הפטיטיס C: קשה אבל פחות

הפטיטיס C, הידועה גם בשמה דלקת כבד נגיפית מסוג C, נפוצה במדינות המערב, ושכיחות בישראל הינה 2 אחוז באוכלוסייה. המחלה שהייתה בעבר קשה לטיפול נענית לתרופות חדשות ששיפרו משמעותית את סיכויי ההחלמה - ומבט לעתיד הצופן אפשרויות טיפוליות סופר יעילות מחזק את התקווה. מהי המחלה? מהם התסמינים שלה? מה היקפה? כיצד היא מאובחנת? כיצד ניתן להימנע מהדבקה ומהן אפשרויות הטיפול?

הפטיטיס C נפוצה רק במדינות העולם השלישי?

ממש לא. היא נפוצה מאוד גם במדינות המערב. מחלת הפטיטיס C היא מחלת כבד נגיפית, קרי כזו שנגרמת עקב הדבקה בווירוס. מדובר בווירוס HCV הנפוץ מאד ברחבי העולם, לרבות המדינות המערביות.

מה היקף המחלה?

ברחבי העולם, חולים בהפטיטיס C 170 מיליון איש (בכל רגע נתון). הנגיף מחולל המחלה נפוץ פי 5 מהנגיף הגורם למחלת האיידס. שני אחוזים מכלל החולים חיים בארצות הברית.

איך מועברת המחלה? כיצד ניתן להידבק בנגיף?

ההדבקה בווירוס HCV - וירוס ההפטיטיס C - מתרחשת עקב מגע עם דם נגוע, נוזלי גוף ומחטים מזוהמות.

כיצד מאובחנת המחלה?

כאשר מתעורר חשד להימצאות המחלה, או שמטופל משתייך לקבוצות סיכון, יש לבצע בדיקת דם פשוטה לאיתור נוגדנים שנוצרו ע"י המערכת החיסונית כנגד הנגיף. אם התוצאה חיובית, מתקדמים לבדיקה מולקולארית המאשרת את נוכחות הווירוס בדם. הבדיקה מודדת את כמות הווירוס ואת סוגו - המכונה גנוטייפ, כאשר הווירוס השכיח בארץ הינו גנוטייפ b 1. לאחר שהוכח כי הנזק לכבד נגרם כתוצאה מנגיף דלקת הכבד מסוג C יש לבצע בדיקות להערכת היקף הנזק בכבד - בדיקות דימות (אולטרסאונד בטן, ביופסיה של הכבד ו/או פיברוסקאן ו/או פיברוטסט- בדיקות שאינן חודרניות המחליפות בשנים האחרונות את ביופסיית הכבד ומסייעות לקבוע את חומרת הנזק לכבד, מידת הדלקת ומידת הצלקת של המטופל).


מה הן קבוצות הסיכון? למי מומלץ לעבור בדיקת דם להפטיטיס C?

מקבלי עירוי דם ותוצריו לפני 1992; תינוקות לאם נשאית הנגיף; מכורים לסמים בהזרקה; מי שבא במגע מיני עם נשא וכן עולים מחבר העמים ועובדים במקצועות הבריאות הבאים במגע עם דם ונוזלי גוף המטופלים

למה להיבדק? אם אין תסמינים, למה חשוב לטפל במחלה?

הווירוס עלול לגרום נזק לכבד בין אם יש או אין תסמינים וסימני אזהרה.

בחלק גדול מהחולים תתפתח מחלת כבד כרונית מבלי שיבחינו בשלב ראשוני של מחלה חריפה, ואילו חלק מהחולים יפתח מחלה חריפה שההערכה וטיפול בה עשויים לתרום להחלמה בשיעור 90 אחוז. כשהתסמינים הברורים חולפים המחלה עוברת לשלב הבא, היא ממשיכה להתפתח והופכת "שקטה" - נעדרת תסמינים וכרונית. בשלב זה, מתפתחת דלקת כבד, מצב שגורם באופן הדרגתי ועקבי נזק לכבד. התהליך הדלקתי הכרוני גורם לפגיעה בתפקוד הכבד ועלול להוביל לשחמת כבד או סרטן כבד - ואת זה אנחנו רוצים למנוע.


מהן דרכי הטיפול בנשאים לעומת חולים במחלת כבד כתוצאה מזיהום בנגיף HCV?

בנשאים, אנשים שבדמם מופיע הווירוס, אך אין להם כל תסמין קליני, מעבדתי או עדות לנזק כבד- מקובל להסתפק במעקב בלבד אולטראסאונד בטן - אחת לשנה ורמת תפקודי כבד בדם פעמיים בשנה. בחולים אלה, חומרת המחלה נקבעת בעיקר על סמך דרגת הצלקת בכבד, כאשר מדובר בדרך כלל בחמש דרגות , החל מדרגה 0 - אין כל צלקת ועד דרגה 4 - שלב שחמת הכבד, הכבד כולו מצולק. בשלב זה אנו חוששים מסיבוכים משניים כגון עליית לחץ הדם בכבד (מיימת, דמם מדליות ואנצפלופתיה) ומהופעת גידול ראשוני בכבד.

הטיפול במחלה עבר מהפך כאשר במשך שנים הוצע טיפול באינטרפרון, למשך שנה, הניתן בזריקה וטומן בחובו הרבה תופעות לואי. שיפור האינטרפרון ושילובו עם תרופות נוספות השיגו תגובה של כ-60 אחוז מהמטופלים.

בשנים האחרונות, פותחו יותר מעשר תרופות חדשות, העומדות בשלבים שונים של אישור בארה"ב, אירופה וישראל, הניתנות בשילובים שונים, ויעילותן מגיעה להכחדת הווירוס בלמעלה מ-90 אחוז מהמטופלים. תרופות אלה נלקחות דרך הפה ל 12-24 שבועות בלבד, וכמעט שאינן גורמות לתופעות לוואי.

חסרונן העיקרי - הן מאוד מאוד יקרות ולכן מקובל לתת אותן רק לחולים הקשים ביותר עד אשר יוזלו המחירים. איני מכיר מחלה נוספת שהיינו עדים להבנת המנגנון שלה ולהתפתחותה בצורה כה דרמטית כפי שלמדנו על מחלת הדלקת הנגיפית ב-40 השנים האחרונות תובנות שאפשרו לנו למגר אותה עד היסוד.

בתקופה הקרובה, יהיה על המומחים בנושא, להעריך את מידת החומרה וקצב התקדמות המחלה בכל חולה וחולה ולבחון האם הוא ראוי לטיפול, ואיזו תרופה יש להציע לו.

פרופ' אורן רן, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, האגף לרפואה פנימית, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום הפטיטיס C.