הכל על בדיקת קולונוסקופיה

קולונוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופית במהלכה נסרק המעי הגס בעזרת צינור דק וגמיש. במאמר זה נסקור את ההכנה לבדיקה, מהלכה ויתרונותיה ביחס לבדיקות אחרות.

מהי בדיקת קולונוסקופיה?

מדובר בבדיקה אנדוסקופית שמטרתה לסרוק את המעי הגס. זוהי בדיקה נפוצה מאוד שנמצאת בשימוש נרחב, לצורך אבחון וטיפול במחלות של המעי הגס. הבדיקה מתבצעת במכוני גסטרו שונים (בבתי החולים ומרכזים רפואיים) על ידי רופא מומחה בגסטרואנטרולוגיה.

הבדיקה נעשית באמצעות קולונוסקופ. צילום: שאטרסטוק

האם הבדיקה מצריכה הכנה?

לצורך הבדיקה נדרשת הכנה עם חומר משלשל אשר מנקה את המעי משאריות הצואה. במהלך הבדיקה, המטופל נמצא במצב של טשטוש אשר מונע ממנו לחוש כאב או אי נוחות כלשהי. במהלך הקולונוסקופיה, הרופא מכניס צינור דק וגמיש דרך פי הטבעת ומקדם אותו לאורך המעי הגס בעזרת כפתורים המצויים בשלט שבידו (הדבר דומה לסוג של ג'ויסטיק).

בקצה הצינור, יש מצלמה זעירה ומקור אור אשר מאיר את דרכו. התמונה שמצולמת על ידי המצלמה בקצה הצינורית, משודרת למסך טלוויזיה גדול אשר תלוי מול הרופא. בצורה כזו, הרופא יודע לאן לנווט. עוד פלא מפלאי הטכנולוגיה המודרנית: תעלה זעירה, לאורך הצינור, שדרכה הרופא יכול להכניס ''כלים'' שונים שהוא זקוק להם במהלך הבדיקה, כגון: ''מלקחיים'' זעירים, שמאפשרים לקיחה של הביופסיות מהנגעים במעי, לולאה שכורתת פוליפים, כלי לצריבה לכלי דם מדמם, מספריים זעירים, כלי תפירה זעיר ועוד.

מה משך הבדיקה?

הבדיקה נמשכת כ-20 דקות עם התאוששות הנמשכת חצי שעה עד שעה לאחר מכן. אסור לנהוג 8 שעות אחרי הבדיקה - ולכן חובה להגיע עם מלווה.

מהי מטרת הבדיקה?

הבדיקה נועדה לסריקה מלאה של המעי הגס, במטרה לאתר גידולים ממאירים, נגעים טרום-סרטניים, אזורים של דלקת, נגעים וסקולריים מדממים ועוד. במציאות העכשווית, כאשר מדי שנה מתגלים בארץ כ-3,300 חולים חדשים עם סרטן מעי גס - ושליש מהם נפטרים ממנו, כלי אבחון זה הפך להיות חיוני ביותר. הבדיקה מאפשרת גם לאבחן מחלות כגון: מחלת קרוהן, קוליטיס כיבית, נגעים מדממים הנקראים אנגיואקטזיות, דלקת המעי על רקע מזהמים שונים ועוד. כשמתגלה נגע או דלקת, ניתן לקחת ביופסיות (דגימות) במקום, במהלך הקולונוסקופיה ולשלוח אותן למכון הפתולוגיה לבדיקה מיקרוסקופית, לשם אבחון מדויק.

האם המטרה היחידה של קולונוסקופיה היא אבחון?

האבחון המוקדם איננו המטרה היחידה של בדיקה זו. קולונוסקופיה היא גם פרוצדורה טיפולית. במהלך הבדיקה, ניתן להסיר נגעים טרום ממאירים (פוליפים) ובצורה כזו למנוע סרטן מעי גס. למעשה, קולונוסקופיה היא אחת הבדיקות הבודדות שמאפשרות למנוע סרטן (!) ולא רק לאבחן אותו בשלב מוקדם (כמו ממוגרפיה, CT ועוד). בנוסף, במהלך הבדיקה ניתן לטפל בנגעים מדממים על ידי הצריבה.

למי נועדה בדיקת קולונוסקופיה?

רצוי מאוד שכל אדם שעבר את גיל 50 יעבור קולונוסקופיה, במסגרת בדיקות הסקר התקופתיות. אין צורך להמתין להופעה של תסמינים שונים במערכת העיכול, כי המטרה היא למנוע את הגידול במעי הגס. כשהתסמינים כבר מופיעים, לפעמים זה כבר מאוחר למניעה; ואז, רק האבחון המוקדם עומד על הפרק. אם בדיקת קולונוסקופיה ראשונה הייתה תקינה, יומלץ על קולונוסקופיה בפעם הבאה בעוד 5-10 שנים. מחקרים רבים, על אלפי מטופלים ברחבי העולם, הוכיחו כי מדובר בבדיקה מצילת חיים.

עם זאת, קולונוסקופיה נועדה לא רק לשמש בדיקת סקר, אלא גם למטופלים אשר מתחילים לסבול מתסמינים שונים במערכת העיכול, כגון שלשול ממושך, עצירות, שינוי בהרגלי היציאות, ירידה במשקל, דימום דרך פי הטבעת, כאבי בטן, אנמיה מחסר ברזל, הופעה של דם סמוי בצואה ועוד. במקרים אלה, הבדיקה עוזרת לגלות מה הסיבה לתסמינים אלה. במקרה של הופעת התסמינים, הבדיקה הופכת להיות דחופה יחסית.

מהי ההכנה לבדיקה? האם יש חידושים?

לקראת הבדיקה, המעי צריך להיות נקי לגמרי משאריות הצואה. במטרה להגיע לכך, המטופל מתבקש להימנע מאכילה של פירות, ירקות ומזון עתיר סיבים - משך יומיים לפני הבדיקה.

בנוסף, יש לשתות הרבה נוזלים, מרקים צלולים, מיצים מסוננים. אין צורך בצום של ממש, פרט ל-4 שעות לפני הבדיקה. בנוסף, יש לשתות חומר משלשל. נכון להיום יש אפשרות בחירה בין 3 סוגים של תכשירים לניקוי המעי: MEROKEN, MOVIPREP, PICOLAX.

מרוקן הוא החומר הוותיק בחבורה. הנפח שלו הינו סביב 3 ליטר - ויש לשתות אותו בקצב של כוס כל רבע שעה. כיום הוא פחות פופולרי, אך עדיין משתמשים בו מדי פעם כשמדובר במטופלים עם מחלת כליות או לב.

החומר החביב ביותר הוא ללא ספק PICOLAX המגיע בצורת אבקה הנמסה ב-2 כוסות מים בלבד. טעמו נחשב נעים (טעם פירות) ויעילותו - מעולה. בדרך כלל, נוטלים אותו בשילוב עם כמה כדורי לקסדין (כדור משלשל). הבעיה היא שאסור לתת אותו למטופלים עם מחלת כליות או בגיל מבוגר מאוד. אופציה נוספת היא MOVIPREP המגיע בנפח 2 ליטר. טעמו נעים ויעילותו מעולה.

במהלך בדיקת קולונוסקופיה ניתן להסיר נגעים טרום ממאירים (פוליפים). צילום: שאטרסטוק

מהם החידושים בטשטוש במהלך הבדיקה?

כל הבדיקה מתבצעת בטשטוש מלא שניתן דרך הווריד. בעבר, היו משתמשים בטשטוש שטחי יחסית; אך בשנים האחרונות, רופאי גסטרו עברו לטשטוש עמוק יותר, הודות לחומר ששמו פרופופול. למעשה, כיום משתמשים בקוקטייל תרופות: אחת נועדה להוריד חרדה, שניה נועדה לשיכוך כאב ושלישית מכניסה למצב של שינה עמוקה. שילוב זה מתברר כמוצלח ביותר ושיפר בצורה משמעותית את חוויית הבדיקה. נכון להיום, מעל 90% מהמטופלים נרדמים לפני הבדיקה ומתעוררים אחריה מבלי שהרגישו כלום. סביב 9.5% מרגישים מעט כאב או אי נוחות. רק חצי אחוז מהנבדקים אינם מגיבים לקוקטייל זה. במצב זה, מפסיקים את הבדיקה - ומזמינים את המטופל לבדיקה בהרדמה מלאה.

האם יש סיבוכים בבדיקת קולונוסקופיה?

אחרי הבדיקה, המטופל עלול להרגיש אי נוחות בטנית קלה אשר נובעת מריבוי גזים (במהלך הבדיקה, המכשיר מנפח את המעי עם אוויר, על מנת לאפשר לרופא את שדה הראייה). אי נוחות זו חולפת לאחר שחרור הגזים בדרך הטבעית.

בדיקה זו נחשבת בדיקה נפוצה, רוטינית ושגרתית. היא נחשבת בדיקה מאוד בטוחה. אחוז הסיבוכים של קולונוסקופיה אבחנתית הוא אחד לכמה אלפים בלבד. בבדיקות טיפוליות, אחוז הסיבוכים קצת יותר משמעותי. הסיבוכים האפשריים: דימום, בעיות נשימה, ניקוב המעי הגס. במקרה של חשד לאחד הסיבוכים האלה, המטופל מופנה למיון - ולפעמים נזקק לניתוח. אבל, כאמור, מדובר במקרים נדירים.

האם יש אלטרנטיבה לקולונוסקופיה?

נכון להיום, קולונוסקופיה נחשבת לבדיקה היעילה והמדויקת ביותר לגילוי של ממצאים במעי הגס - והיחידה המאפשרת טיפול אנדוסקופי תוך כדי הבדיקה בממצאים אלה.

מטופלים שלא יכולים (עקב מחלות רקע) או לא רוצים לעבור את הבדיקה, יכולים להתפשר עלsecond best - בדיקת דם סמוי בצואה. בדיקה זו חייבת להתבצע כל שנה ולא כל 5-10 שנים כמו קולונוסקופיה. בשנים האחרונות, חל שיפור טכני ניכר בבדיקה זו. היא הפכה להיות אמינה יותר ומדויקת יותר. כבר לא נדרש לשמור על תפריט ללא בשר טרום הבדיקה. אבל, עדיין, בדיקה זו נחותה יחסית לקולונוסקופיה.

ניתן גם לבדוק את המעי הגס בעזרת קולונוסקופיה וירטואלית, שהיא למעשה סוג של CT בטן. לצערי, לבדיקה זו חסרונות רבים. הבדיקה דורשת הכנה עם חומר משלשל, בדומה לבדיקת קולונוסקופיה.

במהלכה, המטופל "חוטף" קרינה כי מדובר בבדיקת CT. על מנת לאפשר ניפוח המעי, בתחילת הבדיקה מחדירים צינורית דרך פי הטבעת - ומנפחים את המעי בעזרת האוויר. מדובר בפעולה לא נעימה, כי המטופל מרגיש את הניפוח (הבדיקה - ללא טשטוש). אם יימצא נגע זה או אחר או חשד לדלקת, יהיה צורך לעבור בדיקת קולונוסקופיה "רגילה", על מנת לקחת ביופסיות ולהסיר את הנגעים. לכן, בדיקה זו לא "תפסה" בקרב המטופלים. נכון להיום, מופנים אליה בעיקר אנשים שאסור להם (עקב נטילה של מדללי דם קשים או מחלות רקע) או לא ניתן (עקב מעי ארוך ומפותל) לבצע קולונוסקופיה רגילה.

האם יש עוד אופציות?

אלטרנטיבה נוספת היא בדיקת קפסולה של המעי הגס. מדובר בקפסולה עם מצלמה זעירה בתוכה, אשר מצלמת את המעי הגס אחרי בליעתה. היא מתקדמת לאורך צינור העיכול, בעזרת גלים פריסטלטיים - ויוצאת, בסופו של התהליך, דרך פי הטבעת. הבדיקה נטולת קרינה - וזה מעולה. אבל, לצערי, יש לה חסרונות מסוימים: היא דורשת הכנה עם כמות הרבה יותר גדולה של משלשלים, בהשוואה לקולונוסקופיה רגילה, היא עלולה להיתקע במעי הדק (נדיר) והיא לא מאפשרת לקיחה של ביופסיות או טיפול בנגעים.

בעתיד תהיה עוד אלטרנטיבה: בדיקת דם לגילוי שינויים גנטיים, האופייניים לסרטן המעי הגס. הרעיון הזה צובר תאוצה, אך עדיין אין מספיק הוכחות ליעילותו. אם וכאשר הבדיקה תצא לשוק, היא תחולל מהפכה בתחום הגילוי המוקדם, אך עדיין - בכל מקרה של בדיקה לא תקינה - המטופל יזדקק לקולונוסקופיה רגילה, על מנת לקחת דגימות ולבצע פעולה טיפולית. בדיקת דם זו לא תעזור בגילוי של מחלת קרוהן, קוליטיס כיבית ודלקות שונות אחרות במעי הגס.

לסיכום: בדיקת קולונוסקופיה היא הבדיקה הרגישה והספציפית ביותר לאבחון וטיפול בגידולים ומחלות במעי הגס. היא בטוחה יחסית - ומצילה חיים.

ד"ר ניב אוה היא מומחית לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מנהלת המרפאה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה רפואית בבית חולים אסותא, רמת החייל.