האם אתה נשא של הפטיטיס C?

(0)
לדרג

אוכלוסיות הסיכון בישראל לנשאות נגיף דלקת הכבד מסוג C אינן מודעות למצבן. התכנית הלאומית לאיתור הנשאים טרם מומשה. עמותת חץ: פצצה מתקתקת בגוף העולים

מאת: מערכת zap doctors

אוכלוסיות הסיכון בישראל לנשאות נגיף דלקת כבד נגיפית מסוג C (הפטיטיס סי) בישראל לא מודעות למצבן! כך מסתבר מדיון בנושא שהתקיים אתמול (ג') בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. בדיון הובע החשש כי עולים רבים מחבר העמים וממדינות מזרח אירופה הם נשאי נגיף זה, כיוון שבמערכות הבריאות בארצות מוצאם, היה נפוץ שימוש רב-פעמי במחטים ללא חיטוי מספק. למרות החשש, משרד הבריאות טרם החל במימוש התכנית הלאומית לאיתור החולים, למרות הדיונים בנושא מעל לשנתיים.

פרופ' זיו בן ארי, מנהלת יחידת הכבד בבית חולים שיבא הפועלת בנושא, ציינה כי ישנם שלוש קבוצות סיכון עיקריות: אנשים שקיבלו עירוי דם, מכורי סמים ועולי חבר-העמים. היא הזהירה מפני מודעות נמוכה מאד בציבור למחלה: "במידה שלא יזהו את המחלה בזמן, יהיו תוצאות קשות מסרטן בכבד ועד לצורך בהשתלה. נשאי-הנגיף מגיעים לעתים מאוחר מדי ולא ניתן להצילם". לדבריה, איתור הנשאים יוכל למנוע את התפרצות המחלה, תוך טיפול תרופתי חדש לריפוי מלא.

דלקת כבד נגיפית מסוג C היא מחלה הפוגעת בכבד והעלולה להידרדר לפגיעה כבדית חמורה, לשחמת הכבד, לסרטן הכבד, ולמוות. מבין חמשת הנגיפים הגורמים לדלקת כבד נגיפית קיימת חשיבות רבה לנגיפים מסוג B ו-C בשל חומרת המחלה.

האם יש לחשוף את הסיכון בפני אוכלוסיות הסיכון?

עוד הועלתה לדיון שאלה עקרונית האם נכון יהיה לחשוף בפני אוכלוסיות הסיכון את הנושא כשלמערכת הבריאות אין את היכולת להעניק את הטיפול המונע נוכח מחסור מערכתי בתרופות ונוכח הסיכון שחברות ביטוח יסרבו לבטח את הנשאים.

ד"ר יאן מיסקין, חבר איגוד רופאי המשפחה קרא שלא לחשוף בפני הנשאים, את מעמדם: "איך אני יכול לומר לאנשים שיש להם את הנגיף אך הם אינם יכולים לקבל טיפול?! 150,000 יקבלו הודעה אך מתוכם רק 2000 יקבלו טיפול בגלל מחסור בתרופות. אדם ידע שהוא נשא של הנגיף ואנו לא ניתן לו טיפול. הנשאות תגרום לסירוב של חברות הביטוח לבטחו".

חוליו בורמן, יו"ר עמותת חץ, טען בתוקף כי "זכות החולה לדעת וחובת המדינה ליידע את החולה. לא ייתכן, שעשרות אלפי אנשים מסתובבים עם פצצה מתקתקת בגופם. העמותה דורשת להתחיל באבחון החולים באופן מידי. אנשים רבים יכולים להציל את חייהם בזכות שינוי אורח חיים, ללא צורך מידי בטיפול. זו חובה מוסרית של כל רופא, שהמטופל שלו נמצא בקבוצת סיכון למחלה, ליידע אותו שהוא צריך לעבור בדיקה להימצאות הנגיף".

משרד הבריאות: אין חיסון. טרם גובשה מדיניות איתור

ד"ר אמיליה אניס, מנהלת אגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות,עדכנה כי חיסון נגד דלקת בכבד נגיפית מסוג A ו-B ניתן לכל הילדים במדינת ישראל אך שנגד דלקת כבד נגיפית C אין חיסון וכי בנושא זה הוכנו דפי מידע לציבור המתייחסים לסיכון, למניעה ולטיפול במידת הצורך. דפי המידע יתורגמו לשפות נוספות על מנת להנגישם לכלל האוכלוסיות הרלוונטיות. לדבריה, תוך חצי שנה יסוכמו סדרי עדיפויות לסקירה של קבוצות-הסיכון וכך ניתן יהיה לגבש את מדיניות האיתור.

לדברי ד"ר מנור שפריץ, אחראי מחלות הכבד הנגיפיות באגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, אמר כי החומר נלמד ממסקנות של ארגון הבריאות העולמי וכי בשנתיים האחרונות קיימת התקדמות משמעותית ביכולת לטפל בחולים: "כיום סל הבריאות מציע טיפול לקבוצה מוגדרת של חולים. מתבצע מחקר לצורך הגדרת מאפייני הנשאים של דלקת כבד B ו-C בישראל בשיתוף גופים נוספים".

הסברה בקרב העולים בשפתם

לדברי יו"ר ועדת הקליטה, אברהם נגוסה, "יש צורך בהסברה מתאימה ובשפתם של העולים בעניין המחלה. למרות דיון בעניין בדיוק לפני כחצי-שנה בוועדת העלייה והקליטה, טרם התקדם משרד הבריאות במימוש התכנית".

ח"כ יואל רזבוזוב ציין כי "חוסר המודעות גורם לעולים לחלות למרות שניתן היה למנוע את התפרצות המחלה. מניעה חוסכת השקעה רבה של המדינה בטיפול לאחר ההתפרצות".

ח"כ שולי מועלם, ממלאת מקום יו"ר הוועדה, השיבה וסיכמה כי אין לחברה זכות, לא לגלות לאדם שהוא נשא של נגיף. הגילוי חוסך את התפרצות הנגיף ועלויות-הטיפול והדגישה את חובת הפעילות המידית בקרב קבוצות הסיכון שידועות למשרד הבריאות. מועלם, קראה לשיתוף פעולה בין קופות החולים ומשרד הבריאות, לאור הצורך הדחוף לפנות אל קבוצות הסיכון ולמנוע התפרצות של המחלה בשלבים מאוחרים יותר.

בואו לדבר על זה בפורום הפטיטיס C.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום