והקאות, חולשה ועוד. בשל התסמינים הללו, לרוב בשלב זה מאובחנת המחלה. השלב האחרון של המחלה הוא שלב ההחלמה. חלק מהחולים יתמודדו עם המחלה ואצל אחרים היא תגרום לנזק. תוצאותיו של זיהום חריף בהפטיטיס B קשורים קשר הדוק לגיל שבו אירעה החשיפה לנגיף. אם מדובר בתינוקות, ב-95% מהמקרים תתפתח דלקת כרונית של הכבד; אם מדובר במבוגרים ב-97 אחוזים מהמקרים, המטופלים מחלימים לגמרי, לא מתפתחת דלקת כרונית של הכבד ונרכש חיסון לכל החיים".

האם דלקת כרונית של הכבד היא מסוכנת? מדוע?

"בוודאי. זהו מצב שאנו לא רוצים להגיע אליו ואם לא מטפלים בו עלול לגרום נזק לכבד ולהוביל בסופו של תהליך לשחמת הכבד, לסרטן או לפגיעה בתפקודי כבד. ישנם נשאים שחיים בשלום עם הנגיף ולא נגרמת פגיעה לכבד שלהם. כל המטופלים חייבים להיות תחת מעקב ולקבל טיפול בהתאם למצבם. הטיפול הוא טיפול תרופתי - ולא ניתן לנשאים בריאים. ישנן מספר אופציות טיפוליות ולכולן יתרונות וחסרונות. לא כל המטופלים מצליחים להחלים בזכות הטיפול הקיים. במקרים מסוימים נדרשת השתלת כבד".

מהי דלקת נגיפית מסוג C?

"מחלת כבד כתוצאה מנגיף ההפטיטיס מסוג C. קיימים 6 תתי-סוגים של הווירוס, הקרויים ג'נוטייפים, וסוג הג'נוטייפ יכול לשמש כלי ניבוי יעיל לתגובה לטיפול ולפרוגנוזה. הווירוס נפוץ מאד בעולם - 170 מיליון איש חולים - ושכיחותו גבוהה גם בעולם המערבי (2% בארצות הברית). וירוס זה למעשה נפוץ פי חמישה מווירוס ה-HIV הגורם למחלת האיידס. בדומה לווירוס ההפטיטיס B, נובעת ההדבקה בהפטיטיס C ממגע עם דם, נוזלי גוף ומחטים מזוהמות. במרבית המקרים - 80% - תתפתח מחלה כרונית בכבד, העלולה להוביל לשחמת הכבד ולפגיעה בתפקודו. בקרב כ-20 אחוזים מן החולים הכרוניים תהפוך המחלה לקשה ותגיע לשלב השחמת, אי ספיקת כבד וצורך בהשתלה או תמותה. כמו כן, הסיכון להתפתחות סרטן הכבד בחולים אלה הינו 1-4 אחוז לשנה. למעשה מחלת הפטיטיס C היא הקשה מכל דלקות הכבד".

כיצד מאובחנת המחלה?

"בשלב ראשוני מאובחנת המחלה בבדיקת דם פשוטה. לאחר אבחון ראשוני, יש בדיקות בירור נוספות, כגון ביופסיה של הכבד או בדיקות חדשניות יותר ולא חודרניות, המחליפות אותה, כגון, הפיברוטסט (סדרת בדיקות דם שתוצאותיהן מנותחות), ופיברוסקאן (מכשיר דמוי אולטראסאונד)".

"יש חשיבות רבה לאיתור המחלה, כי גילויה בשלב מוקדם בפירוש מציל חיים. המחלה נחשבת למסוכנת ומומלץ לכולם לבדוק קיומו של זיהום. הסכנה רבה במיוחד משום שבשלביה הראשונים, המחלה שקטה ונעדרת תסמינים. קיומה נחשף רק כאשר יש כבר נזק לכבד. ההמלצה לבדיקת דם מכוונת במיוחד לאנשים המשתייכים לקבוצות סיכון: מקבלי עירוי דם ותוצריו לפני 1992; תינוקות לאם נשאית (אם כי שכיחות ההדבקה במקרים אלה נמוכה); חולים שעברו השתלות איברים בארץ לפני 1992; שותפים מיניים של נשאים (שיעור הדבקה נמוך מאד); מכורים לסמים בהזרקה - ועולים מחבר העמים".

מהו הטיפול בדלקת נגיפית מסוג C?

"מטרת הטיפול הינה להשמיד את הווירוס, לרפא את החולה ולמנוע התפתחות שחמת הכבד וסרטן הכבד. שנים רבות הטיפול היה מבוסס על תרופות לא מאוד יעילות שהטיפול בהן תרם לסיכויי החלמה והכחדת הווירוס באחוזים נמוכים, הנעים בין 7% (תרופה אחת בלבד), לבין 40-60% (שילוב בין שתי תרופות). בשנים האחרונות, פותחו תרופות חדשות המבוססות על עיכוב האנזימים המאפשרים לווירוס להתחלק. שילובן של אלה עם תרופה ותיקה העלה את אחוזי ההצלחה לרף ה-70-80%. טיפול זה לעתים מעורר תופעות לוואי קשות שמאלצות את המטופל להפסיק לקבל את הטיפול. אבל יש תקווה לעתיד. תרופות הניתנות דרך הפה יעילות מאוד ועם מעט תופעות לוואי. לאחרונה, נכנסו לשימוש תרופות הפוגעות באתרים שונים בנגיף והטיפול בהן ללא התרופה הוותיקה שהיא הגורם לתופעות הלוואי הקשות נמצא יעיל במיוחד. אחוז התגובה מגיע ל-90-100 אחוזי החלמה, כך שיש למה לצפות".

בואו לדבר על זה בפורום הפטיטיס C.