הפטיטיס C: לכו להיבדק

דלקת כבד נגיפית - בשמה הידוע יותר: צהבת C או הפטיטיס C - היא בעיה בריאותית העלולה להיות קטלנית ללא טיפול, מפני שלאחר ההידבקות בנגיף ההפטיטיס C, עלולים רבים לפתח דלקת כבד כרונית, המתפתחת באיטיות, אך עלולה להוביל לתחלואה קשה (שחמת כבד, סרטן כבד - ולעתים עד לצורך בהשתלה).

אחת הבעיות הקשות בטיפול בדלקת כבד נגיפית היא חוסר אבחון המחלה בזמן. בישראל, רק כ-20% מהחולים מודעים למחלתם. מרבית החולים אינם מאובחנים ואינם מטופלים. זאת ועוד: סיבוכי המחלה מטילים עומס רב על מערכת הבריאות, בשל עלויות הטיפול הגבוהות והיקרות, במצב של שחמת כבד, סרטן כבד והשתלות כבד.

האם להפטיטיסC אין תסמינים?

הסכנה הגדולה הטמונה בהידבקות בנגיף היא היעדר התסמינים הנלווים להידבקות ולתחלואה. ניתן להידבק בנגיף ולחלות במחלה ללא תסמינים במשך כ-20-30 שנה. זוהי עובדה המקשה על גילוי מוקדם. רוב החולים בישראל למעשה אינם מודעים לכך ש"פצצה מתקתקת" מקננת בתוכם. המחלה עלולה להתפתח בגוף שנים רבות, מבלי שהיא "מודיעה" על נוכחותה. היעדר סימפטומים מקשה מאוד על אבחונה, אך ידוע לנו כי בקרב כל מי שקיבל עירוי דם נגוע לפני 1992 (כשהתחילו לבדוק כל מנת דם לקיומו של הווירוס), בקרב יוצאי חבר העמים, נפגעי סמים וכן בקרב אוכלוסיות נוספות, קיים סיכוי גבוה יותר לנוכחות המחלה.

לכן, חשוב מאוד כי אותם אנשים יאובחנו כדי שיהיו מודעים לכך. אנו חייבים לתת להם את המידע כדי שיוכלו למנוע הדבקות נוספות ולאמץ אורח חיים מתאים (כמו למשל הימנעות משתיית אלכוהול) שיכול לעכב את החמרתה.

לשם כך, חייבים לעורר מודעות ציבורית ולאבחן אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון לתחלואה במחלה. בדיקת דם שעלותה 32 ¤ בלבד, יכולה לתת כלים לחולים ולמערכת הבריאות להתמודדות נכונה עם המחלה. על פי ההערכות, קיימים בישראל כ-100,000 אלף איש חולים בהפטיטיס C, אבחון וטיפול מוקדם יכול להציל את חייהם.

מדוע לא נהוג לקיים בדיקות שיגרה לאבחון הפטיטיס C?

למרות תפוצת המחלה במדינת ישראל, בדיקה לגילוי נגיף ה-HCV (הנגיף מחולל המחלה) עדיין אינה כלולה במסגרת בדיקות הדם השגרתיות, ולכן אבחון המחלה נעשה באופן אקראי, או לאחר יוזמה אישית של המטופל, שביקש להיבדק.
מדובר בבדיקת דם פשוטה וזולה, הנמצאת בסל הבריאות, אך אינה מוצעת לחולים, למרות שהם נמצאים בקבוצות הסיכון הבאות:

מי שקיבל עירוי דם נגוע לפני 1992 (כשהתחילו לבדוק כל מנת דם לקיומו של הווירוס).
עולים ממדינות חבר העמים לשעבר.
קבוצות סיכון נוספות כוללות: חולי כליות המטופלים בדיאליזה, נשאי/חולי איידס, נשאי נגיף דלקת הכבד מסוג B.
מזריקים סמים, אפילו באופן חד פעמי.
המבצעים קעקועים ופירסינג באמצעות מחטים ומכשור לא סטרילי או טיפולים במכוני יופי (טיפולי קוסמטיקה פולשניים או מניקור ופדיקור; כל טיפול המערב סיכוי לדימום).
עובדי מערכת הבריאות שחשודים כי נחשפו לדם נגוע בנגיף.

עמותת חץ שמה לה כמטרה עיקרית לתמוך בחולים ובבני משפחתם בהתמודדות עם המחלה ולסייע במאבקם של חולים לקבל את הטיפולים הטובים ביותר במסגרת סל שירותי הבריאות. במסגרת זאת, אנו פועלים להכנסת בדיקת הדם לגילוי הנגיף לסל בדיקות השגרה, כדי לאבחן את המחלה מוקדם ככל שניתן. אנו, כעמותה, לא נשב בחיבוק ידיים, כאשר מסביבנו חולים רבים שאינם מאובחנים ואינם יודעים כלל כי הם חולים, נושאים את הנגיף בגופם ועלולים להדביק גם אנשים אחרים.

כיום, כאשר התפתחויות טיפוליות חדשות סוללות את הדרך למיגור המחלה, זכות החולים לדעת וחובת המדינה לעדכן את הציבור בסיכונים הבריאותיים הנלווים למחלה, ובצורך לאבחן את האוכלוסיות הנמצאות בסיכון, וזאת כדי לתת להם את האפשרות למנוע את הפצתה ולאמץ אורח חיים שימנע את החמרתה.

השאיפה של הרופאים ואנשי המקצוע בתחום היא לשפר את הדרכים לאבחון המוקדם של המחלה, כדי למנוע את סיבוכיה. כאמור, אחת הדרכים היא להוסיף את בדיקת הדם לגילוי הנגיף אל בדיקות הדם השגרתיות לקבוצות הסיכון.

אם אתם משתייכים לאחת משלוש קבוצות הסיכון העיקריות - חיוני כי תיבדקו: עולים מחבר העמים לשעבר, אנשים שהשתמשו בסמים בהזרקה ואנשים שקיבלו עירוי דם או תוצרי דם לפני שנת 1992. הגיעו לרופא המשפחה ודרשו ממנו בדיקה לנוכחות הפטיטיס C. אל תהיו אדישים למחלה.
השנה אנו מציינים לראשונה את יום המודעות להפטיטיס c בכנסת, וזאת במטרה לרתום את מקבלי ההחלטות לאמץ את התוכנית הלאומית למיגור המחלה, שתוצג למשרד הבריאות. על המדינה להשקיע במאבק בהפטיטיס C באותה נחישות, בה היא משקיעה במיגור מחלות קשות אחרות.

חוליו בורמן הוא מנכ"ל עמותת "חץ", ארגון ישראלי לבריאות הכבד

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום מחלות כבד
פורום גסטרואנטרולוגיה - כבד שומני